חינוך הומניסטי
מיון:
נמצאו 46 פריטים
פריטים מ- 41 ל-46
  • סיכום

    ההרצאה עסקה במכשירים להוראה בהודו, והעלתה את השאלה: האם קיימת תמיכה מספקת למורים והאם מורים בהודו מועצמים לצורך שיפור תכנית הלימודים ומיומנויות ההוראה.Ishwaran Gowri, העוסקת בהכשרת מורים בהודו. שאלה: מה צריכה להיות התמודדותם ותרומתם של מורי מורים בהודו כיום? תיאוריות עולות ומאתגרות, וקיימת דילמה באשר לשינוי אותו יכולים לבצע מורי מורים, מה 'יעבוד' ומה 'לא יעבוד' והציגה מחקר של 9 בתי ספר, חמישה כפריים וארבעה עירוניים. הדוברת טענה כי בהכשרה להוראה, אין דגש מספיק על מכשירי המורים. בהודו קיימת התפתחות טכנולוגית רבה, אשר אינה באה לידי ביטוי בהכשרת מורים.

  • סיכום

    ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".

  • סיכום

    המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

  • לינק

    ההתמקדות בחקר הוראת אמנות בגישה אינטגרטיבית קשורה למגמה הכללית במערכת החינוך, לחזק הוראה בין-תחומית בתכניות הלימודים בבתי הספר . מטרתו של מחקר זה היא הבנת מהותה של הוראת אמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. שאלת המחקר אפוא מכוונת לבחון באיזה אופן נשמרת מהותה של האמנות כתחום דעת, כאשר דרך ההוראה היא בגישה אינטגרטיבית. תרומתו של המחקר הנוכחי היא בבחינת העשייה בתחום האמנות בבית הספר ובהארת ההיבטים המעשיים בנושא שילוב האמנות בתחומי דעת אחרים. בתוך כך מתבררות בו האפשרויות ליישום הגישה האינטגרטיבית, תוך שמירה על הוראת אמנות כדיסציפלינה (יונתה משי)

  • לינק

    המאמר מבקש לצאת מההסכמות הקיימות בדבר יסודותיו התיאורטיים של החינוך ההומניסטי אל האתגר של תרגומם לכדי פרקטיקות חינוכיות. בהסתמך על התובנה של אריסטו, שמבחנו העליון של החינוך הוא במעשים ובתוצאות, המשימה שמאמר זה מבקש להתמודד עימה היא כיצד לבנות את הגשר שבין התיאוריה לפרקטיקה. "גשר" זה ייפרש במאמר בארבעה שלבים: ראשון הוא "המבוא" שבו יוצגו ההסכמות הקיימות בדבר מאפייני היסוד המהותיים לחינוך ההומניסטי, השלב השני יתמקד בשינוי הדימוי העצמי הפרופסיונלי של מורים ובאתגרים ששינוי זה שם לפתחם, השלב השלישי יעסוק בדרכים לתרגומה של השקפת העולם ההומניסטית למדיניות חינוכית בתחום הערכי והאזרחי, והחלק האחרון יציג מגוון יסודות חינוכיים, החיוניים ליצירת תרבות הומניסטית בית ספרית (אלוני, נמרוד).

  • רפרנס

    אנתולוגיה מאת נמרוד אלוני המכילה מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. האנתולוגיה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-צה הסיניים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופיים הגדולים של העת החדשה ; וכלה בגישות נאו-קלאסיות, נטורליסטיות, דמוקרטיות, ביקורתיות ורב-תרבותיות בפילוסופיה הכללית והחינוכית של ימינו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין