למידה
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 121 ל-129
  • לינק

    בספרו החדש, היוצא כעת בעברית, מציע דיויד פרקינס שבעה עקרונות להוראה. ספר קודם שלו הציע עקרונות להוראת אמנות. בשיחה עמו הוא מסביר מדוע קשה לשנות את ההוראה, אבל בהחלט אפשרי, ואיך אמנות רלוונטית לחייהם של בני האדם בימינו (יורם הרפז, 2012).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

  • לינק

    מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

  • לינק

    לפי ג'ולי אוונס (Julie Evans), המנכ"לית של Project Tomorrow, "לתלמידים כיום יש "חזון תלמיד" משלהם לגבי האופן שבו הם רוצים להשתמש בטכנולוגיה ללמידה. הסקרים של Speak Up כוללים מידע ממאות אלפי מורים, תלמידים, הורים ומנהלים מדי שנה. אוונס טוענת כי הנתונים מצביעים על כך שקיים "תסכול הולך וגדל מצד התלמידים, לא רק לגבי העדר הטכנולוגיה בבתי הספר שלהם, אלא גם לגבי העדר שימוש מתוחכם בטכנולוגיה" (Chris Riedel).

  • לינק

    אפילו כשהילדים הם בעלי הישגים גבוהים וקל להם עם טכנולוגיה חדשה, נראה שרבים הולכים ומאבדים את תחושת הפליאה והסקרנות שלהם, מציין ג'והן סיליי בראון. שיטות חינוך מסורתיות עשויות לחנוק את ההנעה הטבועה בהם לחקור את העולם. בראון ועמיתים עם נטיות דומות מפתחים את היסודות עבור פדגוגיה חדשה של המאה ה-21 המרחיבה אופקים במקום לצמצם אותם ( ג'והן סיליי בראון (John Seely Brown)

  • לינק

    המסמך כולל שני חלקים: חלק ראשון: עקרונות המשתקפים במסמך של הבנות שהתקבל ע"י 38 מדינות בארה"ב. וחלק שני: תשובות לשאלות העולות בעקבות הצגת המסמך. מאמצים עכשוויים ליצור מערכת של סטנדרטי-ליבה בארה"ב עוגנו בשאיפה לעמוד טוב יותר במבחנים בינלאומיים ע"י קביעת יעדי למידה הקיימים במדינות גבוהות-הישגים מחוץ לארה"ב ( Darling-Hammond, L., & Pecheone, R. et al) .

  • לינק

    המחבר טוען שהאחריות ליצירת מוטיבציה ללמידה בקרס סטודנטים נמצאת בידיו של המורה, והוא מציע שלוש דרכים לשיפורה: לקדם את הערך של הנושא בעיניהם, להעלות את הביטחון העצמי של הסטודנטים ולשפר את האווירה בכיתה, אולי כך תצליחו גם אתם לקדם את הלמידה שלהם. המאמר תורגם ועובד ע"י עמרם אשל מאוניברסיטת תל אביב.

  • לינק

    המחבר טוען כי ה-iPhone החליף את האחסון בזיכרון הביולוגי שלנו כמקום האחרון שנותר לזיכרונות לטווח הארוך. המחבר חושב כי זה מראה על מגמה כללית יותר, שלפיה הטכנולוגיה משתלטת על פונקציות רבות שהמוח שלנו ביצע לפני כן. לדעתו של המחבר, כאשר אנו ממשיכים לשפר את נגישותנו למידע מחוץ לראש שלנו, יהיה פחות דגש על לימוד המידע הגולמי ויותר דגש על לימוד מה לעשות עם המידע (Mike Battista).

  • לינק

    רגשות אקדמיים הוזנחו מאוד בפסיכולוגיה החינוכית, להוציא את נושא חרדת המבחנים. בחמישה מחקרים איכותיים נמצא שתלמידים מתנסים במגוון עשיר של רגשות במסגרות אקדמיות. חרדה דווחה רבות אך ככלל, רגשות חיוביים תוארו לא פחות מרגשות שליליים. בהתבסס על מחקרים שסוכמו במאמר זה פותחו טקסונומיות של רגשות אקדמיים שונים וכלי של דיווח עצמי המודד רגשות של שמחה, תקווה, גאווה, רווחה, כעס , חרדה, בושה, ייאוש ושעמום של לומדים ( Pekrun, R., et al).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין