דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .

החשיבות של שילוב משחקי מחשב בתהליכי למידה הודגשה בשנתיים האחרונות ע"י מומחים לתהליכי למידה ותקשוב בחינוך , אך עד כה לא היה מענה מערכתי לצורך זה . מול מבול ההכרזות על חשיבות הנושא לא נעשה עד כה צעד משמעותי במערכות החינוך בעולם . המהלך האחרון של הקרן הפילנטרופית הגדולה בעולם , קרן Bill & Melinda Gates Foundation יש בו אולי כדי לקדם את קידום שילוב משחקי המחשב בתהליכי למידה בבתי ספר בארה"ב . ביל גייטס , מייסד הקרן הודיע על השקעה של 20 מיליון דולר לטובת פיתוח פלטפורמות מתוקשבות למורים שיאפשרו שילוב משחקי וידאו בלמידה.

המאמר מתמקד בקורס אקדמי אשר התנהל באתר רשת חברתית והיווה בסיס לחקר מקרה. בעיקר נבחנים בו הידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת החברתית ודפוסי הלמידה של הסטודנטים-מורים אשר התגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית ויזמו קידום של תכנים מקצועיים- אישיים במהלך האינטראקציה שלהם על הקהילה. הרשת החברתית אפשרה להם להיות לומדים אוטונומיים המשמיעים את קולם, כמו גם מתכנני לימודים. הודות לכך נבנה ידע על אודות דרכי למידה והוראה בסביבה זו, כוחם של החצנת ידע ושיקופו ברשת חברתית ולמידה שיתופית המסייעת להעצמת כל אחד מהלומדים. נמצאו שלושה פרופילים של דפוסי למידה שהתעצבו בקורס המקוון: למידה כשדה ניסויים לבדיקת סוגיות מקצועיות רלוונטיות, למידה שמטרתה לקדם את הקבוצה כקהילה מקצועית ולמידה אשר נועדה להגביר את המודעות לנושאים מגוונים ולחשיבות האינטראקציה עם חברים ( צביה לוטן) .

מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע. שאלות המחקר: באלו מאגרי מידע משתמשים המורים? איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים? מה המורים תורמים למאגרי המידע? מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע? ( שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס ).

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

מטרת המחקר : לבחון באיזו מידה הלו"א אורג את התהליך ההוראתי-לימודי הישן עם החדש. שיטת המחקר : חקר מקרה- גישת מחקר איכותנית. 16 מורות בבי"ס יסודי ממלכתי (כיתות א-ו) במרכז הארץ, המשלב את הלו"א כ – 3 שנים. ממצאים ראשונים מצביעים על שביעות רצון כללית של מורות מהלו"א כעזר הוראתי בסביבה המסורתית (עולם ישן). תורם להעצמת המורה ופתוח מיומנויות תקשוביות (עולם חדש). בכך שהוא משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה מחד ועוזר להעלות קשב, התעניינות והשתתפות התלמידים מאידך ( גילה קורץ, אתי כוכבי, קרן דוד) .

רותי סלומון מתייחסת בבלוג שלה לאפשרויות השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים בסביבות למידה מתוקשבות ופלטפורמות לניהול הלמידה המתוקשבת כגון מוודל. לאור אילוצים שונים של המורים בבי"ס התיכון המתמקדים בבחינות הבגרות כותבת רותי סלומון : ." והיום אני יודעת לגשת בצורה נכונה גם למורי התיכון ולהסביר להם למה כדאי גם להם לאמץ את ה-Moodle כמערכת ניהול הוראה ולמידה" .

סקירת ביקורת על ספר חדש על פלטפורמות למידה מקוונות בעריכת Chris Dede and John Richards. במוקד אסופת המאמרים בספר חשוב עומדת התפיסה החדשנית של (Digital Teaching Platforms (DTPs כסביבה פעילה לשירות המורים והלומדים בכיתה. המאמרים בחלק השני הם החשובים ביותר והם מציגים גישות שונים מבחינת הפדגוגיה ודרכי ההוראה באמצעות יישום הDTP- בכיתה.

ג'יי הורוויץ מביא בבלוג שלו את עיקרי דבריו של ויל ריצ'רדסון , ממובילי החשיבה בתקשוב החינוך בארה"ב ובעולם. ריצ'רדסון כותב על שלוש מילים נפוצות שהדהדו באולמות הכנס: Personalizing (התאמה אישית), Flipped (הפיכה, במשמעות של הפיכת הכיתה), ו-Engagement (כאן התרגום בעייתי יותר; הכוונה למעורבות משמעותית, אפילו רגשית, בלמידה). בהמשך, ריצ'רדסון מסביר שעל אף העובדה שלכאורה יש הסכמה כללית על כך שלמונחים האלה חשיבות גדולה בחינוך, לא כולם מבינים אותם באותה צורה. בעצם, יתכן שקיים אי-הסכמה יסודות.

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

סקירה מועילה של תוכנות מדף בארה"ב ליצירת מערכי למידה מקוונים ושיעורים מקוונים. השימוש בתוכנות מדף מקצועיות להפקת שיעורים מתוקשבים הולך וגדל בארה"ב כי תוכנות אלו מאפשרות סוג של אינטראקציה בין הלומד והתכנים שפלטפורמות הלמידה המתוקשבות כגון "היי-לרן" ומוודל אינן מאפשרות תמיד. כותבת הסקירה ממליצה במיוחד שתי תוכנות מעולות להפקת שיעורים מקוונים: Storyline, ZebraZapps. יצויין כי תוכנת Storyline היא נגזרת של תוכנת הפקת המולטימדיה המעולה Articulate.

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

המחקר המדווח במאמר זה הוא מחקר המשך השוואתי למחקר המכונה SITESm2. המחקר הנוכחי התמקד באפיון כמותי של יזמות פדגוגיות משולבות .(Kozma, 2003) תקשוב בכל הנוגע לרמות החדשנות שלהן בסביבה החברתית הבית-ספרית, בזיהוי משתנים בית-ספריים מערכתיים המעורבים ביזמות אלה ובניתוח הקשרים ביניהם. במחקר הנוכחי נבחנו 174 יזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות ( אלונה פורקוש ברוך, דוד מיודוסר ורפי נחמיאס ).

מחקר זה פיתח משחק מקוון חינוכי, סופר משלוח (Super Delivery), המכוון לידע אודות חיסכון בחשמל, וערך חקר מקרים של שמונה תלמידי כיתות ו' המשתמשים במשחק זה, כדי לחקור את הגורמים המשפיעים על היעילות של רכישת ידע של תלמידים בלמידה מבוססת משחקים דיגיטליים. מחקר זה נהג לפי ההליך שהוצע על ידי מיילס והוברמן (Miles & Huberman, 1994) לניתוח נתונים איכותניים ולמציאת תבניות על פני המקרים ( Fu-Hsing Tsai, Kuang-Chao Yu, Hsien-Sheng Hsiao).