המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

המחקר שתואר במאמר זה מראה שמטאפורות עשויות לעודד מורים לדבר על התנסויות השנה הראשונה דיבור העשוי להיות משמעותי למורי-מורים ולחוקרים. פיתוח זהות מקצועית אינו תהליך המלווה באורח אוטומטי את ההתנסות, ונראה שיש צורך בפעולות מסוימות כדי להבטיח שהקריירה המקצועית תתחיל כשהמורים מצוידים בכלים הולמים להתמודד במים הסוערים של ראשית הדרך. יש צורך להקדיש תשומת לב רבה יותר להעלאת המודעות של פיתוח זהות מקצועית כבר בתוכניות ההכשרה למרות שלגבי הדרך יש עוד להמשיך לחקור ולברר. המחקר הקיים אינו מראה כיצד זהויות מתפתחות וכיצד יכולים מורי מורים להשפיע על תהליך זה(Rodgers & Scott, 2008), אך חשוב שידע מורי המורים על כך יגדל. עידוד להעלאת מטאפורות ושיח בעקבותיו עשוי לעודד מתכשרים ומתחילים לחשוב על הזהות המקצועית בדרכים עמוקות, אישיות ורפלקטיביות יותר. ( Thomas, L., & Beauchamp, C).

במאמר זה דן אליה בר קפרא באתגרים המשפיעים על תפקידו ותפקודו של המורה בתחילת דרכו במקצוע ההוראה במאה ה-21 ומשרטט את הדילמות העיקריות הנובעות מהם. "השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהירים שמתחוללים מאז המאה ה-20 הובילו להחרפת המתחים והסתירות במערכת החינוך" (מכון ון ליר בירושלים) ובשל כך בפני המורה כיום עומדים יותר אתגרים וקשיים מאז הקמת בית הספר המודרני בסוף המאה ה-19.

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

ארבעה אקדמאים שעברו הסבה להוראה והשתלבו השנה בבתי ספר תיכוניים מחלקים ציונים: הנוער לא איום כמו שחושבים והמורים מקצוענים; לא מתגעגעים לעבודה הקודמת אבל כן מתגעגעים לשכר. רק לפני שנתיים הקיץ של איתן גבירץ, יניב יעקב, אורית זהבי ואלון גזית היה ממוזג מאוד. הם ישבו במשרדים קרירים בבניינים מטופחים – ועבדו. בדרך כלל מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות. התגמול היה בהתאם: שכר נאה, בונוסים, רכב וכל התנאים הטובים שבדרך כלל קיימים בענף ההיי-טק. "למורים קשה להסתגל בהתחלה", "אבל הם נעזרים במורה שחונך אותם במשך שלוש שנים ובסדנה שבועית. התוצאה היא שהנשירה אפסית . לדברי ד"ר אורית אלמוג, ראש היחידה להכשרת אקדמאים להוראה במכללה האקדמית בית ברל, המורים שהוכשרו במכללה וסיימו את שנת הלימודים הראשונה "מתכוונים להמשיך ללמד גם בשנה הבאה. הם זכו לשביעות רצון רבה מצד המנהלים, שביקשו להמשיך להעסיקם. כולם התגאו בהישגי התלמידים שלהם בבגרות, ורובם בהחלט מרגישים שיש להם עוד לאן להתפתח מבחינה מקצועית". (ליאור דטל).

זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים. תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ). מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).

נושא המשמעת מהווה מקור דאגה למורים, ולעתים נוגד את האידיאלים שבשמם מורים בוחרים במקצוע ההוראה. ואכן, כבר בשלב מוקדם בדרכם המקצועית מגלים המורים כי כחלק מתפקידם עליהם להשתמש באסטרטגיות של פיקוח על המשמעת, וזאת באמצעות דרכים שתעוררנה מוטיבציה בקרב תלמידיהם להתנהג בדרכים הולמות. מחקר גישוש זה נועד לבחון את נטייתם של מורים מתחילים בנושא ניהול כיתה בקשר לגישת "התלמיד במרכז" מול גישת "המורה במרכז". המחקר התמקד בשאלה: אם מורים מתחילים מבטאים נטייה לגישת ה"תלמיד במרכז" או לגישת "המורה במרכז"? מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. אולם בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמיד, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( טימור, צפי).

מחקר זה חקר תפיסות של 12 מורים בבית ספר תיכון בניו זילנד הנמצאים בשנת ההוראה הראשונה שלהם לגבי האופן שבו החוויות שלהם בהתמחות בהוראה הכינו אותם לתחילת העבודה בהוראה. הנתונים עבור מחקר איכותני זה נאספו על פני תקופה של 15 חודשים תוך שימוש בראיונות פרטניים מובנים למחצה. המחקר הראה שבעוד מורים מתחילים ראו באופן עקבי את ההתמחות כחלק מפתח בהכשרה שלהם, חוויותיהם מההתמחות לא תמיד סייעו לתמיכה במעבר שלהם ממתמחה בהוראה למורה. בעוד ההכרה בכך שההתמחות המקצועית אינה יכולה לשכפל את התנאים של הוראה במשרה מלאה, הממצאים מציעים שיש לשקול מחדש את ההתמחות המקצועית כדי להכין באופן אפקטיבי יותר את הסטודנטים להוראה לקראת המורכבות הקיימת והדרישות ממורים מתחילים ( Lexie Grudnoff).

יכולת עמידה (Resilience) של מורים היא תחום מחקר חדש יחסית , שהמחקר בו אינו רב (Gu & Day, 2007, Kitching et al., 2009, Sumsion, 2003). כאשר השמירה על מורים במערכת היא עניין עכשווי משמעותי במדינות רבות (Scheopner, 2010), בחינת הגורמים התומכים במורים המתחילים עשויה לסייע בכך(Tait, 2008). הדגש הוא על שמירה איכותית (Quality retention) של מורים במערכת , שבה הנעה ומחויבות נשמרות והמורים מסוגלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם בעבודתם ולשגשג מקצועית. זהו מאמר סקירה הסוקר ומנתח 50 מאמרים בנושא ( Beltman, S., Mansfield, C., Price, A ) .

במאמר מוצג חלק ממחקר רחב שעסק בקשר בין קהיליות בית-ספריות לבין קליטת מורים מתחילים בהן ("("teachers of promise. שנות העבודה הראשונות של המורים הן קריטיות, והזנחת תחום זה עלולה לעלות במחיר כבד (Donaldson, 2005,Goodlad & McMannon, 2004 ) , במיוחד בחיזוק תופעת הנשירה מן המקצוע. הדיון בספרות המקצועית הרלוונטית מתמקד בתפקיד המקצוע בתמיכה בלמידה ובהתפתחות של מורים במהלך הנתיבה המקצועית שלהם. בין היתר מצביעים חוקרים על החשיבות של יצירת תרבות בית-ספרית "נכונה" שיש בה קהילייה מקצועית תומכת, סביבות עבודה מאתגרות אינטלקטואלית וחברתית המבקיעות מבעד לתחושת הבידוד של המורה(Nieto, 2003), במיוחד זו של המורה המתחיל (Lovett, S., Cameron, M ).

מאמר זה טוען שחדר המורים הוא מרחב למידה מקצועי חשוב שבו מורים מתחילים פועלים הדדית כדי להבין מיהם ומה טבעה של עבודתם המקצועית. המחברים מדגישים את החשיבות התיאורטית של מקום ומרחב בבנייה ובניהול משא ומתן לגבי הסובייקטיביות של מורים מתחילים. כדי להדגים את חדר המורים כמקום מסוים שבו תוכל להתרחש למידה מקצועית חשובה המחברים משתמשים בשני נרטיבים שהתבססו על חוויות מהשטח של שני מורים מתחילים, אחד בהקשר של בית הספר היסודי, והשני בהקשר של בית הספר התיכון. המחברים סיכמו ששיש צורך בתשומת לב מחקרית גדולה יותר לגבי המשמעות של חדר המורים ולגבי האינטראקציה שלו עם הסובייקטיביות של המורים ( lisahunter Tony Rossi, Richard Tinning, Erin Flanagan & Doune Macdonald).

בשנים האחרונות יש ניסיונות במדינות אירופה לפתח כלי הערכה מתוקפים לגבי מורים מתחילים . מחקר זה מתמקד בפיתוח ותיקוף של מכשיר המודד את המיומנויות הבסיסיות של מורים מתחילים. הכלי פותח בהתאם לידע מדעי לגבי מיומנויות של מורים ולגבי ההקשר החוקי שלהם כפי שגובשו על ידי מערכת החינוך הפלמית. היכולות של המורים נמדדות לפי שלושה היבטים: התנהגות, יכולת ואמונות. תוקף המבנה של המכשיר נעשה בשני סבבים, תוך שימוש בנתונים שהושגו מסקר של מורים מתחילים בבית הספר התיכון שנערך בחודש ספטמבר 2008 ובחודש יוני 2009. המחברים טוענים כי ניתן להשתמש בכלי זה במוסדות להכשרת מורים כדי לחקור את המיומנויות הבסיסיות של הבוגרים. ניתן גם להשתמש בכלי זה בבתי ספר כדי להתחיל בתהליך של רפלקציה בקרב מורים מתחילים וכדי להתאים את תכנית הליווי (induction programme) לצרכיו של כל מורה מתחיל ( Elke Struyf; Stefanie Adriaensens; Karen Meynen).

הסקירה בוחנת 15 מחקרים אמפיריים שנערכו מאמצע שנות ה-80 על ההשפעות של תוכניות ליווי וקליטה(induction ) – תמיכה, הדרכה ואוריינטציה – על מורים מתחילים. רוב המחקרים שנסקרו מספקים ממצאים אמפיריים לטענה שתמיכה וסיוע למורים מתחילים הן בעלות השפעה חיובית בשלושה היבטים: מחויבות והתמדה במקצוע, דרכי הוראה של המורה בכיתה והשיגי תלמידים. הסקירה הנוכחית כוללת מחקרים והרחבות לסקירות קודמות של המחברים (Ingersoll & Kralik, 2004, Strong, 2009) ומטרתה לספק לחוקרים, לקובעי מדיניות ולמחנכים הערכה אמינה ועדכנית של מה שידוע או לא ידוע על היעילות של תוכניות הליווי, הקליטה והחונכות למורים מתחילים. בסקירה נעשה גם ניסיון להגדיר פערים בבסיס המחקר ולהצביע על שאלות רלוונטיות שלא טופלו עדין באופן רציני ( Ingersoll, R. M., & Strong, M).

כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

בארה"ב נערך מחקר לגבי מורים חדשים בעלי תארים במדעים אך חסרי הכשרה פדגוגית או בעלי הכשרה מעטה בחינוך. מחקר זה מצא שהמאמנים ששהו בכיתות עם המורים החדשים סיפקו את התמיכה האפקטיבית ביותר למורים החדשים. קורסים בשיטות של מדעים שניתנו על-ידי האוניברסיטה סייעו מאוד למורים החדשים. לעומת זאת, חונכים אקדמיים לתוכן המדעי והחונכים הפדגוגיים של המורים שלא שהו בכיתה בעת שהמורה החדש לימד לא גרמו להתפתחות המורים המתחילים ולא הובילו להישגי התלמידים ( Donna R Sterling, Wendy M Frazier).

המחקר מציג שתי נושאים העומדים כיום על הפרק ורלוונטיים למורי מורים: התפתחות מקצועית מוקדמת ושינוי קוריקולרי. המחקר בוחן את תקופת המעבר משנת ההתמחות אל שתי השנים שלאחריה. בין הגורמים שזוהו כמשפיעים, חיובית או שלילית, על איכות השנים הראשונות בהוראה צוינו: הממד הרגשי וממד היחסים החברתיים, האוטונומיה הניתנת למורה, לבית הספר, לחונך והתמיכה של רשויות החינוך המקומיות . המחקר הנוכחי מדווח על זווית הראייה של קבוצת מורים מתחילים בהוראת גיאוגרפיה בתיכון(14n=) לגבי שלוש שנות ההוראה הראשונות שלהם בשלושה היבטים. מורים מתחילים מעריכים את ההתפתחות המקצועית הפורמלית, ובעיקר את הממד של התקשורת הבינאישית המתקיימת בבית הספר. החשיבות של קהילייה מקצועית תומכת נדונה במחקרים רבים ונמצא שמורים בשנים 2 – 6 ציינו כי הם זקוקים להמשך החונכות, לתמיכה של בית הספר ושל הרשויות המקומיות ולהזדמנויות להתפתחות מקצועית בתחומי הוראה בכיתה ועבודה שיתופית ( Fenwick, A ).

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).