מאמר זה בוחן את אופיין של הדילמות של מורים מאמנים משלוש קבוצות לאומיות שונות (יהודי, דרוזי וערבי), שבהן הם נתקלים בעבודתם בבתי ספר ערביים ישראליים, כיצד הם מנהלים דילמות אלה בפועל וכיצד האופי של דילמות מסוימות עשויות להתקשר לאסטרטגיות הניהול שלהם(Lily Orland-Barak; Roseanne Kheir-Farraj; Ayelet Becher, 2013).

מורים מאמנים באוניברסיטה צריכים להפעיל סגנונות פיקוח ספציפיים וסוגי שיח במהלך התצפיות לאחר השיעור כדי לסייע לפרחי ההוראה לפתח יכולות של התאמה לתלמיד, כגון: הצדקת קבלת ההחלטות, איזון הניסוי והסיכון עבור התלמידים, ודיון בהתאמות הלמידה כדי לענות על צורכי התלמידים(Soslau, Elizabeth, 2012)

כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

ספר זה מציג פסיפס של מחקרים עצמיים של מורי מורים ואנשי שדה, המתארים הן את דרך הבנייה והן את התוצרים של תכנית הכשרה חדשנית נה"ר (נתיב הכשרה רב-מסלולי), שנבנתה במהלך ארבע שנים במכללת לוינסקי לחינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר דרך התנהלות פרואקטיבית ויצירתית של קבוצת מורי מורים, שתוך כדי שיח מתמשך, ליבון סוגיות הנוגעות לבעיות יסוד בתכנית ההכשרה ודיאלקטיקה בין הפרקטיקה לתיאוריה עיצבו סביבות למידה חדשניות. המחקרים מעידים על כך שלמרות ההשקעה האדירה במשאבים פיזיים ונפשיים, מורי המורים הללו לא חוו שחיקה אלא חשו צמיחה והתפתחות מקצועית ניכרת . המסר, העובר כחוט השני בפרקים השונים, הוא ש"אפשר גם אחרת". אפשר להכשיר מורים בשיתוף עם בתי ספר, תוך כדי הצבת דרישות אקדמיות גבוהות ובנייה של זהות מקצועית ושל יכולת מקצועית משמעותית של כל השותפים, החל בסטודנטים להוראה דרך מורים ועד למורי מורים ( עורכת : אילנה מרגולין ).

מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.

המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

סיפור המקרה המוצג במאמר הוא סיפור של גלגול ובחינה עצמית ביקורתית של מחשבות ושל עמדות תחיליות המאפיינות יחס של "מודל של חסר" של מדריכה פדגוגית כלפי המורה המאמנת ומעבר הדרגתי לעמדה חדשה, המחפשת שיתופיות בין שתי התרבויות, זו של המכללה וזו של בית הספר. במוקד האירוע מסופר על מערכת יחסים בעייתית בין מדריכה פדגוגית, מורה מאמנת ומנהלת בית ספר. במערכת יחסים זו מעורבות גם זוג סטודנטיות, חניכות המדריכה הפדגוגית. ניכר חוסר תיאום בין הציפיות של המורה המאמנת והמנהלת מצד אחד לבין ציפיות המדריכה הפדגוגית מן הצד האחר באשר להתנסות הסטודנטיות בהוראה בכיתה (זילברשטיין, משה. פנייבסקי, רבקה)

מחקר זה עוסק בשאלת האפקטיביות של ההדרכה הניתנת למורים מתחילים, כפי שהיא משתקפת מאירועים שהמדריכים עצמם מציגים.המדריכים הפועלים במערכת החינוך, רובם ככולם הם מורים ותיקים שהתמחו בתחומים מסוימים (לדוגמה – הוראת המתמטיקה, אוריינות, שילוב המחשב בהוראה), אך לא בהכרח רכשו מיומנויות הדרכה והנחיה. מטרת המחקר לזהות ולאפיין קשיים של מדריכים בתהליך ההדרכה ובאינטראקציה עם המודרכים שלהם, כדי להציע כיוונים אפשריים להכשרה טובה יותר לתפקיד ההדרכה (קליימן, שרה . הראל, מירי)

מטרת המחקר שנערך באוסטרליה הייתה לבחון את התפיסות של מורים מאמנים לגבי ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה בבתי ספר תיכוניים תוך התייחסות למערכת היחסים הנרקמת בינם לבין פרחי ההוראה. נמצא כי המעורבות הרגשית שלהם כמורים מאמנים היא הרבה יותר גבוהה מאשר אנו חושבים. המתח הרגשי שלהם נובע מהפער בין הציפיות הגבוהות שלהם כלפי עצמם ובין הנסיבות הקיימות בביה"ס ובכיתה (כולל עומס הזמן). לא קל להם לגשר על פני קצוות אלו ומכאן הרגשות של תסכול או רגש אשמה המפעמים בהם. לדעת עורכי המחקר , העומס הרגשי שחווים המורים המאמנים נובע מהעובדה שמרביתם חשים אחריות אישית גבוהה לפרחי ההוראה ( Wendy Hastings ).