מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).

מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

תובנות מעניינות של רותי סלומון בבלוג המרתק שלה. כותבת רותי סלומון : "השנה אחד מבתי הספר שאני מלווה הוא בית ספר צוקים בשוהם, בית ספר עם אווירה נעימה ורגועה, יש לכל הכיתות שיעורי דמיון מודרך, ריקוד, יצירה. כל בוקר מושמעת במערכת הכריזה יצירות קלאסיות"…"התמקדנו במהלך השנה בתהליכי למידה מבוססי פרויקטים וחיפשנו את אותה ההנעה ללמידה שציינתי למעלה. איך לעורר לילד חשק ללמוד את תחומי הדעת שלימדנו כל השנים אבל שהשנה התלמידים ילמדו אחרת."

הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).

במאמר זה, המחברים חוקרים את הרעיון של הקשר הדיאלקטי בין המקום המסורתי של מסגרות ההוראה/למידה לבין האתגרים לתפיסות שלנו שנוצרו על ידי המרחבים החדשים של האינטרנט. המחברים בוחנים נושא זה בהקשר של התפתחות תלת-שלבית של הקשרים של אנשים עם הטכנולוגיות החדשות:(1) החשש מהאופן שבו הטכנולוגיות החדשות ישנו את הפעולות היומיומיות שלנו,(2) הכרה בטכנולוגיות החדשות ככלים המסוגלים להציע אפשרויות חדשות לפעילויות שלנו,ו-(3) שילוב של טכנולוגיות חדשות בפעילויות יומיומיות יצרניות (Glassman, Michael and Burbidge, Jonathan, 2014).

מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

במאמר זה, אומצה גישה איכותנית של חקר מקרה כדי לחקור את המאפיינים ואת הפונקציות של קהילת למידה מקוונת (OLC) אפקטיבית בהגשמת היעדים של תלקיטים להוראה מבוססת בלוג. נערכו ראיונות מובנים למחצה עם ששה סטודנטים להוראה, שלושה מורים במהלך הקריירה, שגם מילאו תפקיד כמנטורים בתלקיטים של הוראה מבוססת בלוג, וחבר סגל ההוראה שהיה מתכנן הבלוג. הנתונים חשפו שני מרכיבים עיקריים ועשרה גורמים קשורים שהשפיעו על האפקטיביות של קהילות למידה מקוונות מהפרספקטיבות של החברים (Tang, E., & Lam, C., 2014).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את התפיסות של תלמידים ושל מורים בבית הספר היסודי לגבי שימוש בלוח ממוחשב חכם (Interactive Whiteboards) בהוראת אנגלית. ששה מורים לאנגלית מבית ספר ציבורי ו-614 תלמידים בכיתות ה ו-ו' מ- Yangmei Township, שבמחוז Taoyuan בצפון טייוואן השתתפו במחקר, שכלל מערך מחקר בשיטות מעורבות. תוצאות המחקר ציינו שהשליטה של המורה במיומנויות הטכניות של הלוח הממוחשב החכם ובידע המקצועי לגבי השגת יעדי ההוראה קבעו את השימוש האפקטיבי בלוח הממוחשב החכם, האינטראקציה בין התלמידים והמורים גדלה דרך השימוש בלוח ממוחשב חכם בפעילויות בכיתה, ולתלמידים היו עמדות חיוביות לגבי הלוח הממוחשב החכם שהגביר את מעורבותם ואת הריכוז שלהם בכיתה (Yang, J.Y. & Teng, Y.W. ,2014).