חונכות
מיון:
נמצאו 137 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מחקר זה בוחן מערכות יחסים בין מורים מתחילים לבין מנחים פדגוגיים ומודד את רמת תחושת המסוגלות העצמית בתחילת התהליך ובסופו ואת התרומה של תהליך ההנחיה. נמצא שתהליכי הקליטה, הליווי וההנחייה נחשבים לקריטיים עבור מורים בשנים הראשונות בהוראה וחשובים לא פחות לאורך הקריירה. במקביל, מצדם של המנחים, מתוך תהליך החונכות ניתן להפיק תחושת שייכות, חשיבות והערכה עצמית בשל מסוגלותם לתרום, להכווין ולהעצים עמיתים צעירים ולשמש כמודל לחיקוי.

  • סיכום

    המחקר בחן את מודל החונכות המשולשת בהתנסות המעשית של סטודנטיות לחינוך בגיל הרך. מודל זה כרוך בשיתוף פעולה בין המוסד האקדמי לבין בית-הספר או הגן (תוכנית אקדמיה – כיתה). שלושה דפוסי אינטראקציה, שקידמו או הפריעו לתהליך הלמידה של הסטודנטיות, זוהו בקרב שלישיות החונכות שנחקרו: דיסוננטי, הרמוני וויכוחי. הדרך שבה התפתחה בתוך השלישיות סוכנות התייחסות (הדינמיקה והשיתופיות בין החונכים לבין הסטודנטים) נמצאה כהיבט המשמעותי ביותר בתהליך הלמידה של הסטודנטיות.

  • תקציר

    אחת הדרכים להתמודד עם המחסור במורים במקצועות ה-STEM, כלומר Science, Technology, Engineering, Mathematics, היא תוכניות הסבה להוראה. ואולם, מורי קריירה שונה נתקלים באתגרים מיוחדים, כגון הצורך להסתגל לעבודה במקצוע בעל יוקרה נמוכה מזו של המקצוע שבו עסקו קודם לכן. בסקירת מידע זו מופיע תיאור מאפייניהם של מוסבים להוראה כקריירה שנייה, וכן של נושאים כגון אקלים בית ספרי, הנהלת בית הספר, חונכות, למידה והתפתחות מקצועית, תהליכי הערכה של מורי קריירה שנייה במקצועות ה-STEM ופיתוח זהות מקצועית בקרב מורי קריירה שנייה במקצועות אלה.

  • סיכום

    באמצעות צפייה והאזנה ל-15 קבוצות דיון בהן השתתפו 31 מורים-חונכים בתיכונים באוסטרליה, המחקר דן במתחים שנוצרים בתהליכי חונכות בין חונך מתוך בית הספר לבין מורה מתמחה. נמצא שיחסי חונך-מודרך טובים מתאפיינים בתקשורת פתוחה ושמורים טובים אינם בהכרח חונכים טובים. הוצע למנהלי בית הספר לבחור מראש את המנחה הנכון ביותר ועל מוסדות להוראת חינוך להתייחס בתוכנית הלימודים למורכבות הנעוצה ביחסי מנחה-מורה מתמחה.

  • תקציר

    רמת אנגלית נמוכה מהווה מכשול עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים. לכן, האוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג השיקה תכנית חונכות בשם Excel@English שבמסגרתה זכאים תלמידי תואר ראשון ואנשי סגל לקורסי העשרה באנגלית, בנושאי דקדוק, כתיבה אקדמית ושפה דבורה.

  • תקציר

    האם החונכות למורים מתחילים מסייעת להם לאורך זמן? מחקרים רבים מצביעים כי התשובה על כך חיובית. החונכות האינטנסיבית קידמה הוראה יעילה בכיתות, שבמסגרתה הועברו תכנים רבי ערך והוגברו המעורבות והמוטיבציה של התלמידים.

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר נערך בעקבות מחקר קודם שבחן דרכי עבודה ושיח של קבוצות למידה של מורים מאמנים (Stanulis & Bell, 2017). בהתבסס על ממצאי המחקר הקודם נבנתה תוכנית ניסויית שבה השתתפו 23 חונכים מ-7 בתי ספר יסודיים . בקורס הודגשו שלוש פרקטיקות של חונכות-מלמדת: תכנון בשיתוף, תצפיות ותחקיר וניתוח עבודות תלמידים.

  • סיכום

    הכותבים בוחנים תוכנית לפיתוח מקצועי של מתכשרים להוראה שעבודתם מעוגנת בקהילה והוראתם נענית למאפייניה התרבותיים. מדובר במורים המסוגלים ומוכנים להשתמש ולמנף את החכמה והמומחיות הקיימים בקהילה לטובת חינוך ילדיה, מתוך הבנת יתרונות הגישה.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן מתודה חדשה לפיה מורים חונכים משתמשים בסרטוני וידיאו קצרים ככלי להנחיית מורים מתחילים בחינוך מיוחד. סרטונים אלו ניתנים לצפייה בזמן הנוח למורים המתחילים כך שהשימוש בכלי אינו מוגבל לזמן מסוים. באופן זה התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים מבוססת על כלים נגישים יותר וידידותיים למשתמש מאשר כלים שהשימוש בהם תלוי בזמן ומקום.

  • סיכום

    בפינלנד פותחה חונכות על פי דגם של "חונכות קבוצתית"/ "חונכות עמיתים" שבו מורים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית נפגשים כדי ללמוד יחד זה מזה. חונכות זו מסייעת לייצר רצף בהכשרת פרחי ההוראה ומקלה עליהם את המעבר משלב ההכשרה לשלב ההוראה בפועל

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בתפיסות של חונכי מורים מתחילים לגבי חונכות טרם הכשרתם כחונכים. בישראל, על כל המורים המתחילים לקבל תמיכה והערכה מחונך במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. מטרת מחקר זה הייתה להפיק מחונכים עתידיים את תפיסותיהם לגבי חונכות מקצועית, כבסיס לפיתוח קורסים להכשרת חונכים. סופק שאלון ל-170 מורים מנוסים שרק החלו ללמוד בקורסי חונכות בישראל (Schatz-Oppenheimer, Orna , 2017).

  • מאמר מלא

    במאמר קצר זה אבקש להצביע על מורכבותה האתית של מלאכת ההדרכה הפדגוגית. מחשבות אלו מבוססות על התנסותי כמורה וכמדריך פדגוגי במסלול היסודי שבמכללת דוד ילין בירושלים. טענתי היא כי אופייה המיוחד, המקצועי והאנושי של מלאכת ההדרכה הפדגוגית מזמֵן טשטוש מובנה של קווי תיחום פדגוגיים; טשטוש זה נושא בחובו אתגרים מקצועיים ואתיים לא פשוטים (אבל גם הזדמנויות בלתי-מבוטלות). תחילה אבקש לסמן את גבולותיה המטושטשים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית ואחר כך אתייחס בקצרה לפוטנציאל הנגזר מטשטוש זה (בועז צבר).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • סיכום

    המחקר מציג מבט על חונכות למתכשרים להוראה מזווית הראייה של תרומתה להתמקצעות של החונכים. החוקרים בחנו את תפיסת השינוי בעיני חונכים מבתי ספר יסודיים, מחטיבות ביניים ומבתי ספר תיכון שחנכו סטודנטים שהתכשרו להוראת מדעים בגישת ה-STEM (הצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הטענה המרכזית היא שקבלת תפקיד חונך, גם לזמן קצר, עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על תפיסות, רפלקציה ורעיונות על הוראה של המורים החונכים. בתהליך של חונכות, מורים מעורבים בהתפתחות מקצועית בצורה סמויה אך משמעותית (Smith, J., & Nadelson, L).

  • סיכום

    המאמר אינו עוסק בחונכות בחינוך דווקא אלא במושג "חונכות קבוצתית" ובמשמעותו. ניתן לגזור מהסקירה והדיון גם ליחסי חונכות בהתכשרות להוראה ובמסגרת ההתמחות. לחונכות קבוצתית תפקיד חשוב בלמידה ובצמיחה, בייעול ארגונים ובהתפתחות וקידמה של קהיליות שלמות. הקהילייה המדעית שהחלה לחקור את תופעת החונכות הקבוצתית התמקדה עד כה בעיקר ברציונל ובתוצאות שלה (Mullen, 2009 ,Darwin & Palmer, 2009). עדיין יש צורך לחקור ולהסביר דרך עבודה זו ולהציע בסיס ופרמטרים לבחינתה ולהבחנה בינה לבין חונכות בזוג (Jonathan Kroll).

  • סיכום

    טענת הכותבים היא שמורים חונכים בוחרים בתפקיד זה מתוך מוטיבציות שונות ועל פי תפיסות שונות של חונכות, והן משפיעות בתורן על מעשה החונכות. לכן ראוי לבחון ולשקול זאת בעת בניית תוכניות חונכות למתכשרים ולמורים מתחילים כדי שהפעילות תהייה אפקטיבית ואיכותית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין מוטיבציות לעסוק בחונכות לבין תפיסות חונכות של מורים חונכים (van Ginkel, G., Verloop, N., & Denessen, E).

  • סיכום

    הכשרת המורים עוברת שינוי מדגם הכשרה המדגיש רכישת כישורים ושליטה ביכולות לדגם מבוסס-מעשה המדגיש השתתפות, מעורבות ורפלקציה (Zeichner, 2010). בכל העולם, בדרכים שונים וברמות שונות, נעשים מאמצים רבים ביותר לשלב את רוב רובה של ההכשרה בתוך בתי הספר (Zeichner, 2015). מפנה זה בפרקטיקום מבוסס על תפיסת למידה והוראה כהתנסותיות, חברתיות ומתרחבות במסגרות של שולייתיות קוגניטיבית (Matteson et al., 2012, Lave, 1996). מדובר בעשייה שיש בה השתתפות בפעילות ובצידה רפלקציה ולמידה. בגישה זו נתפשים מורים מאמנים בהכשרה כמתווכים ראשונים במעלה של ההתנסויות בשדה. המחקרים שנבחרו לצורך סקירת ספרות זו (46) הם מחקרים אמפיריים אשר פורסמו בכתבי עת שפיטים באנגלית מאז 1990 והתמקדו באינטראקציות אימון סביב מעשה הוראה (Hoffman, J.V., Wetzel, M., Maloch, B., Greeter, E., Taylor, L., Dejulio, S., & Vlach, S.H).

  • תקציר

    עבודה זו מתייחסת להתפתחות מקצועית של מורים באנגליה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. המאמר מתעניין באופן שבו דיונים מקוונים שהמורים משתתפים בהם כחלק מלימודי התואר השני בהוראה תרמו לתהליך ההתפתחות הזה. נמצא שכתיבה עבור קהל של עמיתים למקצוע על הפרקטיקה המקצועית שלהם איפשרה וטיפחה את הישגי הלמידה של המורים באמצעות הדיונים המקוונים. מורים מתחילים אלו פיתחו קולגיאליות הממוקדת בחקירה, רפלקטיביות ומעורבות ביקורתית עם פרספקטיבות חינוכיות רחבות יותר ולאורך זמן רב יותר (Unwin, Adam, 2015).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על שמטרתה להעמיק את ההבנה והידע על הכשרת חונכים למורים מתחילים. הכותבים סקרו 10 מחקרים (1998-2013) שהתמקדו בנושא זה. התפתחות מקצועית של חונכים משמעותה מעבר ממעמד של מורה מנוסה למעמד של חונך השולט בדרכי הוראה ובדרכי חונכות. ניתן לראות הוראה וחונכות כשתי פרקטיקות נפרדות. בהמשגה של התפתחות מקצועית של חונכים במחקר ניכרות שתי גישות עיקריות:הראשונה: התפתחות מקצועית ולמידה בלתי-פורמלית של חונכים; השנייה: למידה פורמלית / תוכניות מובנות או למידה בלתי פורמלית מאורגנת (Aspfors, J., & Fransson, G).

  • סיכום

    המגוון העצום של מקורות וערוצי מידע פותח בפני הילדים מרחבים חדשים להתפתחות אישית וחברתית, אך הוא גם יוצר בלבול רב, התפזרות, קשיים בהתמקדות ובריכוז, בעיות קשב והסתגלות וטשטוש גבולות וערכים. כיום יותר מבעבר, תפקיד המורה-מחנך מורכב יותר וברור פחות: שינוי סביבת החיים של הילדים מחייב אותו, כמבוגר משמעותי עבורם, ללכת בדרך שתעצים אותו ואת התלמידים ותגשים את תפקידו כמחנך משמעותי, המעצב ומשפיע על דור ההמשך. כיצד עושים זאת? ד"ר גילה כהן זלכה, מרצה וראש מגמה באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית אחוה, חוקרת התנהגות ילדים במדיה לגווניה, ובמסגרת זו היא בחנה את הכלים המאפשרים השגת יעדים אלה בעבודתה עם "ילדי המסכים" (רווית שרף).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין