מאמר זה בוחן מחדש בחקר מקרה בישראל את סביבת הלמידה בתכנית לימודים במדעים להעשרה לאחר שעות הלימודים עבור תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, בניסיון לגלות מדוע קבוצה מסוימת שהם חקרו נכשלה להשיג התקדמות משמעותית בין הבחינה שלפני תחילת התכנית לבין הבחינה שאחרי סיום התכנית, בעוד קבוצות אחרות שלמדו באותה תכנית במקום אחר הצליחו. הממצא העיקרי במחקר חשף דיסוננס בולט בין התיאוריה של התכנית שממוקדת בתלמיד (המבוססת על אמונות של קונסטרוקטיביזם חברתי) ועל המציאות בכיתה שנכפתה על-ידי המדריכה ליאורה, שניהלה את השיעורים בעיקר כמונולוג שהותיר מעט מאוד מקום להשתתפות פעילה של התלמיד ( Orit Ben Zvi Assaraf ).

השיפור בהישגי תלמידים שלמדו מתמטיקה בשיטת סינגפור גבוה פי שלושה מעמיתיהם שלמדו מתמטיקה באופן אחר. שיטת סינגפור היא שם להוראת מתמטיקה מדורגת, מסודרת, עם דגש על אוריינות שפה ועל קישור הנלמד לחיי היום-יום והוראה מהמוחשי דרך הציורי ורק בסוף למופשט. הגישה היחידה בארץ בהוראת מתמטיקה בכיוון זה היא "מתמטיקה יסודית" שרוב חומרי הלימוד שלה מתורגמים מחומרי הלימוד של סינגפור. סינגפור מובילה מזה שנים רבות בחינוך המתמטי בבתי הספר לפי תוצאות מבחנים השוואתיים בינלאומיים והמורים למתמטיקה הסינגפורים ידועים בכל העולם באיכותם ובעומק ההבנה וביכולות שהם מקנים לתלמידיהם. בספרה, לדעת וללמד מתמטיקה אלמנטרית, של ליפינג-מה, ילידת סין, מסבירה המחברת את ההבדלים בין המורים הסינים לבין עמיתיהם האמריקנים ועל ההבדלים המהותיים בהשכלתם, ביכולותיהם ובערך המוסף שנובע מכך לתלמידיהם ( שלמה יונה).

תחום הדעת של גיאוגרפיה במערכת החינוך בישראל מקדים בשנות אור את כל שאר תחומי הדעת מבחינת גיוון בדרכי ההוראה ולמידה ומבחינת עומק התקשוב והלמידה המתוקשבת . זהו תחום הדעת בישראל בו החשיפה של מקורות מידע מעודכנים לתלמידים היא גבוהה ביותר וראויה להערכה לא רק מבחינת תכנון הלימודים בישראל אלא גם בהשוואה לנעשה במערכות חינוך במדינות אחרות בעולם. צוות המדריכות הארציות והמחוזיות לגיאוגרפיה בהשראת המפמ"ר לגיאוגרפיה (דליה פנינג) הרחיב בשנים האחרונות את עומק התקשוב של מקצוע לימודים זה, אחד מכיווני הפעולה הייחודיים למקצוע הגיאוגרפיה הוא עדכון תכנון הלימודים באמצעות מקראה ממוחשבת באינטרנט (מקראה אינטרנטית) שבה מעודכנים המאמרים אקדמאיים בגיאוגרפיה באופן שוטף הרבה מעבר לספרי הלימוד המודפסים במקצועות אחרים. תלמיד שלומד, לדוגמא , על שדרות , יכול כבר בשנת לימודים זו לקרוא מאמר אקדמאי מעודכן שנכתב על תפרוסת האוכלוסייה בעיירה שדרות. בסקירה שלהלן דוגמאות נוספות של המהפיכה בתכנון הלימודים בגיאוגרפיה בישראל.

מאמר ביקורתי של פרופסור אהוד קינן מהטכניון. לימוד המקצועות המדעיים באופן מובנה, כפי שנהוג בבתי הספר בכל העולם, כרוך במאמץ, במימון, במעבדות מצוידות, במורים טובים. מערכת החינוך הישראלית אימצה את מדיניות הישראבלוף, כאלטרנטיבה זולה מאד, אשר מאפשרת להציג "כאילו" הישגים, מבלי להתאמץ. מורה טוב מלמד בשיעוריו פחות מ- 20% ממה שהוא יודע, כך הוא יכול להגיב לשאלות התלמידים, להפוך את חווית הלמידה לתהליך אינטראקטיבי מסעיר ומרתק ולהשתתף בעיצוב אישיותו ודרך חייו של התלמיד. מורה גרוע מלמד 100% ממה שהוא יודע, כלומר, איננו מסוגל לענות על שאלות התלמידים, אלו מזהים מיד כי הוא מתחמק מתשובה או ממציא תשובות שגויות, ומכאן קצרה הדרך לאיבוד כבודו וסמכותו.