בשנים האחרונות מודגש הצורך בארה"ב לעודד שילוב למידת חקר בהוראת המדעים כחלק מניסיון לפתח מיומנויות חשיבה של תלמידים לפתור בעיות אמיתיות. המאמר מתאר בהרחבה את פרויקט INSITE שנמשך כ-4 שנים באינדיאנה בארה"ב ונועד להקנות למורים מדעים יכולות בשילוב הוראה מאתגרת בעיות (PBL) בכיתות שלהם. נקודת המוצא הייתה להקנות למורים יכולת הוראה המבוססת על איתור, גיבוש והצגת שאלות חקר הלקוחות מההקשר של העולם האמיתי. שאלות חקר נועדו לעורר את כל תהליך פתרון הבעיות באמצעות יצירת פרויקטים ותוצרים על ידי התלמידים כולל שימוש בכלים מתוקשבים לשיתוף פעולה בין התלמידים. (James D. Lehman , Melissa George, Peggy Buchanan Michael Rush)

המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין האוטונומיה המקצועית המוענקת למורה ובין המתח של העבודה, הסיפוק מהעבודה, ההעצמה וההתמקצעות. המחקר התבסס על כלי מחקרי בשם TAS. במחקר נמצא כי כאשר האוטונומיה הפדגוגית והמקצועית של המורה גדלה, כך הולך ויורד המתח (on-the-job-stress) בעבודה. עם זאת, לא נמצא בהכרח קשר חיובי בין אוטונומיה מקצועית ובין סיפוק מהעבודה. כמו כן, נמצא כי ככל שהאוטונומיה הפדגוגית בעבודה גדלה, כך זוכה המורה ליותר העצמה ורמת המקצועיות שלו גדלה בהתאם (L Carolyn Pearson, William Moomaw)

המאמר עוסק בתפיסת המורה את תפקידו , ובוחן את השאלה האם תפיסה זו מגלמת בתוכה את המשגת תפקיד המורה כפדגוג וכאיש ארגון בבית הספר. המאמר מדווח על שני מחקרים: מחקר 1 בדק את תחומי התוכן של עבודת המורה , נעשה בשיטה איכותנית , וכלל ראיונות עומק עם 30 מורים , מחקר 2 בדק אמפירית את תחומי התוכן שנמצאו במחקר 1 כמשתנים ואת יחסי הגומלין ביניהם. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי המורה נע בשתי טריטוריות של פעילות: כיתתו וביה"ס . בכיתתו נדרש המורה להפגין אוריינות פדגוגית ומנהיגות פדגוגית , ואילו בבית הספר פועל המורה כ"אדם ארגוני". כאדם ארגוני מאופיין המורה באוריינות פדגוגית-ארגונית, אוריינות ארגונית , מנהיגות ארגונית ומנהיגות פדגוגית-ארגונית.( בלה גביש, פרידמן , יצחק) .

מטרת המחקר הייתה לבדוק את תהליך רכישת הידע הפרופסיונלי על ידי פרחי הוראה במשך כל חייהם, עם דגש מיוחד על שלב הכשרתם להוראה.שאלת המחקר היתה כיצד משפיעה הכשרת המורים על חיי המורה ועבודתה בשנים הראשונות לקריירה שלה? בתשובה לשאלת המחקר הנשענת על הרציונל כפי שתואר למעלה, ניתן לומר כי אכן להכשרת מורים יש תרומה חשובה לתהליך בניית הידע של מורים, גם אם מורים מתחילים אינם מכירים תמיד בתרומה זו. עם זאת, לצדדים אחרים בחייה של המורה יש תרומה לא פחות חשובה לתהליך זה (אורלי סלע)

המאמר שלהלן מתמקד בתנאים שנמצאו כתומכים בשיח הנבנה בית מורים ובין בתי ספר הקשר של העברה של פרקטיקה הוראתית חדשה, באופי תהליך ההעברה כשהיא אכן מתרחשת ובסוגי התמיכה הנדרשים והדרכים שבהן התהליך הוערך. מטרתו הייתה להבין: א. את האתגרים העומדים בפני העברת פרקטיקה טובה מנקודת המבט של בית הספר המקבל; ב. את אופי הפרקטיקה המועברת ודרך קבלתה; ג. את האתגרים העומדים בפני בית הספר המעביר ידע על הוראה טובה לאחרים. (Michael Eraut)

המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)

הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).