תיאוריות ביהייויוריסטיות וקוגניטיביות של למידה רואים אותה כתהליך של הפנמה אישית. תיאוריות סוציולוגיות רואות למידה כתהליך הנבנה חברתית ומתפתח בהקשרים חברתיים. וונגר (Wenger) טוען שפרקטיקה פרופסיונלית היא תהליך הנבנה בקהיליות. במחקר זה נעשה ניסיון לברר כיצד חונכים העובדים עם מתכשרים להוראה לומדים לחנוך ולצמוח כחונכים ולזהות כיצד הם בונים את "קהיליות החונכות" שלהם. (Bryan. H., & Carpenter, C.)

סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים. מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים (רבקה לזובסקי, רבקה רייכברג, טלי זייגר)

הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).

המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)