כיצד ישפיע הצ'אט-בוט ChatGPT, שבכוחו לחולל טקסטים קוהרנטיים ותקניים על כל נושא לפי בקשה, על הדרך שבה נותנים ציונים על מטלות כתיבה? לדעת מרצים שונים, רמתם של הטקסטים שמייצר ChatGPT שקולה בערך לציון 90 של סטודנטים באוניברסיטה, עובדה מכרעת בהתחשב בכך שמדובר בתוכנה חינמית הזמינה לכולם.

החברה הישראלית מבקשת בשנים האחרונות לקדם השתלבות של השתלבות של גברים חרדים באקדמיה ובשוק העבודה. בנוסף להיעדר שליטה מספקת במתמטיקה ובאנגלית, חסם בדרך להשתלבות זו הוא היעדר שליטה במיומנות הכתיבה העיונית בעברית. זאת, מפני שהכתיבה בישיבה שונה במאפייניה מהכתיבה העיונית הנדרשת באקדמיה. מחקר זה מתאר את מאפייני הכתיבה העיונית של סטודנטים חרדים, ואת אופי ההתנסות בכתיבה בישיבה. בסיומו מוצגות המלצות העשויות לשפר את תוכנית הלימודים לכתיבה אקדמית לאוכלוסיית הגברים החרדים.

הכנס הבין-לאומי הרביעי לכתיבה אקדמית ייערך ב-7-6 ביולי 2020 במכון מופ"ת בתל אביב, ויעסוק בנושא העיצוב מחדש של תהליכי הכתיבה וההוראה בתחומים כטכנולוגיה, הערכה, שיווק המחקר וההיבט האישי בכתיבה אקדמית. להגשת הצעות יש ללחוץ על הפריט המלא

שלב טרום הכתיבה הנו משמעותי משום שבשלב זה התלמידים יכולים לדבר ולהתייעץ עם המורה או עם עמיתיהם לכיתה בנושא עליו הם כותבים וכך לשפר את איכות הכתיבה שלהם. אחת השיטות בשלב טרום הכתיבה המשפרת את ביצועי הכתיבה היא שיטת התיאור. בשיטה זו מעלים התלמידים רעיונות תוך העזרות באמצעים ויזואליים כגון תמונות ושרטוטים לצד שימוש בעזרים מילוליים. שיטה נוספת שמועילה לכתיבה בשלב הראשוני היא חלוקת לנושאים. כך מארגנים התלמידים את רעיונותיהם ומכינים את עצמם למלאכת הכתיבה. מאמר זה בוחן את השפעות יישום שתי השיטות הללו. נמצא ששיטת התיאור עזרה למשתתפים להעלות מספר רב יותר של רעיונות מאשר שיטת החלוקה לנושאים. לעומת זאת, חלוקה לנושאים משפרת את תוכן הכתיבה וארגון הרעיונות יותר מאשר שימוש בשיטת התיאור.

מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים בדפוסי הכתיבה של חוקרים ומרצים. המחקר, המתואר במאמר מבוסס על ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. ראיונות אלה בחנו כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות המידע וכיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע. המאמר מספק תובנות חשובות על הקשר שבין טכנולוגיות מידע לכתיבה באקדמיה.

סקירה זו מתארת את השינויים בהוצאות הספרים האקדמיות בעקבות תמורות רבות שחלו בתחום בשנים האחרונות. עיקרן של תמורות אלה הן הפרסום הדיגיטלי, הנגישות הפתוחה למקורות מידע, יכולת הוצאה עצמית של ספרים, ירידה במכירות הספרים המודפסים והשינויים הכלליים יותר שהתרחשו בחברה הנוגעים לאופני הלמידה, לתקשורת בין-אישית ולכתיבה. בייחוד הסקירה מבקשת לבחון אם השתנו גם ההיבטים האלה: הקפדה על סגנון הכתיבה האקדמית ועל כללי השימוש בהפניות.

סטודנטים רבים רגילים להגיע לשיעורים מבלי שקראו את חומרי הקריאה הנדרשים, אף לא באופן חלקי ושטחי. כתוצאה, הם נוקטים בעמדה פסיבית בשיעור, הדיון הופך לשטחי והלמידה נפגמת. מאמר זה מתאר תכנית פעולה חינוכית לעידוד מעורבות הסטודנטים כתלמידים פעילים הן בהכנה לשיעור והן בדיון עצמו.

פרופ' אנדרו ד. כהן מאוניברסיטת מינסוטה גיבש רשימה של תשע המלצות שיעזרו לחוקרים להשיג את הגביע הקדוש של העולם האקדמי: פרסום בכתב עת שפיט

הספר מתאר מחקר איכותי פנומנולוגי שמטרתו הייתה לחשוף את הזהות הכותבת של מורי מורים באקדמיה ולגלות כיצד הם מביעים זהות זו בהוראה. במחקר השתתפו 23 מורים-חוקרים. המחקר חשף מספר היבטים בזהות זו. ההיבט הקוגניטיבי בא לידי ביטוי במודעות ובהבנה של הכותב את תהליך הכתיבה. זהו תהליך המאופיין ביצירה של רעיונות תוך כדי כתיבה, הוא ריזומטי במהותי בהיותו נע לכיוונים שונים ומתחיל מחדש מנקודות מוצא שונות, ומוביל לתוצר רב-כיווני ורב-רובדי. ההיבט הרגשי בחיי הכותב מיסטי באופיו. זהו מדיום המקיף את הכותבים כל הזמן ומאפשר להם למצוא את קולם ומקומם בעולם. מרחב הכתיבה נתפס כחלק מהתהליך, ומהווה מפלט המאפשר השראה ומעוצב על פי צרכי הכותב. ההיבט התרבותי-חברתי מעצב את זהות הכותב ומהווה שיקוף חברתי כחלק ממיצוב הכותב בחיים ובקהילייה המקצועית. הספר מיועד לקהיליית החוקרים בתחום הכתיבה ויכול לעניין חוקרים בהשכלה הגבוהה התופסים את הכתיבה כחלק מזהותם האישית והאקדמית (Hanna Ezer).

מאמר זה בוחן את השאלה, אם שימוש בשפה דתית בעבודות סמינריוניות ובכתיבה אקדמית בכלל מבסס פער בין שתי השפות (הדתית והאקדמית) ובין המגזר החרדי למגזר החילוני או שזהו רק פער לכאורה. בחינת שאלה זו נעשית דרך ניתוח איכותני של עבודות סמינריונית של סטודנטיות חרדיות באמצעות מענה לשאלה זו ותוך שימת לב לארבעת העניינים הבאים: באיזה פרק של העבודה מופיעה שפה דתית? מהו תפקידה של שפה זו? מהי השפה הסובבת את השפה הדתית? והאם שפה דתית נענית לכללי הכתיבה האקדמית או מנותקת מהם? (עינב ארגמן).

בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .