המטרה של מחקר זה היא להתמקד באופן שבו מנהלי בתי הספר "נותנים מובן" לרפורמה חינוכית בהקשרים המקומיים שלהם. כדי לעשות זאת, נבחן חקר מקרה של שני בתי ספר שהשתתפו ביוזמות של רפורמת מדיניות המכוונות לשימוש נרחב בטכנולוגיית מידע ותקשורת בהקשר של עיר-מדינה בסינגפור (Chua Reyes, Vicente, 2015).

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).

מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

המטרה של מאמר זה היא לחקור את טבעה של ההתנהגות האנושית במשימת מידע מרובה בעת חיפוש מידע ברשת האינטרנט והקשרים של אחזור מידע, וזיהוי הגורמים שמשפיעים על התהליכים של קביעת סדרי עדיפות למשימות של מידע מרובה. הממצאים חושפים שהמאמץ, הזמן והתפיסה עשויים כולם להיות גורמים הכרחיים בייצור ביצוע טוב במצבים דינמיים ומורכבים של חיפוש מידע, אולם האופן שבו המחבר מנהל באופן אפקטיבי את הרגשות הוא המניב בסופו של דבר ביצוע מוצלח (Park, Minsoo, 2015).

ההיקף העצום, ההימצאות בכל מקום והאמינות המפוקפקת של המידע הנגיש למרבית אוכלוסיית העולם דורש מכל אחד מאתנו להפוך לסוג של מומחה כדי להבין מתי מטעים או משקרים לנו. יתכן, לרוע המזל עבור עתיד החיים המקוונים, שמעט מורים או הורים מעניקים לאנשים צעירים את הכישורים המועילים תמיד אך כעת מהותיים של כיצד להטיל ספק, לחקור, לנתח ולשפוט את אותו הקישור שזה עתה קיבלו בדואר אלקטרוני או את הטענה העובדתית שזה עתה מצאו דרך מנוע חיפוש (Howard Rheingold).

המאמר הנוכחי נועד לחשוף את האפשרות של שימוש בטכנולוגיות חדשות הן מבחינה מעצבת והן למטרת מתן מידע לסטודנטים. לפיכך, המחברים עוקבים אחר תדירות הגישה למשאבים אלה, בזיהוי הסוגים העיקריים של המשאבים המקוונים המספקים גישה למידע, אך גם בסוג של מידע כזה במונחים של הרלוונטיות שלו לתחום ההכשרה. יתר על כן, סוגיה חשובה שהמחברים דנים בה היא זו הקשורה להזדמנויות לקשר ולתקשורת המוצעות על ידי האינטרנט ואשר ניתן לנצלן בהצלחה למטרות מקצועיות (Rosu Stoican, Oana; Stefanescu, Cornelia; Stfanescu, Valeriu, 2014).

היתרונות הבולטים של חברה משכילה שוכנים ביכולתה לבחור את הדרך, להתקדם ולשגשג. הגישה לאינטרנט בפס רחב ולשימוש בטכנולוגיות מודרניות בבתי הספר הובילו לשינויים משמעותיים בתהליך החינוך. לכן, הכשרה המבוססת על טכנולוגיות מידע (ICT) משנה את העמדה לגבי למידה הן של המורים והן של התלמידים. שינוי זה במערכת החינוך מכוון להגדיל את היעילות של הלמידה ושל המחקר ואת מיומנויות התקשורת(Gaitanaru, Andrei, 2014).

במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

מארק פרנסקי (Marck Prensky), שהוא סמכות לגבי הוראה ולמידה בייחוד לגבי סיוע של טכנולוגיות המידע, מתייחס לילדים של המאה ה-21 שנולדו לאחר שנת 1980 כ"ילידים דיגיטליים". מאמר זה סוקר את הספרות של המנהיגים בתחום כדי לשפוך אור על הפרספקטיבות התיאורטיות לגבי האופן שבו הילידים הדיגיטליים לומדים וכיצד אנחנו יכולים להשתמש בידע זה כדי להקל על הלמידה של הילידים הדיגיטליים (Kivunja Charles, 2014).

המחברים עורכים מספר פרויקטים של מחקר לגבי שימוש ב-ICT בהוראת המדעים ולאחרונה משתפים פעולה עם חמישה שותפים אירופאיים בהכשרת מורים כדי לפתח משאבים שיעזרו למורי מורים בהעברת קורסים להתפתחות מקצועית של מורים למדעים. למחברים מספר מטרות: 1. לתאר את ההיבטים העיקריים של הפדגוגיה שרלוונטיים לשימוש בכלי ICT המשרתים הוראת מדעים פרקטית. 2. לדון בגישות להכשרת מורים שמכוונות להדגיש את ההיבטים הפדגוגיים של שימוש באותם כלים (Rogers, Laurence; Twidle, John , 2013).

ממצאיו של דו"ח מתוך מחקר הערכה באנגליה, הבוחן את הישימות וההשפעה הפדגוגית בהענקת מכשירי טאבלט לכל אחד מהתלמידים בבית הספר. הדו"ח מסכם ממצאים ממחקר הערכה הבוחן את הישימות ואת ההשפעה החינוכית של מתן טאבלט לכל תלמיד בבית הספר. השלב השלישי במחקר עירב בתי ספר בעלי הישגים גבוהים (במטרה לשפר את התנסות בלמידה) ובתי ספר בעלי הישגים נמוכים. עבור בתי הספר בקטגוריה השנייה, הטאבלטים נתפסו כחלק חיוני לשיפור הסטנדרט של ההוראה, וכאמצעי לערב מחדש את התלמידים ואת הצוות.