במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).

מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).

המחבר טוען שאנו חיים בעולם שבו החינוך מונע על ידי התוכן. הוא טוען שהמורים חשים לחץ ללמד את תכנית הלימודים, משום שהכוחות בעבודה מכתיבים שחייבים לעבור על חומר רב מתכנית לימודים. אולם המורים הם אנשי מקצוע, המכירים את תלמידיהם ויודעים למה התלמידים זקוקים. ולכן על המורים לקבוע סדרי עדיפויות לגבי כיסוי חומר הלימודים (Andrew Miller, 2015).

המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

המאמר דן בחשיבות המשוב עבור הצמיחה וההתפתחות של מורים בארה"ב. הוא מציע טיפים למתן משוב למורים הכוללים: בדיקה מחדש של תיאור תפקיד המורה וציפיות לביצוע, זיהוי של נהלים לאיסוף נתונים וניהול שיחות כנות, אנושיות ומאפשרות צמיחה באופן קבוע (Fisher, Douglas; Frey, Nancy, 2015).

מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).