חומרי למידה מקוונים
מיון:
נמצאו 37 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    כאשר מציעים קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs) לתלמידי תואר ראשון, בעיקר כשמדובר באנגלית למטרות אקדמיות, יש לבסס ראשית את מוכנות הלומד ואת המוטיבציות שלו לבחור בקורסים אלה. לא כדאי לעודד סטודנטים לקחת את הקורסים האלה אלא אם כן יש להם כישורי למידה-עצמית מתקדמים, מוטיבציה גבוהה ללימוד-עצמי וכלים שיאפשרו להם להבין ולעקוב אחר השיעורים המקוונים

  • סיכום

    כישורי קריאה מסורתית מהווים את הבסיס לפיתוח מיומנויות של קריאה מקוונת. עם זאת, כישורי קריאה מדף אינם מספיקים לפיתוח ולשדרוג של יכולות קריאה מקוונת. שכן, הקריאה בעידן האינטרנטי מצריכה נכונות ללמידה מתמשכת, גמישות מחשבתית, ספקנות וביקורתיות ועוד. בעידן האינטרנטי שבו אפליקציות וטכנולוגיות מתקדמות פורצות ומתמסדות ותחום הקריאה עובר שינויים מהותיים, מן הראוי להגיב, לפתח וללמד מיומנויות קריאה חדשות בבתי הספר היסודיים.

  • סיכום

    אוניברסיטאות המציעות מסלולי לימוד מקוונים נוטות להדגיש את המושג גמישות (Flexibility) בתכנים שיווקיים ופרסומיים. סטודנטים הבוחרים בהוראה מקוונת מציבים את מושג הגמישות בראש סדר העדיפויות. מאמר זה בוחן את הגמישות שניתנת בתוכנית הכשרה להוראה מקוונת באוניברסיטאות באוסטרליה דרך ראיונות עומק עוקבים עם תשעה משתתפים. מתוך הסתכלות לעבר עתיד האקדמיה, המאמר גורס כי יש לייצר תוכניות ייחודיות (ומקלות) עבור סטודנטים במסלולי לימוד מקוונים, למרות שהדבר יגרום לחוסר שוויון בינם לבין לומדי הקמפוסים הפיזיים, שמקבלים אותו תואר.

  • לינק

    המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

  • לינק

    טכנולוגיות מידע ותקשורת, שהן הרכיב העיקרי של הלמידה המקוונת, מאפשרות אמצעים חלופיים של גישה לחומרי למידה מבוססי רשת המרכיבים את תוכן הלמידה המקוונת. אולם, חומרים אלה יכולים לסייע לספק התנסות חינוכית טובה רק אם הם מתוכננים בקפידה, דבר הנכון במיוחד עבור אנשים בעלי קשיים בלמידה מטקסטים או בעלי לקויות למידה אחרות (כגון דיסלקציה). המכשול העיקרי ללמידה עבור אנשים אלה נובע בדרך כלל מן הצורה שבה מסופקים חומרי הלמידה מבוססי הרשת. תוך שימוש בהנחיות מהספרות הרלוונטית, מאמר זה מספק רשימת תיוג המעריכה את הדרגה שבה חומרי למידה מבוססי רשת לוקחים בחשבון את הצרכים של אנשים בעלי מוגבלויות, בייחוד אלה הסובלים מדיסלקציה (Radovan, Marko; Perdih, Mojca, 2016).

  • לינק

    ספרי לימוד הם מרכיב חיוני בהקשרים רבים בהשכלה הגבוהה. המחירים הגדלים והולכים של ספרי הלימוד, יחד עם הגידול בעלויות ההשכלה הגבוהה באופן כללי הובילו מנחים מסוימים להתנסות בהחלפת ספרי הלימוד המסחריים במשאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) כתכנית הלימודים העיקרית בכיתתם. מאמר זה משלב את התוצאות של 16 מחקרים הבוחנים (1) את ההשפעה של משאבים לימודיים פתוחים על תוצאות הלמידה של סטודנטים במסגרות להשכלה גבוהה או (2) את התפיסות של סטודנטים ומנחים בקולג'ים לגבי משאבים לימודיים פתוחים (Hilton, John, 2016).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בחשיבותם של אוספים דיגיטליים של ספריה עבור סטודנטים. הנושאים שנידונו כוללים את המערכת לניהול למידה (LMS) המשובצת בספרנות, מודלים לתמחור הספריה עבור ספרים אלקטרונים (E-books), ואת תחילתה של תנועת הגישה החופשית (Open access) בשנת 1990 והמאגר החופשי ArXiv.org הכולל למעלה מחצי מיליון מאמרים אקדמיים אלקטרונים (John J. Burke, Beth E. Tumbleson).

  • לינק

    יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

  • לינק

    בחודש יולי 2014 הועלה לאתר מרכז המורים הארצי למתמטיקה בחינוך העל-יסודי מאגר מקוון של טעויות אופייניות של לומדים בגיאומטריה (חטיבת ביניים), זוהי אסופת חומרים ראשונה הקשורה במושגים גיאומטריים שהינה חלק ממאגר רחב יותר שנבנה בימים אלו ע"י פרופ' תירוש ופרופ' צמיר מהחוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי בביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מדובר במאגר מקוון מקיף של שגיאות אופייניות ומיסקונספציות בלמידה של נושאים מתמטיים מרכזיים בתכנית הלימודים בחטיבת ביניים, שיסייע למורים להיות מודעים ומוכנים יותר להתמודדות עם שגיאות אופייניות וקשיים נשנים. מאגר הידע מתבסס על סקירה רחבה של מחקר ישראלי ובינלאומי שהתפרסם בכתבי עת, ספרים, מחקרים וכנסים. המידע מאורגן בהתאם לנושאים מרכזיים בתכנית הלימודים ובספרי הלימוד הנהוגים כיום בישראל. שגיאות נבחרות ומקורן מוצגות ונדונות במאגר, והוא כולל גם הצעות למשימות אבחוניות ודוגמאות שונות של פתרונות הוראה (פסיה צמיר, דינה תירוש).

  • לינק

    מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).

  • לינק

    מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

  • תקציר

    מאמר זה מכוון לסקור, באופן ממוקד התפתחותית, מספר חומרים אותנטיים שמורים יכולים להשתמש בהם בכיתה ולדון במגוון המקורות שתלמידים יכולים לפנות אליהם לשימוש פרטני. מאמר זה יספק דוגמאות מעשיות של טקסטים מקוונים שהותאמו לרמה של התלמידים ומגוון של פעילויות הנגזרות מהתאמה זו, ולפיכך מתאימות מבחינת פעילויות הקריאה, הכתיבה, הדיבור או אוצר המלים (Constantin, Andreea – Raluca , 2015).

  • לינק

    משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) הוא מינוח המורה על משאבים חינוכיים (תוכן ותוכנה) המופצים דרך האינטרנט, ללא תשלום ובנגישות חופשית, המרחיבים את אפשרויות הלמידה של לומדים מבוגרים. עד לאחרונה, הפיתוח של משאבים לימודיים פתוחים התמקד יותר בכמות התכנים מאשר באיכות. במחקר זה, המחברים בחנו את הגורמים המשפיעים על כוונת הלמידה של לומדים מבוגרים בהקשר של משאבים לימודיים פתוחים (Byoung Wook Kim, Won Gyu Lee, Byeong Rae Lee, Jin Gon Shon, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על מחקר שבחן את השימוש של תלמידי כיתות ה-ט' במשאבים מתמטיים מקוונים שלתלמידים יש נגישות אליהם, תוך התמקדות מיוחדת על הערכת האפקטיביות של Khan Academy, אתר לימודי מקוון (Muir, Tracey, 2014).

  • לינק

    התחום נשל ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן .אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII .

  • לינק

    האתר שפיתחה סיגל וייס המורה לאזרחות באינטרנט הוא חלק מהחזון החינוכי והערכי שלה. האתר לאזרחות נועד לשמש מודל של פעולה משותפת בזירה המקוונת, של שיתוף בכל דבר. מה באתר? לתלמיד: סיכומים לבגרות, תרשימים, מאגרי שאלות, מצגות והסברים. למורה: דפי עבודה, מתודות, העשרה ועזרי הוראה נוספים .

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של המורה והמחנך יניב סננס בכנס חדשנות פדגוגית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 29/5/13 . עיקרי ההרצאה עסקה בשימוש בסביבה מתוקשבת מסוג MOODLE ליצירת עניין וסקרנות בקרב התלמידים אותם הוא מלמד בביה"ס ( יניב סננס) .

  • לינק

    הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".

  • לינק

    המימשק החדש של מאגר חומרי הלמידה "קישורן" הוא שיפור מהותי של שימושיות מאגר מידע חינוכי חשוב זה ושדרוג מידעני יעיל ביותר . מבחינת השימושיות ( usability) תהליך דליית המידע הוא עתה מאד אינטואיטיבי וקל מאד. ההתמצאות והניווט מאפשרים עתה לכל מורה גם ללא הדרכה קודמת להפעיל בצורה מושכלת ומיטבית את מנגנון החיפוש הפרמטרי ( עמי סלנט) .

  • לינק

    אנגליה היא כיום אחת המדינות המובילות בפיתוח מרכזי משאבים דיגיטאליים ללמידה וחקר בתחום החינוך הגבוה. האוניברסיטה הפתוחה באנגליה בשיתוף אוניברסיטאות מובילות נוספות שם פיתחו בשנה האחרונה כמה מרכזי משאבים דיגיטאליים המבוססים על העיקרון של חומרי למידה פתוחים הידועים בתור Open Educational Resources (OERs). מדובר על מרכזי משאבים דיגיטאליים מעמיקים ושיטתיים המכסים את התחומים הבאים: למידה שיתופית , מיומנויות דיגיטאליות, איחזור מידע , כתיבה אקדמית, שיטות מחקר, ושיטות להפצת מידע . מבחינת ארגון המידע ניתן להגיע לחומרים הדיגיטאליים בצורות שונות: דרך רשימת נושאים או ענן תגיות וכדומה ( Alastair Creelman ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין