בקרב חוקרים ואנשי-חינוך קיימת מודעות לפוטנציאל החינוכי ולחשיבות של יישום גישות פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות בהוראה המתוקשבת. עם זאת, רק מעט מהעשייה המתוקשבת של מורים בבתי ספר, מממשת פדגוגיות כאלו. על מנת לעודד עשייה כזו קיים צורך בהכשרת-מורים מתאימה, ובמחקר, שיבחן את הצרכים, התפיסות והעשייה של מורים הבונים אתרים מלווי הוראה. מחקר זה משווה בין תפיסות פדגוגיות של מורים מתחילים, לבין תפיסות פדגוגיות של מורים מנוסים בשילוב תקשוב ומעריך את מידת ההטמעה של פדגוגיות קונסטרוקטביסטיות מתקדמות באתרים החינוכיים שלהם. במהלכו, מיפינו את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על מורים, מפעילי תקשוב ובדקנו מהן האמונות והציפיות הפדגוגיות שלהם, מהשימוש בתקשוב. לצורך כך בדקנו שלוש קבוצות מורים. שתי קבוצות כללו מורים שהחלו תהליך הכשרה בשילוב תקשוב וקבוצה אחת של מורים מנוסים מובילי-תקשוב. איסוף הנתונים התבצע באמצעות ראיונות, שאלונים וניתוח פדגוגי של מאפייני הפעילויות המתוקשבות שפיתחו המורים. תוצאות מחקר מראות, שמידת היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות-חברתיות בעשייה המתוקשבת של מורים, מתחילים ומובילים כאחד, נמוכה. מורים רואים את התקשוב בעיקר ככלי מידעני, המאפשר את הרחבת נגישות הלומדים למידע. למידה שיתופית באמצעות מחשב, אינה נתפסת כפדגוגיה מועילה. ממצאי המחקר יהוו בסיס לתכנון תהליך הכשרה עתידי רצוי, למורים המתחילים לפעול בסביבה מקוונת. הנחיה שתעודד מורים לפעול בגישה קונסטרוקטביסטית-חברתית בהוראתם בכיתה (תמר ענבל שמיר, יעל קלי)

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

בעבודה זו בחרה יעל פרי עזאני לבחון שנית מהן העדפותיהם של תלמידים בימינו באשר לתכונות המרכיבות פרופיל של מורה טוב. השערותיה במחקר זה היו : א. כי קיים משקל רב למאפייני מנהיגות בין המאפיינים אשר תלמידים מייחסים למורה טובב. כי קיים שוני בין המשקל שמייחסים תלמידים למאפיינים מנהיגותיים לבין המשקל שמייחסים מבוגרים למאפיינים מנהיגותיים.במחקר זה נמצא, בהתאם להשערה, כי התלמידים מעניקים באופן מובהק משקל רב למאפיינים המנהיגותיים כפי שבא לביטוי במיוחד בתשובותיהם לשאלון 8 המאפיינים.

מחקר חלוץ שנערך באוסטרליה בדק את ההשלכות של אימוץ מחשבים ניידים בכיתה על מורים ומחנכים. המחקר הנוכחי בדק ניסוי חינוכי נרחב למדי אשר במהלכו צוידו מורים במחשבים ניידים ב-61 בתי ספר באוסטרליה. מעל 1500 מורים צוידו במחשבים ניידים, חלקם בבתי ספר תיכוניים, ומרביתם בבתי ספר יסודיים ובתי ספר של החינוך המיוחד. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת העניין של המורים בהוראה עלתה באופן משמעותי ונוצרה תרבות ארגונית חדשה בבתי הספר שמאפיינת ברמת נכונות גבוהה יותר של המורים לקחת על עצמם אחריות, לשפר את ההוראה ולקדם את ביה"ס. ממצאים ראשוניים מצביעים גם על הכנסת שיטות הוראה פדגוגיות חדשניות יותר לכיתות בעקבות השימוש במחשבים הניידים.