מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

המילה האחרונה בתחומי המחשת תכנים דגיטאליים בהוראה והלמידה הוא יישום בשם Learnist . מדובר על יישום המציג תכנים ואינטראקציה הקשורה אליהם בצורת לוח הודעות או לוח תכנים. הליווח של התכנים מאד ברור וניתן ליצור בצורה נאה קוביות תוכן ברורות בלוח התכנים . מדובר על יישום חדש יחסית ליצירת אוצרות דיגיטאלית ומשאבי למידה בחינוך . המאמר מסביר כיצד להשתמש ביישום Learnist בהוראה והלמידה בכיתה או בקורס.

רותי סלומון מתארת תהליך תקשוב שיתופי בביה"ס המבוסס על שימוש מושכל ביישום של ענן קבצים בשם dropbox , המורים התקינו את התוכנה, ובנוסף (ואולי זה היה הדבר החשוב ביותר) מונתה מורה עם ידע טכני רחב להוביל את מהלך הטמעה, והיא אכן עשתה זאת ביד רמה (כפי שנראה בהמשך). כאמור, המורה שמונתה כמובילת המהלך ישבה עם כל המורים ובנתה ארכיטקטורת שיתוף בית ספרי: הארכיטקטורה עובדת בערך כך:לכל שכבת מחנכים תיקיה שיתופית שבו הם מנהלים את תוכניות העבודה, המיפויים הכיתתיים, תכנונים וכו,כנ"ל גם לכל צוותי התוכן, תיקייה שיתופית לצורך עבודה משותפת. במקביל, שותפים לכל התיקיות הללו המדריכה הפדגוגית של ביה"ס וכן המנהלת.

מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

המורה המתוקשב אביב צמח המלמד בצפון הארץ מדווח על הניסיון שלו בהעברת שיעורים סינכרוניים באינטרנט לכיתות שהוא מלמד בביה"ס . כותב אביב צמח : "במהלך שנת הלימודים הנוכחית קיימתי עם תלמידי מספר שיעורים סינכרוניים במערכת anymeeting.מדובר היה הן בשיעורי תרגול והן בשיעורי הקניה, אשר עסקו בחומר לימודי באזרחות, וגם במיומנויות טכנולוגיות, כמו חיפוש ברשת." היתרונות המרכזיים של הכלי הם פשטות תפעול ושימוש, חינמיות, והיעדר צורך בהתקנות מיוחדות. אחת הסיבות הנוספות בעטיה בחרתי להשתמש בכלי זה היא שתלמידים המעוניינים ליצור מפגשים במערכת עם חברי קבוצה או כיתה – יכולים לפעול בה גם כמנהלי שיעור, ובכך לשכפל את המודל הסינכרוני."

Trello הוא סטארט-אפ ישראלי-אמריקאי בניו יורק, שמציע כלי לשיתוף פעולה המאפשר לארגן ולנהל את כל המטלות שלנו בבורדים, ולשתף בהם את כולם במהירות ובקלות. ניתן לנצל את היישום הנהדר גם לעבודת צוותי מורים בבתי ספר או צוות הוראה ומרצים במכללות. מתאים גם לעבודה שיתופית של מורים בתחום דעת בביה"ס , למשל יומן שיתופי ולוח הודעות שיתופי של כל המורות לאנגלית בשכבה ו' בביה"ס או צוות רכזי השכבות בביה"ס.

בהמשך לסקירה על חשיבות על למידה הבנייתית בעולם החינוך המתוקשב הגיעו לאחרונה למערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות. חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות והבניית מידע ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .

צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

בשיעור מקוון זה המועבר בלמידה מרחוק עברו המורים המשתלמים ללמוד על כלים מתוקשבים שיש בהם כדי לקדם את הלמידה המקוונת בכלל והאינטראקציה המתוקשבת בפרט . אחד הכלים האלו , ההולך ומרחיב את אחיזתו בשטח החינוך הוא Moodle. כלי מתוקשב נוסף אשר הוצג במערך השיעור המקוון הוא מערכת LIVE@EDU . ולבסוף הוצג גם גוגל סייטס – פלטפורמת בניית האתרים של גוגל ( עמי סלנט) .

עם הכרזתה לפני שנה זכתה הרשת החברתית גוגל פלוס של חברת גוגל לקבלת פנים צוננת ולעתים אך לקיתונות של לעג , בעיקר מ"החברים" הנאמנים של פייסבוק. עתה לאחר שנה נראה כי גוגל פלוס אולי אינה תופסת את מקומה של פייסבוק אבל היא הולכת ומתקדמת בצעדים הדרגתיים להיות רשת חברתית בה משתמשים גורמים מקצועיים ברחבי העולם ( בעיקר במדינות בעולם מחוץ לארה"ב) בכלל וגורמי חינוך בפרט. ברשת גוגל פלוס משתמשים כבר 300 מיליון איש ברחבי העולם ועוד היד נטויה.

הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

מאמר זה הנו חלק מסדרת מאמרים "פייסבוק 2012 בחינוך", שמפרט את השימושים, הכלים והאפליקציות שמספקים כיום שירותיי הפייסבוק לשם הוראה ולמידה. במקביל פורסם מאמר ם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני "פייסבוק 2102 בחינוך לחשב מסלול מחדש", הדן באפשור שירותי הפייסבוק ליישום הוראה למידה באמצעות –הפייסבוק, תוך שמירת הגבולות במסגרות חינוכיות ( ד"ר א. רותם ועידית אבני) .

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .