למידה חברתית רגשית
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    על רקע התמורות והתנודות בעידן הנוכחי, העובדת הסוציאלית, ג'ניס קארלו, גיבשה קבוצת חשיבה הכוללת שני פסיכולוגים מומחים בהתמודדות עם טראומות. יחדיו, גיבש הצוות מסמך המלצות המבקש לשמש כקו מנחה עבור מנהלי מחלקות אקדמיות, מרצים וחברי סגלי הוראה אשר מלמדים סטודנטים השרויים במצב טראומתי או משברי. לפיכך, על המרצים להיות צפויים וגמישים, לשדר אמפתיה, להימנע ממאבקי כוח ולנרמל פנייה לעזרה.

  • תקציר

    החינוך היסודי מכין את הילדים למסגרות חינוכיות בוגרות ונוקשות יותר. לכן, פרק ההסתגלות בחינוך היסודי הינו חשוב ביותר ויש לטפל בו ברגישות ובמקצועיות. למעשה, הספרות המחקרית מצביעה על קשר בין הסתגלות מיטבית לבית הספר בכיתה א' לבין הישגיות אקדמית בהמשך החיים. מנגד, נמצאה התאמה בין קשיי הסתגלות לבית ספר לבין בעיות פסיכולוגיות-התנהגותיות בהמשך החיים. לא בכדי, באירופה ובארה"ב פותחו והושקו תוכניות שמטרתן היא הכנת ילדי גן חובה לכיתה א' ותמיכה בקשיי הסתגלות של תלמידים לבית הספר היסודי. זאת, באמצעות הזרמת כספים, הדרכות הוריות, הכשרות מורים ומחנכים, הרצאות ופעילויות קהילתיות.

  • תקציר

    בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

  • תקציר

    ככל שלמידה חברתית-רגשית (SEL) צוברת תאוצה בבתי ספר, מורים רבים למוסיקה משלבים אותה באופן פעיל ומוצלח בתוכניות הלימוד שלהם. מורים למוסיקה יכולים ליצור סביבת לימודים שמקדמת מטרות חברתיות ורגשיות גם בשיעורים פרטניים וגם בלמידה מרחוק, לבנות יחסים עם התלמידים ובינם לבין עצמם, לעודד מעורבות מוסיקלית משפחתית ולקדם פעילויות מוסיקליות שפתוחות לכולם.

  • תקציר

    המושג חוסן התפתח בשדה המחקר, ומושאי ההתמקדות שלו השתנו: מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. הגורמים האישיים לחוסן הם יכולת הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. עם הגורמים הסביבתיים לחוסן נמנים שיתוף פעולה עם המשפחה, בית הספר והקהילה; וכן יצירת מרחב שבו ניתן לחולל חוסן. מרחב כזה כולל פרקטיקות וכלים כגון טיפוח מערכת יחסים בריאה בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.

  • סיכום

    אלן דה בוטון, סופר והוגה בריטי יהודי שקנה את פרסומו בהנגשת פילוסופיה לציבור הרחב, הקים מוסד שנקרא "בית הספר של החיים", במטרה לסייע לאנשים להתמודד עם סוגיות קיומיות באמצעות תובנות מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה. בהרצאה שזכתה ליותר משני מיליון צפיות ביוטיוב, טען דה בוטון כי כל אחד חייב לקבל "חינוך רגשי", והציג את העקרונות המרכזיים של אותו חינוך. להלן עיקרי הדברים.

  • תקציר

    מיינדפולנס ולמידה חברתית-רגשית הם שני תחומים שהתפתחו באופן עצמאי. בשנים האחרונות הם הולכים ומשתלבים זה בזה בשדה החינוך ובתוכניות והשתלמויות להכשרה ולמידה של מורים. מיינדפולנס הוא מצב תודעתי שניתן לתרגול באמצעות אוסף של תרגולים מנטליים המפתחים את יכולתנו להפנות קשב באופן מכיל ובלתי-שיפוטי לעצמנו ולאחרים. למידה חברתית-רגשית היא תחום העוסק בפיתוח מודעות עצמית וחברתית, יכולות תקשורת בינאישית ושיפור היכולת להתנהלות מוסרית ואחראית. הצירוף של שני התחומים מביא בשורה חשובה להכשרת מורים ולחינוך בכללו, בהציבו בחזית את הטיפוח של מערכות יחסים בריאות בין מורים לתלמידים ובינם לבין עצמם, העלאת תחושת סיפוק ומשמעות בעבודת ההוראה ושיפור אקלים הכיתה ובית הספר כבסיס ללמידה מיטבית.

  • סיכום

    אחת ההמשגות הבסיסיות במשנתו הפילוסופית של מרטין בובר מתייחסת לשני סוגים של הוויה: 'אני-הלז' אשר משקף קיום אגוצנטרי-אינסטרומנטלי ו'אני-אתה' אשר משקף מפגש דיאלוגי וקשרי גומלין. על פניו, נראה כי הטכנולוגיה היא הדוגמה האולטימטיבית למה שמייצר את התודעה 'אני-הלז'. באמצעות תיאור של ניסוי שנעשה במסגרת קורס מיינדפולנס בהכשרת מורים בארץ מדגים המאמר כיצד ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי לטפח קשב, מודעות והוויה של 'אני-אתה'.

  • תקציר

    התפרצות מגפת הקורונה מהווה מקרה קיצוני של VUCA. המחקר הנוכחי בדק את יכולתם של סטודנטים להוראה להתמודד עם השינויים הדרמטיים שחלו בעקבות משבר הקורונה. 54 סטודנטים להוראה ו-33 מורי מורים מילאו שאלונים שאספו נתונים איכותניים. בנוסף, רואיינו 16 מבין מורי המורים. ממצאי המחקר מלמדים שהמורים לעתיד לא קיבלו הכנה מספקת בתחום המיומנויות החברתיות-רגשיות להתמודדות מיטבית עם התנאים החדשים שנוצרו. ממצאים מטרידים אלה מהווים קריאת השכמה לשילוב של אוריינטציה חברתית-רגשית בתוכנית הלימודים בהכשרה להוראה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בדק את ההשערה של תאוריית ההכוונה העצמית לפיה דיכוי של שלושת הצרכים הבסיסיים הוא הבסיס להונאה אקדמית. במחקר הראשון 121 סטודנטים הוקצו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות (תמיכה בצרכים, דיכוי צרכים וקבוצת ביקורת). קבוצת התמיכה בצרכים הראתה פחות מקרים של רמאות בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. במחקר השני 115 תלמידים בכיתות ז' ו-ח' מילאו שאלונים שמדדו סיפוק צרכים, מוטיבציה והונאה אקדמית. ממצאי המחקר הראו שככל שתלמידים הרגישו שהצרכים שלהם מקבלים מענה, כך המוטיבציה האוטונומית שלהם הייתה גבוהה יותר והם דיווחו על פחות מקרים של רמאות אקדמית.

  • תקציר

    במטרה לנתח את ההשפעות של גישת הלמידה החברתית-רגשית, בוצעה סקירת-על בקרב 213 בתי ספר ו-270,034 ילדי גן ותלמידי א'-י"ב בארצות הברית במשך 52 שנים (2007-1955). נמצא שתלמידים אשר מוריהם שילבו וישמו פרקטיקות של למידה חברתית-רגשית הצליחו לשפר את גישתם ללימודים, מיומנותם החברתית, ויסותם הרגשי והישגיהם הלימודיים. במקביל, גננות ומורים דיווחו על שימוש מוצלח ומספק של תוכנית לימודית זו.

  • תקציר

    בתי ספר רבים משלבים תוכניות שמטרתן טיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב תלמידים. מכיוון שמורים הם המיישמים העיקריים של תוכניות אלה, האמונות שלהם לגבי למידה חברתית-רגשית עשויות להשפיע על העברת התוכנית ועל תוצאותיה. המחקר הנוכחי פיתח כלי למדידה של אמונות מורים אודות למידה חברתית-רגשית שיאפשר לקבוע את המוכנות של בתי הספר לאמץ תוכניות מסוג זה. כמו כן, ניתן לעשות שימוש בכלי זה על מנת לקבוע את העיתוי, הסוג וכמות ההכשרה שניתנת למורים על מנת להבטיח את השגת המטרות של התוכנית.

  • סיכום

    מחקר זה בדק את יחסי הגומלין בין משתנים הרלוונטיים לתהליך ההטמעה של תוכנית ללמידה חברתית-רגשית (SEL) בגישת RULER ואת השפעתם על השגת מטרות התוכנית. במחקר השתתפו 28 מורים ל-812 תלמידים בכיתה ו' בבתי ספר יסודיים בארצות הברית. הממצאים מלמדים על כך שסגנון ההעברה של המורה הוא חיוני יותר להשגת מטרות התוכנית מאשר מספר ימי ההכשרה שבהם השתתף או מספר השיעורים שלימד את תלמידיו במסגרת התוכנית.

  • סיכום

    מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.

  • סיכום

    למידה חברתית ורגשית (SEL- Social and emotional learning) מוגדרת כתהליך שבאמצעותו ילדים ובוגרים רוכשים ומיישמים מיומנויות ליבה המאפשרות להם לזהות ולנהל רגשות, לארגן ולהשיג מטרות חיוביות, להעריך את נקודת מבטו של הזולת, לכונן ולשמר יחסי תמיכה, להחליט באופן אחראי ולנהל מצבים פרטיים ובין-אישיים באופן בונה.

  • לינק

    סקירת מידע זו מבקשת למפות את תחום הלמידה החברתית הרגשית באופן מושגי, תיאורטי ואמפירי. בין השאר, מציגה הסקירה את הזיקה בין הלמידה החברתית-רגשית לבין הפסיכולוגיה החיובית והחינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21. בנוסף לכך, דנה הסקירה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית-רגשית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי. לסיום, מבססת סקירת המידע את הטענה כי הלמידה החברתית-רגשית תורמת לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה.

  • לינק

    סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך בישראל ובעולם. הסקירה דנה בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות (Social Emotional Learning; SEL). מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות, עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין