חומרי הוראה
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • תקציר

    מחקר זה עוסק במידת השימוש בפועל בחומרי לימוד שהרשויות בארה"ב ממליצות עליהם ולעתים אף דורשות כי תלמידים ומורים ישתמשו בהם. מתברר כי בפועל כ-30% מהמורים שהשתתפו בסקר משאבי ההוראה סבורים כי החומרים המומלצים מאתגרים מדי עבור רוב תלמידיהם. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר מדובר בבתי ספר ממעמד כלכלי נמוך, וכאשר מדובר במורים בעלי ניסיון מועט. מורים אלה גם נטו להשתמש בחומרי הלימוד הרבה פחות ממורים אחרים.

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את מקומו של החינוך הקונטמפלטיבי לצדו של החינוך הציבורי הנוכחי. הטענה היא, שבעוד שחינוך במתכונתו הציבורית מגולם בפדגוגיה, שמפנה את הלומד החוצה ועל-ידי כך יוצר מסר שהפנים זניח, בלתי חשבו וחסר תוקף, החינוך הקונטמפלטיבי מפנה את התלמיד מהחוץ אל הפנים, אל התודעה שבה נוצרים החיים בייחודיותם. המאמר מתאר מהו חינוך קונטמפלטיבי ומציע שתי דוגמאות עיקריות לו. כן נדונים הרכיבים העיקריים של חינוך זה, המשתקפים בדוגמאות אלה. בין היתר, המאמר דן בתרגול מיידפולנס ובכתיבת יומן אישי כפדגוגיות קונטמפלטיביות ועומד על חשיבותם. לבסוף, מוצעות מספר ביקורות לחינוך הקונטמפלטיבי ודרכי התמודדות עם ביקורות אלה.

  • לינק

    ד"ר יפה אהרוני מספקת מידע רב ערך על מנוע חיפוש לסילבוסים בחינוך הגבוה: "למרות התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016 כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק השיקו את Open Syllabus Explorer – כלי שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש במידע זה" (יפה אהרוני).

  • לינק

    אחת היוזמות הברוכות הנלוות לתכנית התקשוב הלאומית בחינוך היא ההפקה של מגזין דיגיטאלי חודשי על ידי מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. מדובר על עלון מידע אינפורמטיבי למורים ולאנשי חינוך המדווח על פריטי מידע חדשים שנוספו לפורטל החינוכי המקיף של משרד החינוך . במגזין הדיגיטלי של חודש נובמבר 2012 יש עדכונים בתחומי הדעת הבאים : אנגלית, מדע וטכנולוגיה , מתמטיקה, ערבית , חינוך לשוני-עברית, "מולדת , חברה ואזרחות , גיאוגרפיה.

  • לינק

    נכון לשנת 2012 המאמץ העיקרי של ריכוז חומרי הוראה מתוקשבים באינטרנט נעשה ע"י משרד החינוך, או"ח וע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים. בסקירה מתוארת פעילות נמרצת של גורמי תוכן אחרים לצד משרד החינוך וגם המאפיינים של כמה מאגרי משאבים יישוביים וכיתתיים ( עמי סלנט ) .

  • לינק

    חומרי למידה מהווים מקורות חשובים מאד לצורך קבלת החלטות חינוכיות לגבי תכנון סביבות ללמידת מדעים. כדי להיות ערוכים להתחלה טובה, וליכולת מעורבות בפעילויות התלמידים בלימוד מבוסס חקר במדעים,(Inquiry based science ) פרחי הוראה בבית הספר היסודי, צריכים לעבור השתלמויות והכשרות לימודיות, איך להשתמש בחומרי הלמידה באופן יעיל. עד עכשיו נערכו מחקרים בודדים, שבדקו איך פרחי הוראה בבית הספר היסודי שעברו השתלמויות והכשרות לימודיות , התאימו את חומרי הלמידה, כדי לשקף חמש תצורות הכרחיות של הוראה בשיטת חקר ברפורמה של החינוך המדעי בן זמננו ( Forbes, Cory T) .

  • לינק

    הספר אוריינות חזותית בפעולה: חינוך בעידן החזותי מציע להטמיע את המרכיב החזותי בכל תחומי הלימוד, לא רק בשיעורי האמנות, ולהפוך אותו לרכיב משמעותי בעל נראות גבוהה במערך הלימודים. דגש מיוחד מושם על קריאה ביקורתית של טקסטים חזותיים. כיוון שבעולם של ימינו ילדים "מוצפים" בטקסטים חזותיים, ומשך הצפייה שלהם במסכים חזותיים למיניהם עולה על כל דמיון, הצורך בקריאה ביקורתית של טקסטים אלה הוא הכרחי. הפרק הראשון בספר דן בטקסט החזותי, באפשרויות הקריאה שלו ובנחיצותו העכשווית במערכת החינוך. הפרק השני מתמקד בתמונה באמצעות תצלומים עיתונאיים ותצלומים אישיים. בפרק השלישי נידונה התרבות החזותית הפופולארית, והפרק הרביעי מציע יישומים של תכנית הלימודים בדיסציפלינות למיניהן ( רחל שליטא, אריאל פרידמן , רות הרתאן ).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את הקשרים שבין שלושה משתנים: המורה, התלמידים ואופן השימוש בחומרי ההוראה. המחקר מורכב משני חקרי מקרה, ובמרכזו של כל אחד מהם מורָה למתמטיקה המלמדת אותו הנושא בשני בתי ספר שונים תוך שימוש באותם חומרי הוראה. נמצא שכל אחת מהמורות תופסת את התפקיד של חומרי ההוראה באופן שונה: האחת רואה בהם שיטה פדגוגית חינוכית, והשנייה – משאב שיכול לשמש אותה בעבודתה. תפיסה זו יוצרת מעין "ספקטרום הפעלה", אשר מצד אחד מגדיר את המרחב שבתוכו מתקיים תהליך של משא ומתן בין המורה והתלמידים באשר לאופן ההפעלה של חומרי הוראה. מצד שני הוא תוחם את השונויות האפשריות באופן ההפעלה של אותם חומרי הוראה בכיתות שונות של אותה המורה. למחקר זה חשיבות תאורטית – הוא תורם להבנת הקשרים שבין תרבות, הוראה ולמידה, וגם נובעים ממנו יישומים פדגוגיים – ביכולתו לתרום לפיתוח של חומרי הוראה ולתהליך הטמעתם בכיתות." ( תמי אייזנמן).

  • לינק

    החוברת החדשה נכתבה ע"י Judy Rapoport, Ronit Brode, Sarah Feingold, מורות לאנגלית, בעלות ניסיון רב בהוראת אנגלית אקדמית לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. החוברת כוללת טקסטים מגוונים להוראת אנגלית אקדמית לצד מטלות , שאלות מנחות ותרגילים. החוברת, שיצאה לאור ע"י בית ההוצאה לאור של מכון מופ"ת, מאפשרת קריאה מונחית והתנסות שיטתית בקריאת אנגלית אקדמית , כולל טקסטים מגוונים לסטודנטים וללומדי אנגלית במוסדות על-תיכוניים. החוברת מספקת הדרכה שיטתית ותרגול במגוון רחב של מיומנויות ואסטרטגיות למידה. החוברת כוללת את החלקים הבאים : טקסטים מלווים בתרגילים ( אסטרטגיות קריאה) , מיומנויות ( ניתוח משפטים באנגלית, זיהוי מילים חלופיות) רשימת מילים אקדמיות שכיחות – רשימה זו נועדה לספק לסטודנטים פירושים למילים ולביטויים המופיעים תדיר בטקסטים אקדמיים.

  • לינק

    הפער בין התפתחות התקשוב בבתי ספר יסודיים ובתי ספר תיכוניים בארה"ב מטריד את המומחים לחינוך ואנשי הפדגוגיה שם. להערכת כותב המאמר , פרופסור רותקופ, ניתן לצמצם פער זה ע"י גישה מערכתית לפיתוח חומרי למידה מתוקשבים אחידים לכל מאות אלפי המורים המלמדים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב. המאמר מציע פיתוח ערכות מתוקשבות עם נדבכים פדגוגיים ברורים לשיעורים שמלמדים המורים בבתי הספר. עד כה רק כ10% מן המורים המלמדים בחט"ב ובתיכוניים בארה"ב עושים מיוזמתם שימוש בחומרי למידה מתוקשבים שפיתחו ביוזמתם. על מנת לקדם את כל שאר המורים, שהם פאסיביים יותר, מציע כותב המאמר לנקוט בגישה מערכתית ולפתח ולשכפל באופן דיגיטאלי חומרי למידה מתוקשבים לכלל המורים בחטיבות הביניים ובתיכוניים בארה"ב. לצורך כך הוא מציע גישה פדגוגית משולבת ומערכתית לפיתוח החומרים המתוקשבים ומערכי השיעור . לגישה פדגוגית מערכתית זו שתנחה הפיתוח והשכפול של החומרים הדיגיטליים ומערכי השיעור הוא קורא APIS . בהקשר זה יצוין כי ישראל הקדימה את ארה"ב בחשיבה מערכתית , וניתן לראות זאת ביוזמה של חברת עת-הדעת מישראל שנותנת מענה לתפיסה המערכתית והפדגוגית המוצגת במאמר. כותב המאמר, פרופסור אמריטוס ארנסט רותקופ , לימד וחקר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת קולומביה ונחשב כאחד המומחים המובילים בארה"ב לתחומי למידה , הכשרה, טכנולוגיות מתוקשבות ופסיכולוגיה של למידה.

