הענקת תמריצים כספיים למורים, במטרה לשפר את הישגי התלמידים, הפכה בשנים האחרונות למהלך פופולארי במערכות חינוך ברחבי העולם. כך, למשל, החל משה"ח האמריקני להפעיל בשנת 2010 62 תכניות להענקת תמריצים למורים ב 27- מדינות. מסמך שפרסם החודש פרופ' רולנד ג'י פרייאר, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, מטיל ספק באפקטיביות של הענקת תמריצים למורים ככלי לשיפור הישגי התלמידים. שם המסמך "תמריצים למורה והישגי התלמיד; עדות מבתיה"ס הציבוריים בעיר ניו-יורק". המסמך מתאר ממצאי בדיקה מקיפה, שנערכה ב 198- בתי"ס בניו-יורק בהם יושמה תוכנית להענקת תמריצים כספיים למורים בשלוש השנים האחרונות. בבדיקה לא נמצאה כל הוכחה לכך שהתמריצים אכן הביאו לשיפור בהישגי התלמידים.

קובעי המדיניות החינוכית ברחבי העולם מסכימים באופן כללי כי הגברת יכולתם של המורים לשפר את איכות הלימוד של תלמידיהם – ושמנהיגי בית הספר צריכים גם הם לסייע במאמץ זה – מהווה את אחד הצעדים החשובים ביותר למען שיפור הישגי התלמידים. בניסיון לאתר את הדרכים הטובות ביותר לשיפור תפקודו של המורה, חברו Alliance (Alliance for Excellent Education) ו- SCOPE (Stanford Center for Opportunity Policy in Education) לפרויקט בו נבחנו מערכות חינוך שונות מרחבי העולם. מערכות החינוך שנבחנו במאמר זה נבחרו בשל היותן מצטיינות בתהליכי הגיוס, הכשרה, פיתוח מקצועי של מורים ופיתוח מנהיגות חינוכית. מטרת הפרויקט הנוכחי איננה איתור מדיניות זו או אחרת אשר יש לייבאה בשלמותה, אלא הפקת לקחים שניתן ליישמם בקונטקסט של מערכת החינוך בארצות הברית ( Rothman, Robert and Linda Darling-Hammond).

בניגוד לכותרות הפוליטיות באמעי התקשורת באזורנו, הטורקים מנסים ברצינות כבר שנים לבצע שידוד מערכות במערכות החינוך שלהם. עד כה היה קשה להעריך את עומק השינויים והרפורמות החינוכיות בטורקיה, אך המאמר הנוכחי עשוי להקנות לנו תובנות ראשונות על כך. המטרה של מאמר זה היא לחקור את הרפורמות העכשוויות בתכנית הלימודים שנועדו לתמוך בפדגוגיה המרוכזת בתלמיד (student-centred pedagogy, ראשי תיבות: SCP) בבתי ספר יסודיים בטורקיה. תוצאות מחקר זה עולות בקנה אחד עם מחקרים דומים שנערכו בחלקים אחרים של העולם, ומהן עולה כי המורים בטורקיה מודאגים מהכשרת המורים העלובה, מהכיתות הגדולות, ממחסור בחומרי לימוד, ממערכת הבחינות, מהתנגדות מצד ההורים ומהיענות לא מתאימה מצד התלמידים ( Altinyelken, HulyaKosar.).

פרופסור דרורה כפיר מרחיבה את היריעה לגבי משבר ההוראה בישראל. במאמר מאיר העיניים היא מתמקדת בנושא משבר החינוך החינוך וההוראה בכללו. הטיעון המרכזי במאמר : ביסוד המשבר של מערכת החינוך מצוי משבר במדיניות ( שאולי נובע מהעדר מדיניות ) וכי הפתרונות צריכים להתחיל בגזרה זו (כפיר דרורה).

ד"ר שלומית אבדור טוענת במאמרה המרתק כי במערכת החינוך יש מורים רבים וטובים אולם עצם העובדה שהיא שוב ושוב מחפשת מורים בכדי למלא את השורות המתרוקנות מעידה בעיקר על בעיה חמורה בכוח האחזקה שלה. לתפיסתה , לא חסרים מורים טובים. כל שנדרש הוא שמערכת החינוך תדע לטפח את המורים ותעניק להם תחושה של גאווה וערך מקצועיים כדי שהם עצמם ישמשו שגריריה ויסייעו לה בחיפוש ובגיוס של מורים טובים נוספים ( שלומית אבדור) .

התלמידים של מערכת החינוך בפינלנד הגיעו למקום ראשון בעולם במבחני ההשוואה בינלאומיים . אם אתם רוצים להבין למה לפינלנד יש את מערכת החינוך הטובה בעולם, צפו ב-4 הדקות האלה. ראיון עם מנכ"ל משרד החינוך הפיני PASI SAHLBERG. בניגוד לרושם המצטבר , מתברר כי בפינלנד אין הדגשת יתר של תחומי המתמטיקה והמדעים. ההשקעה בתלמיד נמוכה יותר מאשר בארה"ב ( 40% פחות מאשר ארה"ב). עוד אמר מנכ"ל משרד החינוך הפיני כי נושא משטר בחינות והערכה מקבל עדיפות נמוכה אצלם. אין בונוסים למורים. אז איך בכל זאת מגיעים הפינים להישגים יוצאי דופן ? מתברר כי עיקר המאמץ של מערכת החינוך הפינית הוא לא בהערכת הישגים ובבחינות אלא בשמירת מעמד המורים ובהקפדה על איכות המורים כבר בשלבי הכניסה להכשרת מורים. נבחרים רק הבוגרים המצטיינים באוניברסיטאות בפינלנד.

תוצאות מבחני פיז"ה גורמות לאי נחת במערכות חינוך בעולם ולא רק בישראל. ההשפעה של מבחני פיז"ה על החשיבה החינוכית חורגת מעל ומעבר לחשיבותן החינוכית וזו רק שאלה של זמן עד שתקום תנועה פדגוגית בינלאומית אשר תצא חוצץ נגד מבחני פיז"ה. המאמר הנוכחי מתאר את הדיונים שהתעוררו בשבדיה ובגרמניה לגבי תוצאות תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים, כגון: מבחן פיז"ה. בעקבות תוצאות תלמידיהן במבחן פיז"ה, ניסו שבדיה וגרמניה לחפש מודלים חדשים ונורמות מדיניות מחוץ לגבולות המדינה. גרמניה פנתה למודלים החינוכיים המיושמים בפינלנד ובשבדיה, הנחשבות למדינות הנמצאת בחזית המדיניות הפדגוגית. ( Ringarp Johanna, Rothland. Marti ).

סקירה מעודכנת על מה שקורה בעולם מבחינת משיכת מורים איכותיים , נכתבה ע"י גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח . דוח מקינזי מספטמבר 2010 דן בנושא: “למשוך להוראה ולשמר בה את המוכשרים ביותר בארה"ב”. סוגיה זו הפכה להיות משמעותית ביותר בחינוך בארה"ב כי ברור לנו שיש קשר ישיר בין איכות ההוראה לבין הישגי התלמידים. על-פי הדוח, מירב המאמצים מושקעים בהקניית מיומנויות למורים שעובדים בפועל במערכת ובמאמץ לעודד את המורים האיכותיים ביותר להישאר בהוראה ולשחרר את המורים שביצועיהם פחות טובים. סוגית הגדרת איכות המורה המתאים ללמד וכיצד ניתן למשוך בוגרי אקדמיה מצטיינים, עולה כחלק ממאמץ מערכתי לשיפור ההוראה בארה"ב, אך זוכה באופן יחסי לתשומת לב מועטה.הדוח החדש של מקינזי סוקר את ניסיונותיהן של המדינות בעלות מערכות החינוך המובילות בעולם: פינלנד, סינגפור ודרום קוריאה ( גילה בן הר).

מדיניות של העדפה מתקנת הצליחה לצמצם פערים במשאבים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות בתוך זרמי החינוך, אך פחות הצליחה בהקטנת פערים בין הזרמים.משנות השישים המוקדמות, צמצום פערים לימודיים וחברתיים בין שכבות חברתיות שונות היה יעד מרכזי של משרד החינוך. לצורך צמצום פערים אלה, הענקת תקציבים גדולים יותר לאזורים חלשים יותר, לצורך תוספת משאבים לימודיים ותוספת שעות הוראה ולמידה בכיתות קטנות יותר. כיום, המדיניות אינה תואמת עוד את צורכי מערכת החינוך, שכן החינוך החרדי והחינוך הערבי מתקרבים למחצית מן התלמידים.