-
סיכום
-
סיכום
פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.
-
סיכום
בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.
-
סיכום
-
סיכום
מבקר הספרות והעורך הספרותי הנודע מלקולם קאולי יצר תיאוריה של תהליך הכתיבה הספרותי על סמך דברים שאמרו רבים מגדולי הסופרים במאה העשרים בראיונות שעסקו בדרכי עבודתם. קאולי הציג ארבעה שלבים של כתיבה: 1. מציאת הרעיון 2. דגירה 3. טיוטה ראשונה 4. שכתוב ועריכה. שלבים אלה יכולים להיות רלוונטיים לתחומים רבים של חשיבה, לימוד ויצירה.
-
תקציר
-
תקציר
למורים היודעים לבטא את עצמם בכתב, בשירה ובפרוזה יש יתרון אישי ומקצועי והם מסוגלים להעביר את החומר לתלמידיהם בדרכים מגוונות, מעניינות ומאתגרות. לכן, חשוב לדרבן מורים הרואים עצמם חסרי-כישרון כתיבה אמנותית לנסות לפתח את המיומנות החבויה בהם, מתוך הנחה שבכל אינדיבידואל גלום כישרון שאותו יש למצוא ולטפח. עצם גילוי וטיפוח כישרון ההתנסחות והכתיבה יכול להפוך מורים ומחנכים לטובים יותר ומובאות דוגמאות של יוצרים ידועים שעבדו כמורים, כמו יאנוש קורצ'ק, לאה גולדברג, זלדה ונתן יונתן.
-
סיכום
-
סיכום
-
סיכום
ג'ון קליז, חבר בלהקת מונטי פייתון הבריטית ואחד הקומיקאים הידועים והמוערכים בעולם, טוען כי יצירתיות אינה כישרון אלא דרך פעולה, וכי אין ליצירתיות קשר עם מנת משכל. לדבריו, כדי לעודד יצירתיות, עלינו לבודד את עצמנו [ואת תלמידינו] מרעשים מסיחי דעת, וליצור נוה מדבר של מרחב וזמן מוגדרים שבהם מותר לנו להתנסות בצורה משחקית, בלי לחשוש מטעויות.
-
לינק
-
לינק
-
סיכום
-
תקציר
הספר אומנות ההוראה הקשובה מציג תפיסה פדגוגית חדשנית, יצירתית ואופטימית המבוססת על ההכרה ביכולתו של כל אדם לרכוש ידע והבנה ולחוות חוויה לימודית חיובית ומעשירה. מתוך הנחה שכל לומד או לומדת חווים תהליך למידה ייחודי, יש צורך בהוראה מותאמת אישית. לכאורה מדובר במשימה בלתי אפשרית, ודאי בכיתות עמוסות התלמידים במסגרות החינוכיות המוכרות. אולם כפי שמראה הספר במגוון דוגמאות משלל תחומי ידע, היא בהחלט ניתנת להגשמה, ומניבה תוצאות מפתיעות ומרגשות עבור המורה והלומדים גם יחד.
-
לינק
על הכשרת מורים לשים את הדגש בידע פדגוגי ולא בתחום הדעת. הנושאים המרכזיים בהם יש להתמקד הינם מדידה והערכה; בניית תכניות לימודים; פיתוח יחידות הוראה; עבודת צוות ויזמות; חקר; לקויות למידה ודרכי התמודדות; שיטות הוראה שונות; היכרות עם מערכות חינוך בישראל ובעולם. מערכות חינוך מתקדמות מתאפיינות בכך שהמורים בהם ניחנים באוריינות מחקרית ומקבלים הזדמנויות למעורבות במחקר. מורים טובים חותרים לצמצום התלות של התלמידים בהם ("המורה הנעלם"); מפגינים כישורי הופעה ("המורה השחקן"); באים מאהבה ("המורה האנושי"); ומפגינים דמיון וחשיבה מחוץ לקופסה ("המורה היצירתי").
-
תקציר
חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.
-
תקציר
-
תקציר
אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.
-
תקציר
מאמר זה בוחן תפיסות שונות אודות יצירתיות במערכת החינוך שמקורן בשיח האקדמי ובשיח הציבורי היומיומי. החוקרות ביקשו לבחון כיצד תפיסות אלו, הנעות בין הגישה הגורסת שבתי ספר "הורגים את היצירתיות" ובין הגישה הטוענת שיצירתיות היא אחת מן הכישורים החשובים ביותר ללמידה, משפיעות על מטרות חינוכיות ועל מדיניות בחינוך. המחקר הוביל ליצירת מסגרת מושגית חדשה ליצירתיות ופעולה יצירתית וכולל מספר הצעות פרקטיות היכולות לשמש מורים בהוראה בכיתה.
-
סיכום
מחקרים העוסקים בגיל הרך דנים בשנים האחרונות בסוגיית "קולם" של ילדים. מחקר החינוך לאמנות, לעומת זאת, מתמקד דווקא בבחינת עמדות המבוגרים, לומדים ומלמדים, וכתוצאה מכך גישותיהם של ילדים לא נבחנו באופן מספק. המחקר העומד במרכז המאמר בחן בגישה פנומנולוגית את מקומן של האמנויות החזותיות בחייהם של ארבעה ילדים בני 6-5 מכיתה משולבת של גן וכיתה א' בסידני, אוסטרליה. מגוון כלי מחקר מ"גישת הפסיפס" (mosaic approach) הותאמו לחקירת האופן שבו ילדים מבינים את חוויית לימודי האמנות שלהם. לאור השאלות החדשות שעלו בעקבות הכרת תפיסותיהם של ילדים, נשקלו אפשרויות לשיפור דרכי הוראת האמנות.
יצירתיות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין