מורים
מיון:
נמצאו 1348 פריטים
פריטים מ- 181 ל-200
  • מאמר מלא

    לינדה דרלינג־המונד, 63, פרופסור לחינוך באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, היא אחת מנשות החינוך המובילות והמשפיעות ביותר בעולם. בדירוגי "המשפיעים ביותר על השיח החינוכי" בכתבי עת שונים היא לרוב מופיעה בראש הרשימה. דרלינג־המונד לוחמת למען חינוך הוגן והכשרת מורים ממושכת ומעמיקה (נאוה דקל).

  • לינק

    ההתקדמות של גוגל בתחום החינוך הביאה לבתי הספר סביב לגלובוס מכשירים ברי-השגה וגישה ללא מאמץ לתכנים חינוכיים. הפתרון האחרון של גוגל ללמידה נקרא כיתת גוגל (Google Classroom). כיתת גוגל מציגה כמה מהכלים הטובים ביותר שמורים יכולים לעשות בהם שימוש לצורך ניהול והפצת משימות והודעות כיתה. בנוסף, היא מספקת למורים ולתלמידים סביבה בטוחה לתקשורת האחד עם השני ולהחלפת רעיונות והערות לגבי תוכן חינוכי. שלושת היתרונות הבולטים של כיתת גוגל הם: (1) כיתה המשתמשת במחשוב במקום נייר; (2) כלי מצוין לצורך שימוש במודל הכיתה ההפוכה; ו-(3) כלי לצורך פיתוח מקצועי של מורים (Nikolaos Chatzopoulos).

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מתייחס לשאלה: כיצד מורים יכולים להתאים את פרקטיקת הכיתה שלהם כדי ליצור מרחבי למידה אישיים? מוצגים שני חקרי מקרים של מורים מבתי ספר באוסטרליה, המגיבים לבנייני בית ספר חדשים בעלי מרחבים פתוחים על ידי התאמת הפרקטיקה שלהם. הממצאים העיקריים שנידונים הם ההשפעה של ההקשר על הסקת המסקנות של המורים, ופעולת המורים בעת ביסוס של סביבות למידה חלופיות. (Deed, Craig; Lesko, Thomas M.; Lovejoy, Valerie, 2014).

  • לינק

    כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

  • לינק

    אחת המיומנויות הכי חשובות במאה ה-21 הינה היצירתיות . לא, יצירתיות היא לא רק תכונה מולדת. ניתן לפתח אותה באמצעות סביבה מתאימה, ובאמצעות תיווך מושכל בהוראה. יצירתיות מאפשרת לאנשים להסתכל על תופעות מנקודת מבט רעננה ולמצוא פתרונות לבעיות בדרכים חדשות ולא צפויות. אז מה עושה מורה שרוצה לעודד את היצירתיות של תלמידיו בכיתה? לאוניברסיטת אוקספורד (בסרטון) מספר עצות ( לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מאמר זה בחן את הבעיות שהועלו ואת הפתרונות שהוצעו על ידי ששה מורים לשפות, שלימדו 214 סטודנטים במכללה לכתוב סיכום.התוצאות מראות שהבעיות של המורים לשפות בהוראה משולבת של כתיבת סיכום נכנסות לשלוש קטיגוריות: תהליכי למידה, דאגות לגבי הקהילה וסוגיות טכניות.ארבעת הנושאים העיקריים שעלו משלוש הקטגוריות הם: (1) התפקידים המשתנים של המורים ושל הסטודנטים, (2) בניית תחושה מעטה של קהילה,(3) העדר הכשרה בלמידה משולבת של כתיבת סיכום, ו-(4) חוסר הכרות עם הטכנולוגיות או המערכות החדשות (Yang, Yu-Fen, 2014).

  • תקציר

    דו"ח נרטיבי זה נסמך על גישות דיאלוגיות לחינוך כדי לעשות רפלקציה ביקורתית על החשיבה הפדגוגית המובעת של מורים בקהילה. ההקשר של המחקר הוא קהילת מורים במרכז פינלנד המורכבת ממורים המלמדים בחינוך הקדם-יסודי ועד מורים המלמדים בחינוך העל-תיכוני.הממצאים העיקריים מדגישים את הערך של הקשרים הפדגוגיים בין המורים העמיתים כדי לתמוך בהבנה ביקורתית מועשרת של פדגוגיה(Moate, Josephine, 2014).

  • סיכום

    היבט מרכזי בהתייחסות של מערכת החינוך לשונויות בקרב תלמידים נוגע לידע של מורים, למיומנויות שלהם, לציפיותיהם ולעמדותיהם. חשוב שמורים יכירו את המאפיינים החברתיים והתרבותיים של תלמידיהם ויבינו כיצד הרקע הזה משפיע על תפקוד הילדים בבית הספר, הן אקדמית והן רגשית. בנוסף לכך, מורים צריכים להכיר אסטרטגיות הוראה שונות, לדעת כיצד להתאים אותן לתלמידים ולהיות מסוגלים ליישמן כהלכה בכיתה. הםצריכים לדעת כיצד להעסיק בפעילויות לימודיות תלמידים מרקע שונה ובעלי יכולות וכישורים שונים וכיצד ליצור בהם עניין ומוטיבציה. ״ארגז כלים״ עשיר חיוני כדי שמורים יוכלו לקבל על בסיס יומיומי החלטות מושכלות בנוגע להוראה. הפרק עוסק במספר נושאים: תפישות שונות של הכשרה להוראה בהקשר של שונויות בקרב תלמידים, גישות להתמודדות עם שונויות בהכשרת מורים, תהליך הלמידה של מורים לאורך הקריירה שלהם וקישורו לרכישת ידע ומיומנויות רלוונטיים להתמודדות עם שונויות בקרב תלמידים (טלי טל, ברברה פרסקו).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון את המכניזם לגבי האופן שבו הכוונה וההתנהגות לגבי שיתוף הידע של הפרטים עשויות להשתנות.המחברים מצאו שהאמון בקהילה משפיע על הכוונה של שיתוף בידע, שבתורה משפרת את התנהגות שיתוף הידע. יתר על כן, אלטרואיזם הגדיל את הקשר בין האמון בקהילה לבין הכוונה לשיתוף הידע (Chen, Hsiu-Ling; Hsueh-Liang, Fan; Chin-Chung, Tsai, 2014).

  • תקציר

    היתרונות הבולטים של חברה משכילה שוכנים ביכולתה לבחור את הדרך, להתקדם ולשגשג. הגישה לאינטרנט בפס רחב ולשימוש בטכנולוגיות מודרניות בבתי הספר הובילו לשינויים משמעותיים בתהליך החינוך. לכן, הכשרה המבוססת על טכנולוגיות מידע (ICT) משנה את העמדה לגבי למידה הן של המורים והן של התלמידים. שינוי זה במערכת החינוך מכוון להגדיל את היעילות של הלמידה ושל המחקר ואת מיומנויות התקשורת(Gaitanaru, Andrei, 2014).

  • סיכום

    פיתוחים טכנולוגיים חדשים סללו את הדרך לאבולוציה של פורטלים אלקטרוניים לצורך סיוע בלמידה והוראה וזאת, בין היתר, על ידי רתימת טכנולוגית המידע והתקשורת לתכנון הוראה ולמידה טובים יותר. מחקר זה בא לבחון איך אמצעי מולטימדיה העשירים במקורות מדעיים הממוקמים בפורטלים משפיעים על התנסויות תלמידים בלמידת מדעים (Dely Elliot, Delia Wilson, Stephen Boyle).

  • תקציר

    מחקר זה בחן מה המפקחים על המחקר והסטודנטים, שהם מורים בפועל ובעלי תארים מתקדמים, תופסים כאלמנטים העיקריים של פיקוח מוצלח על מחקר פעולה. לצורך כך רואיינו ארבעה מפקחים על מחקר פעולה ושמונה סטודנטים לתארים מתקדמים. הממצאים חשפו 24 אלמנטים עיקריים של פיקוח על מחקר פעולה המתייחסים ל: (1) מיומנויות של המפקחים בתמיכה בפיתוח הידע לגבי מחקר פעולה ובאמצעותו, ויצירת סביבה תומכת עבור פיתוח הידע, (2) מומחיות וידע בפיקוח על מחקר פעולה, (3) עמדה לגבי פיקוח על מחקר פעולה, ו-(4) המניעים של פעולות המפקחים בקשר בין המפקח לסטודנט (Cornelissen, Frank; van den Berg, Ellen., 2014).

  • תקציר

    בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה המחברת בחנה כיצד המשתנים: עצמאות בהוראה, מטרות ההוראה, סגנון ההוראה ותפיסות המורים את מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) פועלים יחד בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי בסביבות הוראה שונות. המחברת סיכמה כי יכולתנו להשפיע על המאפיינים הפדגוגיים של המורה, אשר משמשים מנגנונים בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי ומשפיעים על תוצרי ההוראה, הם מרכיב חשוב בתהליך של שינוי טכנולוגי בחינוך של המאה ה-21 (Wengrowicz, Niva, 2014).

  • תקציר

    המחקר מתכוון לנתח בלוגים כמרחבי למידה המסייעים לתהליך המשוב על ידי הצעת האמצעים של שימוש במשוב לגבי הערכה כמכשיר עבור רפלקציה גדולה יותר של הסטודנט. במהלך השיעורים המורים סיפקו משוב מתמשך לגבי עבודת הסטודנטים הן משוב בכתב באמצעות בלוגים והן משוב בעל פה באמצעות פגישות שבועיות. המחברים מסכמים שבאמצעות משוב טוב (מהיר, ממוקד בהתקדמות של הסטודנטים, קבוע ומגיע ממקורות שונים) הסטודנטים יכולים לשפר את האיכות של המשימות שלהם ובכך לתרום להתקדמות ולהבנה עמוקה יותר של הסטודנטים(Ion, Georgeta; Stingu, Mihaela, 2014).

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליכי קבלת ההחלטות התעסוקתיות של עובדי הוראה (מורים וגננות) בעבר ובהווה לאורך עשור בקריירה שלהם. לשם בחינת מטרת המחקר, החוקרת אימצה את המושג "אוריינטציה כלפי העבודה", הבוחן את המשמעות שהעובד מייחס לעבודתו. סיפורי הקריירה של המשתתפים, שנאספו במהלך הראיונות, מוינו לפי "שלוש האוריינטציות": "ג'וב, ייעוד וקריירה". אולם, לאחר ניתוח הנתונים הוחלט להתמקד בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לתעסוקה של עובדי הוראה בעלי אוריינטציית ייעוד בלבד. במחקר נמצא כי עובדי הוראה מקבלים החלטות הנוגעות לתעסוקה מתוך "מחויבות לייעוד". מחויבות לייעוד, היא מושג חדש שעולה מהמחקר, ומוגדרת בהתבסס על סיפורים של עובדי ההוראה "כמחויבות לתחושת משמעותיות הנובעת ממכוונות לזולת".

  • לינק

    מדינת ישראל השתתפה במחקר בינלאומי חדש – טאליס – שנערך על ידי ארגון ה-OECD. מחקר זה, המתמקד בסגלי הוראה ומנהלים, נועד לבדוק תפיסות של מורים ומנהלים בנוגע להוראה ולמידה, פרקטיקות הוראה בכיתה והתפתחותם המקצועית של המורים. המידע נאסף באמצעות שאלונים שמועברים למורים ולמנהלים בבתי הספר. המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית ופרקטיקות ההוראה, ועל השפעתה של המדיניות החינוכית על התפתחותם המקצועית של מנהלים ומורים ועל סביבת הלמידה של בתי הספר. המחקר נערך בחודשים מרץ-אפריל 2013, בקרב מדגם מייצג של כ-200 בתי ספר, שבהם לומדים תלמידים בשכבות גיל ז', ח' ו/או ט'.

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין