סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

בתיכון בניו יורק הבינו כי המכשול העיקרי המונע מתלמידים להצטיין הוא קשיי הכתיבה שלהם – וחזרה ללימוד היסודות הפכה את התיכון למופת חינוכי. מהפכת הכתיבה בבית הספר החלה ב-2007, כאשר המנהלת דיידרה דאנג'ליס פתחה בחקירה בשיתוף צוות המורים, שמטרתה להבין מדוע אפילו תלמידים שמשקיעים מאמצים לא מצליחים בלימודיהם. הם הגיעו עד מהרה למסקנה שהמאפיין המשותף לרובם הוא שאינם יודעים לכתוב, אינם יכולים "לתרגם מחשבות למשפטים, פסקאות ומאמרים מגובשים ומנוסחים היטב" ( ליטל לוין) .

אסתי דורון מדווחת על התנסות חדשנית של תלמידים במטלות כתיבה באנגלית באמצעות כלי חיפוש ויזואלי. היא נחשפה לכלי לחיפוש ויזואלי במאגרי תמונות ה- taggalaxy ע"י מורה לאנגלית שעובדת בכיתות של 1:1. היא הציגה לתלמידים משימת כתיבה, הבנויה על בחירה של תמונה מתוך ה- Flicker והדגימה את דרך החיפוש במנוע. החיפוש בנוי על תגיות של תמונות, שהוספו לתמונות של אנשים שהעלו את תמונותיהם לפליקר. ההדגמה הייתה ברורה ואפשרה לתלמידים לחזור ולהתנסות בכלי בעצמם. האותנטיות בבחירה גרמה להם להתחבר לסיפור שהמציאו, והם עסקו במטלת כתיבה באנגלית. זה באמת הכוח של הניידים בכיתה!

מסתמנות כיום שתי גישות להוראת אנגלית באמצעות בלוגים. הגישה הראשונה היא גישה של הערכה כמותית ויצירת אחריות. התלמידים מקבלים משימות מוגדרות של כתיבת בלוגים על פי לוח זמנים ומסגרת מחייבת. המורה עוקב ובודק את הודעות ותגובות התלמידים, איכות הכתיבה תוך התייחסות גם למאמצים המושקעים על ידי התלמידים. הגישה השנייה להוראת אנגלית באמצעות בלוגים מאמינה יותר במוטיבציה פנימית של התלמיד. המורה, במקרה זה, נוקט בגישה איכותית שנועדה להניע את התלמידים לכתוב את הבלוג שלו. המורה מעודד את התלמיד לחשוף את תחומי העניין שלו, לרקום רשת קשרים חברתית ולהציג את תחומי העניין שלו לחבריו ולעמיתיו בכיתה. גישה זו מאמינה כי יש ליצור מסגרת יצירתית כדי להניע את התלמיד להביע את עצמו. מדיוני הכנס ומניסיונם של המורים לאנגלית עולה כי המורים לאנגלית אינם נוקטים בהכרח באחת הגישות הפדגוגיות הנ"ל, אלא משלבים ביניהן (Aaron Campbell)

רכישת פיענוח באנגלית כשפת אם עלולה להימשך שנתיים וחצי לעומת רכישת הפיענוח של אורתוגרפיות שטוחות יותר, שרכישתן עשויה להימשך לא יותר משנה אחת (Seymour, Aro, Erskine, 2003). נשאלת השאלה באיזה שלב ראוי לצפות להופעת כתיב נכון בקרב דוברי עברית הרוכשים את הכתיב האנגלי במהלך כיתה ד'? איך ניתן לאפיין את הכתיב האנגלי המתפתח, וכמה תשפיע ידיעת הכתיבה בעברית כשפה ראשונה על התפתחות הכתיב באנגלית כשפה זרה? מטרת המחקר הראשונה הייתה לבדוק מנבאים אורייניים של כתיב בשפה האנגלית אצל תלמידים בחטיבת הביניים לאחר חמש שנים של חשיפה לאורתוגרפיה האנגלית. מטרה נוספת של מחקר זה הייתה בדיקת השאלה האם לימוד האנגלית כשפה זרה מתרחש בשלבים בדומה לשלבי רכישת הכתיב באנגלית אצל תלמיד הלומד אנגלית כשפה ראשונה (ד"ר ג'נינה קהן-הורביץ, שימרון ,יוסף. ספרקס, ריצ'ארד)