-
לינק
סטודנטיות לחינוך הלומדות בקורס המתוקשב בהנחיית ד"ר גילה קורץ ( המרכז ללימודים אקדמאיים) , מסכמות בצורה רפלקטיבית את ההתמודדות שלהן עם הבלוג הלימודי. הכתיבה בבלוג אפשרה להן העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת. זו הייתה למעשה רפלקציה מתמשכת (גם אם לא קראו לזה כך) שהשביחה את הלמידה. מתברר עוד כי חלק מהסטודנטיות לחינוך לא מצאו את הבלוג מתאים לניהול שיח ולכן כמעט כל התגובות שקיבלו לא זכו במכוון לתגובה כתובה מצידן . קושי נוסף נמצא בהתאמת הכלי לניהול ידע אישי. יתכן, שאם הבלוג היה באמת מתפתח באופן אישי של הסטודנטיות ולא על פי מחוון לימודי, הן היו מוצאות לנכון להשתמש בו כמרכז ידע הנראה להן רלבנטי. יחד עם זאת, הן מסכמות את התהליך שעברו כחוויה מאתגרת, מקדמת ומלמדת.
-
לינק
הרשת רעבה לתוכן. עשרות אלפי אתרים מתאמצים להתחדש ולהתעדכן מידי יום ביומו. נראה שנחשולי אינפורמציה ממלאים את הרשת מקצה לקצה ומאיימים להטביע את הגולש הממוצע. כתיבה לאתרים או כתיבת תוכן לאינטרנט זו מיומנות שונה מכתיבה עיתונאית, או מכתיבה יצירתית ואפילו מכתיבה שיווקית לברושורים או עיתונים. האינטרנט הוא מדיה המבוססת על תחרות ועל מהירות. אתה חייב לעניין את הגולש בזמן קצר, ליצור אצלו את הרושם שאתה מספק לו תוכן איכותי וייחודי אנשים קוראים ברשת בצורה שונה לחלוטין ממה שהם קוראים כל מדיה אחרת ולכן יש לכתוב בצורה המתאימה לקריאה הזו. מצגת ומבחר דוגמאות של ז'אנר הכתיבה לאינטרנט וייצוגיו השונים . מערך שיעור זה הוכן לסטודנטים בחינוך השואפים להתנסות בכתיבה לאינטרנט.
-
לינק
המחקר הנוכחי התמקד בבחינת השפעת הימצאותם של מחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד על כמות שגיאות הכתיב של תלמידים עם לקויות למידה. המחקר נערך במסגרת פרויקט כתו"ם של מכון דוידסון לחינוך מדעי, בשיתוף משרד החינוך. במחקר השתתפו 93 תלמידים בגילאי 16-13 עם לקות למידה, הלומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים במרכז הארץ. בהסתמך על המסגרת התיאורטית הרלוונטית נשאלו שתי שאלות .1: האם יחול שיפור ברמת שגיאות הכתיב של הנבדקים בעקבות ההתנסות במחשבים ניידים? .2 האם ימצאו הבדלים ברמת השיפור של שגיאות הכתיב של הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר לא התנסתה במחשבים ניידים? תוצאות המחקר הראו, כי בקבוצת הניסוי חל שיפור מובהק במספר שגיאות הכתיב, ואילו בקבוצת הביקורת לא חל שינוי מובהק. נראה, כי שימוש במחשבים ניידים בכיתות חינוך מיוחד תורמת להפחתת שגיאות הכתיב בקרב תלמידים עם לקויות למידה ( סיגל עדן ועמיתים) .
-
לינק
הפעילות המתוקשבת מבוססת הבלוגים בכיתה ג' אותה מחנכת חניתה חן, ממשיכה להתנהל בצורה מאתגרת וגם יוצרת חווית למידה לילדים. המורה חניתה חן מדווחת " ככל שהכתיבה מתקדמת, הבלוגים פורצים את קירות הכיתה. התלמידים מעוניינים לשתף את העולם בלמידה ובכתיבה שלהם." בדיווח של חניתה אותו היא מציגה בבלוג הכיתתי ניתן למצוא מבחר התבטאויות של הילדים בכיתה ג' המתמודדים עם כתיבת בלוגים. ניתן גם לראות ולהתרשם ממבחר הבלוגים של הילדים בכיתה ג' והתהליך אשר הם עוברים. במקביל יש לכיתה גם גישה למרחב לימודי מתוקשב מבוסס MOODLE , אך פעילות הבלוגים נערכת בצורה נפרדת ושקופה יותר.
-
לינק
אסתי דורון מסכמת בקצרה את תהליכי ההטמעה של כתיבה באמצעות בלוגים בביה"ס אחד (חטיבת ביניים) אותו היא מדריכה ומעריכה. "כל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב" במניין הבלוגים שנפתחו בעקבות ההדרכה ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה.
-
לינק
אנו רגילים לדבר על למידה מקצועית של אנשי חינוך או עובדים במתכונת של קורסים והשתלמויות, ימי עיון וכדומה אך מסגרות אלו אינן מאפיינות בהכרח מוטיבציה פנימית גבוהה ללמידה מקצועית אלא חובה פורמאלית שארגונים יצקו מתוך אינרציה לתוך המסגרת שלהם. כדאי להביט לעתים גם מעבר לדפוסים המסורתיים של התפתחות מקצועית ולראות אמצעים אחרים היכולים ליצור מוטיבציה ללמידה מקצועית. אחד הכלים האלו הוא הבלוג הקבוצתי אשר באמצעותו אפשר לחשוף את העובדים או את שוחרי הדעת במכללה להתפתחויות מקצועיות בתחום מסוים, לעורר בהם עניין וגם סקרנות מקצועית. הדוגמא הראשונה שמערכת החינוך יכולה ללמד ממנה רבות היא הדוגמא של הבלוג הקבוצתי בתחומי האקלים , היוצא לאור ע"י קבוצת מדענים בינלאומית בנושא של שינוי האקלים בעולם. החשיפה לבלוג קבוצתי זה תורמת לאורך זמן להתפתחות מקצועית של המתעניינים בנושא יותר מהשתלמות פורמאלית כלשהי. דוגמא נוספת לבלוג קבוצתי שיכול להוות דוגמא לחשיפה נאותה ללמידה מקצועית הוא בלוג המרצים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ( עמי סלנט ).
-
לינק
השילוב שבין סביבה מתוקשבת ופיתוח מיומנויות כתיבה של תלמידים בביה"ס היסודי מוצא לאחרונה ביטוי ביותר בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ . התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה. המורים דואגים ליצור למידת עמיתים סביבה כתיבת והפקת העיתון של התלמידים . יש גם בתי ספר יסודיים הדואגים להפעיל את התלמידים בפעילות מתוקשבת בה הם חוקרים את המאפיינים של עיתונים מודפסים מול עיתונים מקוונים. בסקירה הבאנו כמה דוגמאות ליוזמות מבורכות אלו.
-
לינק
יפית מדווחת בבלוג שלה על ההתנסות שלה כמורה בתהליך למידה שיתופי באמצעות כתיבה מתוקשבת של תלמידים בביה"ס יסודי. "בכיתה ב' אותה חינכתי לפני שנים אחדות היו שלושה מחשבים נייחים בסביבות הלמידה. במהלך השנה הובלתי בכיתתי פרויקט לטיפוח ועידוד הכתיבה. כתוצר סופי, התלמידים ואני החלטנו על מקראה כיתתית שתכיל סוגות כתיבה שונות בנושא "המשפחה שלי", נושא שהווה אחד מצירי הלימוד המרכזיים בכיתה. התלמידים נחלקו לקבוצות עבודה על-פי סוגות הכתיבה שמצאו בהן עניין לכתיבה (כתיבת מתכון של מאכל משפחתי אהוב, סיפור משפחתי, טקסט מידע על המשפחה, כתיבת חוויה משפחתית). במהלך השנה התלמידים עבדו בקבוצות העניין בתהליכי טיוטות על-פי סוגת הכתיבה שבחרו, כאשר רב השיח שהתקיים במסגרת הקבוצתית בתיווכי כמורה, האיר עיניהם ושדרג פעמים רבות את החשיבה על הכתיבה ושיפורה. השימוש במעבד התמלילים בכיתה היווה כלי טכנולוגי שסייע מאוד בקידום התהליך, שכן בכל מפגש התמקדנו בטקסט אחר של משתתף מהקבוצה" .
-
לינק
המצגת מתארת את ממצאי המחקר המלווה של פרויקט שילוב בלוגי למידה של סטודנטים במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. מטרת המחקר: א. לבחון כיצד שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמי תומך בתהליך הלמידה של הסטודנט, מאפשר לו למידה משמעותית והבנה טובה יותר של תכני הלימוד. ב. לבחון, באיזה מידה, מהווה הבלוג אמצעי להערכת תהליך הלמידה, ומשמש כרטיס ביקור מקצועי לצורך ההתפתחות המקצועית של הלומדים. ממצאים מראיונות ושאלונים של הסטודנטים שניהלו בלוג למידה מלמדים כי עמדות הסטודנטים חיוביות ביותר. הבלוגים מהווים מבחינתם במה לביטוי אישי והגברת המוטיבציה. תהליך הכתיבה נתפס על ידם כתהליך התפתחותי מקדם. מסקנות שלב א' של המחקר: הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי-ביקורתי. להערכת החוקרות, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. ( יפה בן עמי, גילה קורץ ).
-
לינק
מעדויות המגיעות אלינו ממקומות שונים בעולם מתברר כי היישום החדשני של העט הדיגיטאלי בחינוך הולך ומתרחב בארה"ב ובמדינות דרום מזרח אסיה. יש התלהבות של מרצים בכירים ומומחים לטכנולוגיה חינוכית בארה"ב מהיישום הפדגוגי האפשרי של העט הדיגיטאלי בכיתות , ואולמות הרצאות . אם בארה"ב המכשיר הדיגיטאלי החדש צפוי להיקלט באופן נרחב בקרב סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות , הרי במדינות אחרות שוקלים ליישם את המכשיר של עט דיגיטאלי בקרב בתי ספר ומערכת החינוך הרגילה. כך לדוגמא, משרד החינוך של סינגפור מתכנן לשלב את העט הדיגיטאלי במערכת החינוך שם , בעיקר בבתי ספר, מתוך הנחה כי מחיר העט הדיגיטאלי יירד בעתיד. העט הדיגיטאלי החכם משתמש בכל יסודות "התקשורת": קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה.
-
לינק
הצעה של ציונה, סטודנטית להוראה , לגבי שילוב כתיבת בלוג בנושא קריאה וספרות. התכנית המוצעת על ידה מעודדת קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. קווי המיתאר של התוכנית נועדו לעודד קריאה, ומתן ביטויי לתלמידים בנושאים שקראו. התוכנית המוצעת נועדה לעודד ביקורתיות, יצירתיות, הבעה עצמית והרחבת אופקים בנושא ספרות והכרת סופרים שונים. התלמידים יקבלו תרגילים שעליהם להתייחס אליהם בכתיבת בלוג אישי, וכן יגיבו ויקבלו תגובות מחבריהם. במסגרת ההתנסות המוצעת כל תלמיד יבחר ספר שמעניין אותו ויקרא אותו. תלמיד יוכל לקרוא מספר ספרים, עד שיבחר ספר כלבבו. יחקור התלמיד על מחבר הספר, ויכתוב עליו בבלוג בכתיבה יתאר התלמיד מיהו המחבר? האם הוא ישראלי או סופר מחו"ל? מה הרקע שלו, ומהם ספריו השונים, ועוד… בהמשך מוצע כי התלמיד יתבקש לתאר סיטואציה מהספר, שבה הוא מציע המשך שונה ממה שכתב הסופר. התלמיד יהיה הסופר, שיכתוב בבלוג שלו קטע מקורי בעצמו. למאמרון המלא של ציונה …
-
לינק
המחבר מדווח על סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם.נמצא בסקר שסטודנטים מגלים התלהבות מהפוטנציאל של הפעילות בבלוגים ששולבה בקורס שלהם. בבחינת תגובות הסטודנטים לשאלות הפתוחות נמצא, שמקצת הסטודנטים גילו ציפיות חיוביות מהפעילות בבלוגים שמקילה על שיתוף חומרים ורעיונות, ואילו רוב הסטודנטים ביטאו דאגה בקשר לסובייקטיביות של הכתוב בבלוגים. כותב המאמר מציע הנחיות לסטודנטים כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים שלהם.
-
לינק
עליית האינטרנט ואמצעי הכתיבה המתוקשבים (כגון מעבדי תמלילים, בלוגים ואחרים) הביאה להתפתחות של דור אחר של סטודנטים הכותבים כיום הרבה יותר וגם מביעים עצמם דיגיטאלית יותר. בקרב חוקרים ומומחי אוריינות נשאלת השאלה מה הן ההשלכות של מהפך זה בדור האחרון מבחינת איכות הכתיבה של הסטודנטים? חלק מהחוקרים סבורים כי הכתיבה הדיגיטאלית של הסטודנטים היא יותר מעורבת, בלתי-אמצעית ומותאמת לקהל הקוראים, ולכן יש לשלב צורת ביטוי זו גם בקורסים הנלמדים במכללות ובאוניברסיטאות. חוקרים אחרים טוענים כי כתיבת הודעות קצרות (כגון טוויטרים) ובלוגים רק גרמו לכתיבה גרועה יותר שאינה עומדת בסטנדרטים אקדמאיים. בין בית שמאי ובין בית הלל ניצבים עתה מחקרי האורך החדשים המנסים לענות בצורה מעמיקה יותר על הסוגיה של השפעת התקשוב על מאפייני הכתיבה. אחד ממחקרי האורך האלו הוא מחקר מעניין של אוניברסיטת סטנפורד שנערך במשך חמש שנים והתבסס על בדיקה שיטתית של אלפי סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה.
-
לינק
ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על חשיבות הפיכת פעילות מתוקשבת (ולא רק מתוקשבת) לכזו שהופכת לחוויה מהנה מבחינת התלמיד. יש לא מעט מקרים בהם מטלה מהנה ומעניינת הופכת למטלה מייגעת וחסרת עניין. לעתים מדי קורה כאשר מורים מייבאים את התקשוב לתוך בית הספר הם אמנם מאמצים טכנולוגיה חדשה ורצויה, אבל משאירים את הקסם ואת החן, את חדוות הלמידה, שקשורים לתקשוב, בחוץ. בסופו של דבר, במקום להלהיב את התלמידים, אנחנו משכנעים אותם שהתקשוב הוא עוד כלי משעמם בשגרת העבודה של בית הספר. במקרה אותו מביא ג'יי הורוויץ כדוגמא חיובית התלמיד התמודד עם כתיבת חומרים בבלוג שלו מבלי לחוש בכלל שיש כאן עול לימודי.
-
לינק
באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.
-
לינק
אחד הביטויים המעידים על התרחבות יישומי כתיבת הבלוגים בבתי ספר יסודיים בארה"ב (פחות בבתי הספר התיכוניים והרבה יותר בבתי ספר יסודיים וחט"ב) הם חוברות ההדרכה מעשיות למורים היוצאות לאור ומופצות בבתי הספר שם. אחת החוברות הללו שזוכות להצלחה בבתי הספר היסודיים האמריקאיים נקראת: Blogging in the Classroom ונכתבה ע"י מורים ליישומי תקשוב בבתי הספר שכבר התנסו בהדרכת תלמידים בכתיבת בלוגים. מדובר על חוברת הדרכה יעילה ומעשית הכוללת מבחר של פרקי הדרכה דידקטיים למורים כגון כיצד התאמת הבלוגים לסטנדרטים לימודיים בתחומי קריאה, כתיבה ושפה, שיקולים בתכנון מערך שיעור מבוסס בלוגים בכיתה, שיקולים של הפקת הבלוג באמצעות תוכנות חינמיות באינטרנט, יצירת אינטראקציה בין כותבי הבלוגים בכיתה, חשיבות יצירת משובים נכונים לכותבי הבלוג בכיתה ועוד.
-
לינק
בבלוג המעניין "שחקי שחקי על חלומות" הובאו כמה מקורות מידע חשובים ומועילים על כתיבה והתמודדות עם הוראת כתיבה. במאמרון הרפלקטיבי של כותבת הבלוג ניתן למצוא קבצים ותכנים בנושאים החשובים הבאים: יישום משנתו של ויגוצקי בתוכנית "עופרים" (כולל ציטוט של ד"ר מיכל צרלמאייר), הוראת הכתיבה כתהליך, המאמר מסקריפט, מאי 2005.
-
לינק
העובדה שתלמידים מבלים יותר זמן באינטרנט וכותבים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק אינה אומרת בהכרח כי רמת הכתיבה שלהם באנגלית משתפרת, להפך. כך טוען הדו"ח החדש של מועצת המורים לאנגלית בארה"ב. בהשפעת הSMS – והתכתובות המהירות בפייסבוק הכתיבה של תלמידים כיום בארה"ב הפכה להיות שטחית ורדודה. התלמידים מעבירים לכיתה את הכתיב הרדודה שהתנסו בה בפייסבוק . לכן, חייבים להגביר את הלחץ על התלמידים להגביר את המאמצים לכתיבה יותר איכותית באנגלית , חלק מזה ניתן להשיג באמצעות בלוגים ייעודים בכיתה , אבל חייבים להנחיל לתלמידים סטנדרטים יותר גבוהים של כתיבה באנגלית , מסכם הדו"ח הנקרא: "Writing Between the Lines — and Everywhere Else. עד לפני 10 שנים רמת הכתיבה של תלמידים בארה"ב הייתה בהחלט גבוהה כתוצאה ממאמץ לאומי אמריקאי של שנים להקניית כישורי כתיבה , עתה המורים לאנגלית בארה"ב מתמודדים לא רק עם הנחלת יכולות כתיבה אלא גם עם השפעת התרבות האינטרנט הפוגעת בהתנסות בכתיבה.
-
לינק
ג'יי הורוויץ כתב פוסט מעניין המתייחס למאמרה של פרופסור קתרין ינסי – Writing in the 21st Century. רכישת הקריאה בעבר התפתחה במה שהיא מכנה מבנה פירמידי – קודם כל רכשו את הקריאה המודפסת, אחריה את הקריאה הדיגיטאלית, ולבסוף את הקריאה המרושתת. אבל פרופסור קתרין ינסי טוענת שהיום אין משמעות למדרג הזה. היום, כולם נרכשים ביחד. והיא טוענת שכך צריך להיות גם עבור רכישת הכתיבה. ינסי איננה טוענת שהכתיבה היא מיומנות של המאה ה-21, אלא שהכלים שעומדים לרשותנו במאה ה-21 מאפשרים לנו להחזיר לכתיבה מקום של כבוד בתרבות שלנו.
-
לינק
ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.
כתיבה בסביבה מתוקשבת
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין