למידה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 531 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

  • לינק

    Alberta Education בקנדה פיתחה תכנית לימודים חדשה למתמטיקה כדי להפוך את הוראת המתמטיקה לשיטות המונעות על ידי חקירה. המורים ב-Alberta הפזורים מבחינה גיאוגרפית הופכים את הלמידה המקצועית המקוונת לחלופה רצויה לסדנאות. שלושה עשר משתתפים הפזורים גיאוגרפית, הכוללים עשרה מורים, דוקטור למתמטיקה, ושני מומחים להוראת המתמטיקה, שיתפו פעולה בקהילה מקוונת של למידה מקצועית כדי לבנות ידע עבור הוראת המתמטיקה. מאמר זה מתאר ומפרש את הניסיונות המשותפים של הלומדים בתוך קהילת הלמידה הסינכרונית המקוונת שהתמקדה בחקירה ממוקדת העשירה בדיסציפלינה של המתמטיקה (Francis-Poscente, K., & Jacobsen, M., 2013).

  • לינק

    המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

  • לינק

    המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .

  • לינק

    מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את מקומה של הנוכחות החברתית בלמידה שיתופית בקהילת לומדות מקוונת של סטודנטיות להוראה המתמודדות לראשונה בלמידה מרחוק. זאת בשל העובדה שבמערכת החינוך מתנהל מעבר מסביבות למידה מסורתיות אל סביבות מתוקשבות.תהליך זה מצריך הקניית מיומנויות שונות המאפשרות השתלבות בקהילות המקוונות של המאה ה 21- . בנוסף, הלמידה השיתופית חיונית להתפתחות אישית וחברתית ומובילה לאינטראקציה החברתי ( שרה ויסברג , מירי שינפלד , ציפי זלקוביץ ) .

  • לינק

    מאמר זה מציג כלי לניתוח תצפית – CLI-O ) Class Learning Interactions Observation tool ), שפותח במטרה לבחון ולאפיין את אופי האינטראקציות המתרחשות בין המורה לתלמידים בכיתה הלומדת בסביבה מתוקשבת .מודגם השימוש בכלי ומובאות כמה דוגמאות לממצאים שניתן להפיק מהשימוש בו. CLI-O פותח בכדי לתת מענה לשאלה – האם למידה בסביבה מתוקשבת יכולה להתאפיין בפדגוגיה ייחודית המתבטאת למשל בכך שהתלמיד נמצא במוקד השיעור והמורה משמש כמנחה למידה כאשר הלמידה מתווכת בכלים טכנולוגיים מגוונים. CLI-O מספק תיאור שיטתי של ההתרחשות בשיעור ומאפשר למורים, למורי מורים ולחוקרים לבחון את הטמעת התקשוב בהוראה כתהליך הדרגתי ומתמשך של בניית פדגוגיה חדשה המותאמת לדרישות המאהה 21- ( עידית מני-איקן , טל ברגר-טיקוצ'ינסקי , ציפי בשן ).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

  • לינק

    הפרק מעניק לקוראים מבט על הרציונל, היישום, וההערכה של למידה שיתופית בתכנית הכשרת מורים מקוונת, ומציג את התנאים לעיצוב יעיל של למידה שיתופית עבור מתכשרים להוראה (pre-service teachers) ומורים במהלך הקריירה (in-service teachers). ניתנות דוגמאות משני מחקרים אמפיריים המראות כיצד סביבת הלמידה השיתופית ממנפת הוראה קונסטרוקטיבית של מורים, משוב שוטף, והערכה כדי להכין מורים להוראה בסביבות עשירות מבחינה טכנולוגית ( Rosen, Y., & Rimor, R ) .

  • לינק

    היישום Padlet מאפשר יצירת קיר שיתופי מקוון, חינמי, פשוט ונוח לשימוש של מורים ותלמידים בכל זמן ובכל מקום. המורה יכול ליצור מגוון משימות לתלמידים, תוך הצגת תהליך העבודה, תוך צירוף של קבצים שונים החל מקבצי תמלילן וכלה בסרטונים או בצילום עצמי בווידאו. הקיר הוא כלי עזר לתלמידים ולמורים לשאילת שאלות להבעת עמדה בנושא המוצג, לקבלת תשובות ומשוב לדבריהם, והכל מוצג על קיר שיתופי אחד בו תלמידי הכיתה בלבד יכולים לעבוד. אחד היתרונות הבולטים שלו הוא שתלמידים לא נדרשים לשם משתמש או סיסמה על מנת ליצור בקיר השיתופי, וניתן רק להטביע קישור באתר הכיתה דבר זה מאפשר חיסכון בזמן העבודה בכיתה ( ברטה פיסטרוב ושלומית פתיחי).

  • לינק

    בהתפתחות של פלטפורמות ללמידה מתוקשבת יש התפתחויות מעניינות בעולם לא רק בתחום הפלטפורמה הנפוצה של MOODLE אלא גם בסביבות מתוקשבות חדשניות יותר. אחת הסביבות המתוקשבות שזוכה לעניין ולהערכה בארה"ב נקראת MindTap והיא מבוססת על עקרונות הלמידה המקוונת המותאמת אישית. מלבד אוסף הכלים הדיגיטאליים המקובלים בקורסים מקוונים , סביבת MindTap מציעה גם אפליקציות מתוקשבות המשתלבות בכל רכיבי הלמידה המקוונת .

  • סיכום

    לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

  • לינק

    גיא לוי ממט"ח כתב סיכום מעניין ויעיל על כינוס BETT שהיה לאחרונה בלונדון . כותב גיא בפוסט המרתק שלו : " באופן יחסי יותר ויותר חברות בינלאומיות, נוכחות מעניינת למזרח אסיה: סין, קוריאה, סינגפור, שלא לומר הודו, " אבל הסיפור האמיתי של BETT השנה, לדעתי הצנועה, הוא הקושי הגדול במעבר לעולם ה-Any Device. לפני שנה, ב-BETT, חיפשתי את הטאבלטים שהוסתרו במגירות נעולות, השנה הם כבר הופיעו בכל מקום, אולם מרבית המציגים השתדלו "להתעלם" מקיומם. מדוע? כי עדיין אין תוכן איכותי על מכשירי המובייל, ולא רק שאין תוכן איכותי, אין כמעט תוכן." צוות פורטל מס"ע הביא עוד נקודות תצפית על כינוס חשוב זה.

  • לינק

    שחר עוז ממליץ על 2 קורסים מקוונים מסוג MOOC באמצעות אתר Coursera. כותב שחר עוז בבלוג המעניין שלו : "נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע) .

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מציע לנו זווית ראייה נוספת על למידה ותקשוב חינוכי , כלומר , תפיסה בריאה ורצויה של התקשוב החינוכי. כותב ג'יי הורוויץ: "כותבי המסמך דואגים שתוך כדי אימוץ התקשוב על מנת לקדם מטרות לימודיות קולו של הלומד לא יישמע. בגלל זה, הם מונים מספר "זכויות" שחשוב להכיר בהן "( ג'יי הורוויץ ) .

  • לינק

    מזה מספר שנים סקר שבו משתמשים מדרגים סביבות למידה שונות. לכל סביבה מומלצת יש קישור ובו פרטי הורדה או רכישה וכן הערות של מורים הכותבים כיצד השתמשו בסביבה זו. במצגת המקושרת תוכלו לראות את "תוצאות המצעד" של 2012 – לכל סביבה קישור והסבר קצרצר. במרבית הסביבות ניתן להשתמש בחינם ובחלק משמעותי מיהן ניתן לנהל למידה שיתופית. זו הזדמנות להכיר בזמן קצר מגוון יישומים לשיתוף מידע, לעיבוד מידע (ממגוון מדיה), לתקשורת, לחיפוש ועוד ועוד ( מירב אסף ) .

  • לינק

    ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לגבי המחלוקת העקרונית הנמשכת בין מערכות LMS ללמידה מקוונת ובין מערכות פתוחות ( ללא רכיבי ניהול) ללמידה מקוונת . כותב ג'יי במאמרון שלו : " מערכות ה-LMS, כולל ה-Moodle, הגיעו לשלב שבו הן ממשיכות להוסיף רכיבים, אבל אלה אינם נחוצים ללמידה, הרי המערכות האלו הן, בהגדרתן, לשם "ניהול הלמידה", וגם אם הלב נמצא עם הפתיחות ועם יצירת אפשרויות של גילוי או של למידה תוך כדי שיתוף, "ניהול" מתמקד במעקב, באיסוף נתונים, במתן ציון. כל אלה בוודאי שייכים למערכות חינוך, אבל לא בהכרח ללמידה. וכאשר בשוק התחרות על הלקוחות ערה, יש נטייה להמשיך להוסיף רכיבים שהופכים כלי "פשוט" לכלי עשיר בתכונות חדשות ונוצצות. אבל גם אם הוא איננו נוצץ כמו מערכות עמוסות ברכיבים חדשים, כלי קטן וצנוע יכול להיות הכלי הפתוח, והלימודי" ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    שלוש דקות של סרט שהופק על ידי חברת אינטל ומראה את תמונת הכיתה העתידית, מומלץ לצפות בשילוב של טכנולוגיות למידה בשיעור,וכיצד המורה הופך למנחה בזכות האפשרויות החדשות שנפתחות בפניו ( סיגלית ורדי ) .

  • לינק

    אתר האינטרנט שפיתח המורה לאזרחות, אביב צמח , מאפשר לתלמידים להתנסות בצורה מושכלת בחיפושי מידע באינטרנט , ולרכוש מיומנויות בתחומי המידענות תוך כדי הבנה מעמיקה יותר של תחומי האזרחות. באמצעות ההתנסות המתוקשבת יכולים התלמידים הלומדים אזרחות בביה"ס תיכון לרכוש בלמידה פעילה כלים שיסייעו להם לחפש ולאתר מידע במנוע החיפוש Google, ולהשתמש בכלים מתוקשבים אלו כדי למצוא דוגמאות להגבלת השלטון.

  • לינק

    מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין