בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

לפי ג'ולי אוונס (Julie Evans), המנכ"לית של Project Tomorrow, "לתלמידים כיום יש "חזון תלמיד" משלהם לגבי האופן שבו הם רוצים להשתמש בטכנולוגיה ללמידה. הסקרים של Speak Up כוללים מידע ממאות אלפי מורים, תלמידים, הורים ומנהלים מדי שנה. אוונס טוענת כי הנתונים מצביעים על כך שקיים "תסכול הולך וגדל מצד התלמידים, לא רק לגבי העדר הטכנולוגיה בבתי הספר שלהם, אלא גם לגבי העדר שימוש מתוחכם בטכנולוגיה" (Chris Riedel).

סביבת למידה מתוקשבת מותאמת אישית היא גישה פדגוגית מבטיחה עבור שילוב של למידה פורמלית ולבלתי פורמלית תוך שימוש במדיה חברתית ותמיכה בלמידה עצמית מכוונת של התלמיד בהקשרים של השכלה גבוהה.

פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

המחבר מתייחס בבלוג שלו למאמר שסוקר את הנושא ונכתב על ידי מרסלה בולמאסטר-דיי (Marcella Bullmaster-Day), מנהלת שותפה (Associate Director) ב- Lander Center for Educational Research שב- Touro College ויועצת לחברת קפלן (Kaplan). הלמידה המקוונת ו/או הלמידה המבוזרת היא יעילה כאשר: 1.היא אישית וניתן להתאימה כך שתענה על צורכי הלמידה האינדיבידואליים. 2. תומכת ברמות גבוהות של מעורבות קוגניטיבית כמתן מענה ליעדי הלמידה. 3. מאזנת את ההדרכה שניתנת על ידי המחשב או על ידי המורה עם שליטה מצד הלומד ( Tom Vander Ark).

גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

עורכי המחקר מצאו שאינטראקציה בין הלומדים קושרה באופן משמעותי אך שלילי לשיעור המסיימים את הקורס. אינטראקציה בין המרצה לסטודנט ומספר הנרשמים לקורס מקוון לא נמצאו כקשורים באופן משמעותי לסיום הקורס. וכן, לא נמצא קשר משמעותי בין כמות ההשתתפות של המרצים לבין שיעור המסיימים את הקורס. מחברי המחקר טוענים לסיכום כי גופי הסמכה מתעקשים ש"אינטראקציות בין המשתתפים מגדירות איכות, ולמידה פאסיבית אינה הסגנון המועדף בהשכלה הגבוהה וקהילות למידה מספקות לסטודנטים הזדמנויות ללמוד זה מזה (2003)". אבל המציאות והמחקרים אינם תומכים בהכרח בהנחת יסוד זו ( MICHAEL HORN).

מחקר זה בדק האם יש קשר בין תחושת הקהילה של הסטודנטים, הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת, ושביעות הרצון מהקורס של למידה מקוונת. בנוסף, נחקר הקשר בין משתנים אלה לבין המסוגלות העצמית של הסטודנטים בשימוש באינטרנט לבין ציוני בחינת הגמר. המשתתפים היו 88 סטודנטים שנרשמו לקורס אנגלית כשפה זרה לבית הספר היסודי בתכנית ללמידה מרחוק במוסד להשכלה גבוהה בטורקיה. תוצאות המחקר מציעות שתחושת הקהילה ושביעות הרצון מהקורס מקושרות היטב זו לזו. יתר על כן, שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס מקושרת מאוד ללמידה הקוגניטיבית הנתפסת שלהם. הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת של הסטודנטים נצפתה כבעלת קשר חזק מאוד עם האינטראקציה בין הלומד לתוכן , בעוד שהאינטראקציה בין לומד ללומד הייתה ברמה בינונית והאינטראקציה בין הלומד למנחה הייתה חלשה.

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

מאמר מעניין שיוצג בכינוס הבינלאומי הקרוב בדצמבר 2011 International Workshop on Social and Personal Computing for Web- Supported Learning Communities . המחברים, מדעני מחשב מובילים בתחומם, מסבירים היטב את המעבר שהתרחש ב15 השנים האחרונות בתחומי הלמידה המתוקשבת. הם מסבירים את ההבדלים העקרוניים בין הדורהראשון של למידה מתוקשבת (E-Learning 1.0 ) לבין הדור השני של למידה מתוקשבת ((E-Learning 2.0. בהמשך המאמר הם מציגים בבהירות את כיווני הפיתוח האפשריים לדור השלישי של מערכות הלמידה המתוקשבות בחינוך (E-Learning 3.0). המאמר נכתב ע"י המדענים Rubens, D. Kaplan, and T. Okamoto.

במאמר זה המחברים חוקרים יותר את ממצאיו של מחקר שהוכיח מבחינה כמותית את חשיבותם של שלושה סוגי אינטראקציה: בין הסטודנטים, בין המרצה לסטודנטים ובין הסטודנטים לתוכן הקורס. המחברים דנים בסוגיות המתודולוגיות בשעלו מהמחקר ומציעים כיצד תוצאות אלה עשויות לשפר את הלמידה.

המחבר מספק מסגרת קונספטואלית המדגישה את השילוב של תיאוריית העומס הקוגניטיבי ושל תיאוריית הלמידה המבוססת על מולטימדיה בלמידה מקוונת (Phan, H. , 2011).

מאמר זה סוקר את הרעיונות העיקריים שקושרו להגברת הלמידה של התלמיד ולתמיכה בתלמיד ותוארו בפרקים נבחרים מתוך המהדורה השנייה של הספר "המדריך ללמידה מרחוק" (West, Richard).

מחברת הפוסט מלמדת בכיתה , שבה מוטמע השימוש בטכנולוגיה, והיא מבוססת על פרויקט ועל חקירה. בכיתה שלה, התלמידים מחברים ביחד את מה שהם לומדים, מעריכים בביקורתיות את המטרה הגדולה יותר של חומר הלימוד ועושים רפלקציה על הלמידה שלהם. התלמידים שלה אינם רוכשים ידע לשם רכישת הידע, אלא הם יוצרים פרויקט בעזרת הידע שרכשו. לבסוף, הטכנולוגיה מוטבעת במבנה הלמידה בכיתה. הטכנולוגיה היא חלק מהאופן שבו הם חוקרים, האופן שבו הם תופסים את המידע, והאופן שבו הם מציגים את הלמידה שלהם ( Shelley Wright).