המחקר הנוכחי בוחן את מעמד המורה בישראל. באופן ספציפי נעשית בו מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהשוואה למעמד החברתי של רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, עובדי היי-טק ומשרתים בצבא קבע. כן נמדד המעמד החברתי של מורים בישראל בהתאם להגדרות התיאורטיות ונבחנת תפיסת המורים בנוגע למעמדם החברתי המעמד החברתי והיא מושווית לזו של מי שאינם מורים. המסר העיקרי העולה ממנו הוא, כי בעוד שמקצוע ההוראה זוכה להערכה גבוהה, המורים זוכים להערכה נמוכה יחסית בחברה הישראלית. מכאן, שכדי ליצור שיפור במעמד המורים נדרש לשפר את איכות העוסקים בהוראה.

הספר בוחן את הפעילות של קריאת ספר של הורים לילדיהם בחברה הערבית ולתרומה של פעילות זו להתפתחות הילדים. הספר מבוסס על מחקר מקיף שהעריך את התהליכים האורייניים המתרחשים במשפחות ערביות ואת משמעותם להתפתחות האוריינות בשפה הערבית (ערפאת ספייה חסונה, 2017).

המחקר ביקש להציג את התפיסות של התלמידים לגבי בית הספר בכלל ובייחוד לגבי בית ספרם. המחקר בחן גם איך היו התלמידים רוצים להשפיע על מערכת החינוך ועל בית הספר. המחבר מוצא כי חשוב להקשיב לעמדות של התלמידים. הוא מדגים אמירות חשובות של התלמידים, לדוגמא: "יש תלמידים שונים עם צרכים שונים – בית הספר צריך להסתגל לצרכים של תלמידיו"; "המורים צריכים אותנו, לא פחות מאשר אנחנו צריכים אותם"; "צריך לתת לתלמידים להביע את דעתם בכל נושא משמעותי המתייחס לבית הספר". המחבר בחן מספר נושאים שלגביהם אסף מידע מהתלמידים: היעדים של בית הספר; 'אסוציאציות'; דימויים; העמדות של התלמידים כלפי בית הספר; ונושאים לגבי בית הספר הטעונים שיפור (ירון עידן, 2017).

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה היום ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" – רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה. במחקר פיזה 2015 הושם דגש על אוריינות מדעים (ראמ"ה).

אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות (לילך ניישטט בורנשטיין).