סקירה משלימה של מקורות המידע שנוספו בשנת 2011 בפורטל מס"ע אודות טכנולוגיות ניידות ומחשבים ניידים בהוראה ובלמידה . הסקירה נועדה להציג את כל המכלול של ההתפתחויות בבתי הספר בארץ ובעולם ביריעה אחת לצד מאמרים שיש בהם חשיבה מחודשת על ההתפתחות המשמעותית של למידה ניידת בתקשוב החינוכי. כמו כן צירפנו את הסקירות הקודמות בנושא משמעותי זה בתקשוב החינוכי בארץ ובעולם.

בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

מחקר שיטתי שנערך באוניברסיטה אמריקאית במטרה לבדוק את יעילות העברת קורס מתוקשב באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית. הניסוי נערך על גבי הפלטפורמה המתוקשבת ELGG הנחשבת כאחת הרשתות החברתיות המקצועיות המובילות בחינוך (רשת שלובים של מכון מופ"ת מבוססת גם היא על פלטפורמת ELGG ) . ממצאי המחקר מראים כי הסטודנטים שלמדו באמצעות מערכת של רשת חברתית מתוקשבת מגלים מעורבות לימודית רבה ומעמיקה בכל שלבי הלמידה תוך גילוי שיתופיות מקוונת לצרכי הלמידה ( George Veletsianos and Cesar C. Navarrete).

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

לפי ג'ולי אוונס (Julie Evans), המנכ"לית של Project Tomorrow, "לתלמידים כיום יש "חזון תלמיד" משלהם לגבי האופן שבו הם רוצים להשתמש בטכנולוגיה ללמידה. הסקרים של Speak Up כוללים מידע ממאות אלפי מורים, תלמידים, הורים ומנהלים מדי שנה. אוונס טוענת כי הנתונים מצביעים על כך שקיים "תסכול הולך וגדל מצד התלמידים, לא רק לגבי העדר הטכנולוגיה בבתי הספר שלהם, אלא גם לגבי העדר שימוש מתוחכם בטכנולוגיה" (Chris Riedel).

פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).

גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

מאמר מעניין שיוצג בכינוס הבינלאומי הקרוב בדצמבר 2011 International Workshop on Social and Personal Computing for Web- Supported Learning Communities . המחברים, מדעני מחשב מובילים בתחומם, מסבירים היטב את המעבר שהתרחש ב15 השנים האחרונות בתחומי הלמידה המתוקשבת. הם מסבירים את ההבדלים העקרוניים בין הדורהראשון של למידה מתוקשבת (E-Learning 1.0 ) לבין הדור השני של למידה מתוקשבת ((E-Learning 2.0. בהמשך המאמר הם מציגים בבהירות את כיווני הפיתוח האפשריים לדור השלישי של מערכות הלמידה המתוקשבות בחינוך (E-Learning 3.0). המאמר נכתב ע"י המדענים Rubens, D. Kaplan, and T. Okamoto.

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון במדינת מיין בארה"ב לגבי תכנית שילוב המחשבים הניידים שם . הכתבה היא סקירה יחסית ארוכה על תכנית למחשב נייד לכל תלמיד במדינה שהשנה מלאו לה עשר שנים. השנה, בעלות של $11 מיליון למשלם המיסים של המדינה, כל תלמיד במיין בכיתות ז' ו-ח', וכל מורה של הכיתות ז' עד י"ב, צויי במחשב נייד. בנוסף, באמצעות פרויקט "צדדי", כ-60% מכל תלמידי התיכון של המדינה קיבלו מחשבים ניידים. סיכום הביניים מצביע על הצלחה לא קטנה. ג'יי הורוויץ מציין כי "בכתבה הזאת אנחנו פוגשים מערכת חינוכית שכנראה מצליחה לאפשר לתלמידיה, וגם למוריה, להתנסות, וגם לטעות. הדוגמאות להצלחת הפרויקט שבכתבה אינם בהכרח מלהיבים. אבל הנכונות להתנסות ולפלס דרך שבאה לביטוי בכתבה יוצרת את התחושה שמדינת מיין בדרך הנכונה".

מאמר זה מדווח על השימוש והפוטנציאל של טכנולוגיות של סביבה לימודית מתוקשבת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה. המאמר מדווח על הממצאים של מחקר איכותני לגבי התועלות של סביבה לימודית מתוקשבת בהתבסס על נתונים מחקר מקרים ב-12 בתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה שנמצאים בשלב מוקדם של אימוץ הטכנולוגיות הללו.

הנחיה של מחלקה ממשלתית באנגליה דרשה מכל בתי הספר ליישם כלים כדי לתמוך בהיבטים החשובים של למידה, ונראה כי אמצעים אלה דורשים הכללה של סביבות לימודיות מתוקשבות (learning platforms). מאמר זה, משתמש בהוכחה ממחקר בן שנתיים וחוקר דוגמאות של פרקטיקת הלמידה במגוון בתי ספר. מאמר זה מראה שלסביבה לימודית מתוקשבת יש פוטנציאל לספק ארכיטקטורה שתאפשר להורים לקבל גישה רבה יותר לאמצעים ולפיגום כדי לתמוך בלמידה ומציע מהו הפוטנציאל העתידי שעשויים להכיל גישה הורית משולבת ותמיכה.

מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).

מאמר זה סוקר את הרעיונות העיקריים שקושרו להגברת הלמידה של התלמיד ולתמיכה בתלמיד ותוארו בפרקים נבחרים מתוך המהדורה השנייה של הספר "המדריך ללמידה מרחוק" (West, Richard).

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

החל משנת 2012 קורסים מקוונים בפלורידה לתלמידי ביה"ס תיכון כבר לא יהיו בחירה. הם יהוו דרישה לסיום הלימודים. החל משנת הלימודים הנוכחית התלמידים, המתחילים השנה את שנתם הראשונה בבית הספר התיכון, יחויבו ללמוד לפחות קורס וירטואלי אחד במהלך לימודיהם בתיכון.דרישה זו היא חלק מהצעת החוק של בית המחוקקים בפלורידה שהתקבלה בחודש מאי ( Erin Kourkounis).