מהחינוך היסודי ועד מערכת ההשכלה הגבוהה, עבודת צוות מיטבית מתרחשת תחת התנאים הבאים: חבורת תלמידים עובדת למען מטרה משותפת וברורה, הקבוצה קטנה מספיק כך שכל חבר יוכל לתרום להשגת היעד, התלמידים עובדים ללא צורך בהשגחה צמודה והקבוצה מחולקת באופן גמיש והטרוגני, תוך הימנעות מחלוקה לרמות על בסיס ציונים.

MOOC הם ראשי תיבות ל – Massive Open Online Course, קורסים מקוונים הפתוחים בפני הקהל הרחב (להלן: קורסי מוק). קורסים אלה מאפשרים לכל אדם להעשיר את עולמו וללמוד אצל מרצים מהמוסדות האקדמים הטובים בעולם. קורסי המוק מבוססים בעיקר על וידאו וככאלה הם מציבים אתגרים בפני חלק מהמשתתפים. תמיכה חברתית ולמידה פנים אל פנים עשויה להגביר את הישגי הסטודנטים החווים קשיים ולהקל על המחסומים הניצבים בפני הרוצים לגשת לקורסים המקוונים.

קשה למצוא היום דברי ביקורת על למידה קבוצתית ועל שיתוף פעולה צוותי. מאמר מצוין פורט את היתרונות הרבים של למידה כזו, לצד חסרונות שאנו נוטים לפעמים להדחיק כדי לא להיות נגד האופנה. מחד, למידה קבוצתית מגדילה מוטיבציה של לומדים, מאפשרת ריבוי נקודות מבט, מקנה הזדמנות לביישנים להיות בקשר עם אנשים ומאפשרת לכל אחד לבוא לידי ביטוי במה שהוא יותר טוב בו. מאידך, קבוצת למידה יכולה לבזבז זמן רב על ענינים פעוטים, לקבוצה יש כח חברתי שגורם לכל אחד לעבוד קצת פחות קשה ולהיות "טרמפיסט", עצמתה של קבוצה גורמת לה להגיע להקצנה בחוות הדעת שלה ובקבוצה יכולות להיווצר טעויות שיבלבלו את כל חבריה. כדאי לבחון את הפרמטרים השונים ללמידה קבוצתית רגע לפני שמעודדים אותה באופן אוטומטי (אתר חברת מתודיקה).

בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).

אתר האינטרנט שהקימה המורה והמנחה אתי נוי-שמעוני כמרחב למידה שיתופי לתלמידי המגמה למדעי החברה , תיכון שער הנגב. כל קבוצת תלמידים נדרשת לערוך השוואה בין מאפייני התרבויות השונות ולהציג באתר האינטרנט את הממצאים והמסקנות במתכונת של מצגת מסכמת של עבודת הקבוצה.

אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

הלל קוברינסקי , תת אלוף במילואים ויזם הייטק, הקים השנה באור יהודה בי"ס על יסודי שבו מרבית הלמידה מבוססת על פרויקטים. ביה"ס פועל על פי מודל רשת בתיה"ס האמריקנית בסן דייגו HTH-HI TECH HIGH בהרצאה בכנס הבינלאומי ה 18- לחינוך דמוקרטי – IDEC , שהתקיים לאחרונה במכללת סמינר הקיבוצים, סיפר קוברינסקי על ביה"ס. קוברינסקי ציין, כי בכוונתו להקים בישראל רשת בתי"ס במתכונת רשת HTH נושא ההרצאה היה High Tech High" כהשראה לרשת ישראלית חדשה". ביה"ס באור יהודה, ששמו "החממה" הוא בי"ס צומח, שבו לומדים השנה 70 תלמידי שכבת ט'. ביה"ס שייך לחינוך המוכר שאינו רשמי. התלמידים בביה"ס אינם משלמים שכר לימוד. ביה"ס ממומן מתרומות ומתקציב משה"ח. לטענת קוברינסקי , למידה מבוססת הפרויקטים היא השיטה היחידה המתאימה למערכת החינוך בישראל . הסיבות לכך; השיטה מתאימה לאוכלוסייה הטרוגנית של תלמידים, מכינה את התלמידים לחיים האמיתיים ויוצרת פתיחות בקרב התלמידים לחבריהם, מכיוון שכל אחד מהם תורם לקבוצת העבודה שלו את נקודות החוזק שלו.