ההוראה של מחקר הפעולה, שבה דן מאמר זה, התבצעה בסמינריון במכללה להכשרת מורים. נושא הסמינריון היה "ניהול כיתה וארגון מערכות למידה" ובו נדרשו הלומדים-חוקרים לבצע מחקר פעולה בסביבת ההתנסות בהוראה שלהם. בסמינריון השתתפו כשלושים סטודנטים וסטודנטיות בשנת לימודיהם השלישית. הם הוכשרו להוראה בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית וספרות, לימדו שיעורים במקצועות אלה אחת לשבוע, וזו הייתה התנסותם הראשונה בעריכת מחקר ובכתיבה מחקרית. את מחקר הפעולה הורו במשך שנה שלמה שתי המנחות ביחד (co-moderating). הקורס ניתן במשך כל שנת הלימודים למשך שעתיים וכלל מפגשים פנים אל פנים ומשימות מתוקשבות. כחלק מההוראה של מחקר הפעולה הוקצה בכל שיעור זמן לעבודה משותפת בקבוצות ולהשמעת קולו של החוקר-סטודנט (ליאת אייל, דרורית רם) .

המאמר מתאר יישום מעניין של מחקר פעולה שיתופי בארה"ב לצורך שיפור מערך למידה ארגוני (ארגון לומד) בקרב מדריכים מקצועיים המעורבים בהכשרת מבוגרים. צוות המחקר השיתופי השתמש במחקר פעולה שיתופי במטרה לזהות את הבעיות והחולשות של המערך הארגוני אותו חקר ובדק. במחקרי פעולה שיתופיים מועברים בדרך כלל ממצאי החקירה לידי צוות יישום, אך הייחודיות של מחקר הפעולה השיתופי בתהליך המתואר הוא שיתוף הפעולה ההתחלתי עם צוות היישום כבר מראשית הפרויקט במודל של חקירה משותפת co-inquiry) ). כתוצאה מכך, נוצר מרחב ידע שיתופי בעל מאפיינים חברתיים של תמיכה הדדית אשר תרם רבות לשיפורים בעקבות מחקר הפעולה השיתופי. המודל התיאורטי לתהליך השינוי התבסס על Mezirow -1991 אשר מדגיש את חשיבות יצירת האמון בין הגורמים השונים לפני יצירת תהליך השינוי בארגון (Lyle Yorks).

המאמר מציג מודל תיאורטי למחקר פעולה הנקרא מחקר פעולה התפתחותי – DAL. המודל המייצג את הביטוי Developmental Action Learning נגזר מהתיאוריה הרחבה יותר של ענף ההתפתחות הקוגניטיבית. המהות העיקרית של מודל תיאורטי זה הוא יצירת תנאים הכרתיים מקדימים ומכינים למשתתפי הניסוי או תהליך השינוי בארגון על מנת לקדם את תהליך השינוי הארגוני אותו מבקשים להטמיע. במאמר הנוכחי מודל ה-DAL מיושם הלכה למעשה ביצירת שינוי מנהיגותי בקבוצת אנשי מפתח באוניברסיטה גדולה. השימוש במודל DAL כחלק ממחקר פעולה יזום הוא מודל אפשרי ליצירת שינוי מנהיגותי שיתופי בארגון או במסגרת חינוכית כגון צוות ניהול בבתי ספר (Joseph A. Raelin; Jonathan D. Raelin)

מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).