המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

בשנת 2008 התחיל צוות מתוך אוניברסיטת Sheffield Hallam, שעסק בחדשנות באקדמיה, לחקור שימוש בטוויטר לצורכי למידה. המחקר נערך בקרב סטודנטים שנדרשו להירשם לטוויטר, להשתמש בו על בסיס קבוע במשך שבועיים ולהיכנס אליו שלוש פעמים ביום בממוצע כדי לדווח על פעילויות לימודיות, ולכתוב כל שבוע שלושה סיכומים ארוכים יותר על נושאים שונים שבהם החוקרים התעניינו. כמו כן הם נדרשו להשתתף בראיון רפלקטיבי מסכם בסוף התקופה. מסקנת המחקר היא, שהיתרון של השימוש בטוויטר על פני דיווח באמצעות יומן מסורתי הוא ביכולת לעדכן באופן שוטף וספונטני ומכל מקום באמצעות מכשירים מגוונים שנמצאים בשימוש יום-יומי: טלפון סלולרי, מחשבים ניידים, מחשבים נייחים וכיו"ב שזמינים להם. אפשרות זו הציעה תובנות באשר לגורמים המעוררים זיהוי של: הסביבה שבה הם פועלים, המשאבים שבהם הם משתמשים וסוגי הפעילויות שבהם הם מעורבים. המידע שעליו מתבסס המחקר גלוי וזמין לכל ונתון לדיון פתוח, והם מוסיפים המלצות למוסדות אקדמיים המתעניינים בנושא.

השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.

הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

הדו"ח של NMC על טכנולוגיות תקשוב בחינוך (ידוע גם בשם "Horizon Report) יצא לאור בתחילת חודש פברואר 2009. הדו"ח כולל תיאור ההתפתחות העתידית של טכנולוגיות הלמידה והתקשוב החינוכי שיש בהן כדי להשפיע על בתי הספר. עורכי הדו"ח מעריכים כי בשנה הקרובה ישפיעו על בתי הספר, טכנולוגיות תקשוב שיתופיות כגון רשתות חברתיות שייכנסו ליישום נרחב בבתי הספר. אך בשנתיים הקרובות תיכנס התפתחות משמעותית יותר לבתי הספר וללמידה המתוקשבת. הכוונה לטכנולוגיות מתואמות לניהול המידע באינטרנט (a personal web) שיאפשרו למורים ולתלמידים לצבור מידע בדרך מושכלת ולנהל אותו באופן מותאם ומובנה לצרכיהם החינוכיים. תוכנות חינוכיות מתקדמות יותר יאפשרו לתלמידים בכל הרמות לצבור מידע (הן באמצעות RSS והן באמצעות כלים אחרים לאיסוף מידע), לארגן פריטי מידע על פי קטגוריות, להוסיף תגיות ומילות מפתח על מנת לגבש ולהבנות את המידע. התחזית של עורכי הדו"ח היא כי המגמה של הטמעת יישומי personal web תהיה הרבה יותר משמעותית לבתי הספר וליישומי התקשוב שלהם תוך שנתיים עד שלוש. יתפתחו כלי מידע משולבים לכתיבת בלוגים חינוכיים הכוללים מנגנונים מותאמים לניהול מידע לתלמידים ואלו ישפיעו על התקשוב החינוכי של בתי הספר יותר מכל הטכנולוגיות המתוקשבות הקיימות כיום. דוגמאות לכלי מידע שייכנסו לבתי ספר בצורה משמעותית הם Zotero , קהילת אוספי מידע בכיתה מסוג FriendFeed, וכלים לניהול מידע על בסיס שיתופי, כגון Fresca שפותח באוניברסיטת קליפורניה ועשוי להיות מותאם גם לבתי ספר.

מול התנועה הגדלה באינטרנט של פלטפורמות תקשוב סטנדרטיות לניהול למידה מרחוק ולמידה מתוקשבת מבליחים מדי פעם אורות אחרים בערפל האינטרנט ומגלים לנו כי נעשים גם ניסיונות לפתח למידה מתוקשבת פחות תבניתית ויותר מותאמת לצרכי הלומד והסטודנט. המאמר הנוכחי מציג יוזמה לפיתוח מערכת למידה מתוקשבת מותאמת (PLE ) המאפשרת בצורה דינאמית ליצור לעצמו מרחב למידה עצמי וגמיש לאיסוף מידע , תיעודו והחלפתו עם עמיתיו הסטודנטים. החידוש בתפיסה הוא השימוש בשירות מידע באינטרנט מסוג Web services בהתאמה לצרכי הסטודנט. מרחב הלמידה המתוקשב המותאם מבוסס על ארכיטקטורה טכנולוגית של Web 2.0 ויכולות צבירת מידע והתעדכנות באמצעות RSS וכדומה. נקודת המוצא של מערכות למידה מתוקשבת מתואמות (PLE ) היא חיזוק יכולות השליטה של הלומד וטיפוח הקשר וחילופי המידע שלו עם עמיתים במקום התלות המוחלטת בהנחיות המרצה. (Zubrinic , Krunoslav & kalpic Damir ).