  • לינק

    הצוות המסור ופורץ הדרך של תקשוב דרום במשרד החינוך, בראשותו של אלישע בבויף, לא נח לרגע. לאחרונה החלו לפתח מאגר משאבי למידה והוראה חדש באינטרנט. המאגר מצוי בתחילת דרכו ומכיל נכון להיום 1316 (ספטמבר 2009) פריטים ממוינים. מלאכת האיסוף ממשיכה ומומלץ לבקר במאגר מפעם לפעם.המאגר כולל מנוע חיפוש, בעזרתו ניתן לאתר חומרים ע"פ טקסט חופשי או קריטריונים קבועים. ניתן לשמור את החיפושים לצורך שימוש נוסף ולדרג כל פריט על פי איכותו. מבחינה מידענית מדובר על מאגר מידע משובח המאפשר איחזור מידע עפ"י תחומי דעת (לדוגמא, מדעי הטבע ומתמטיקה) או מקצוע (לדוגמא, מתמטיקה) או סוג פריט (לדוגמא, מערך שיעור). בנוסף לכך יש לכל פריט מידע דירוג איכות על פי כוכבים העוזר רבות למורה.

  • לינק

    מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.

  • לינק

    האם קיים בהוראה קושי מהותי המעכב פיתוח חשיבה? בצד מחקרים רבים המראים כי אפשר וחשוב לכונן הוראה המפתחת חשיבה בקרב כלל התלמידים, מצביעים מחקרים אחרים, על קושי שיש בשילוב בין מטרות הקשורות להקניית ידע בנושאי הלימוד לבין פיתוח החשיבה. יש הטוענים, כי קיימת בהוראה דיכוטומיה בין הקניית ידע לבין פיתוח חשיבה. כאשר ההוראה מכוונת לפתח חשיבה היא מספקת הזדמנויות ללומדים שונים להתנסות בתהליכי חשיבה בחומר הנלמד. אין זו משימה פשוטה או קלה. היא דורשת תכנון רב ומורכב והכנה רבה של משימות למידה וחשיבה אותם יבצעו תלמידים בשיעור, באמצעים מגוונים. התוצאה הראשונה והמיידית, היא ראשית כול שיח עם עמיתים ועם המורה. יש שאלות, יש גילויים ויש גם קשיים שיש לפתור. משימות הלמידה והחשיבה מאפשרות התמודדות מדורגת עם ניתוח נתונים שונים בחומר הלימוד, ביצוע הבחנות שונות, ארגון תוצאות, יכולת הערכה ושיפוט הנלמד, יכולת קישור הנלמד לאירועים שונים, יכולת לפתור בעיות ולהציע פרשנות יצירתית לאירועים הנלמדים וכדומה. כאשר החומר הנלמד בונה משמעות, הלומד למעשה, הופך את הנלמד לנכס משל עצמו. הוא יודע להשתמש בידע, בכישורים ובמיומנויות שלמד ולהעבירם לסיטואציות למידה ופעולה חדשות. מבחן התוצאה אינו רק ציטוט הנלמד אלא ביטוי פעולות חשיבה בנושא הלימוד. בהמשך המאמר מסבירה ד"ר מרים קדרוני איך ניתן לממש הוראה מסוג זה ומה מעכב אותה?

  • מאמר מלא

    הפורטל הגדול של משרד החינוך, כשמו כן הוא – "שער רחב ידיים" הכולל מגוון קישורים לחומרי למידה – הוראה והערכה שפותחו במשרד החינוך ובגופים ומוסדות חינוכיים במהלך השנים. פרטי המידע בפורטל הגדול כוללים: תכניות לימודים, חומרי הוראה למידה, פעילויות לימודיות, מאגרי מידע, כלי הערכה, מאמרים, מצגות, מערכי שיעור, מבחנים דפי עבודה ועוד. החומרים בפורטל הגדול עוסקים בתכנון לימודים בכל תחומי הדעת, מקצועות הלימוד, סוג חינוך, מגזר חינוכי ושלבי חינוך ומוצגים לקהל המשתמשים באופן נוח וקל לשימוש. החומרים הקיימים בפורטל הגדול מסווגים לשניים: א. חומרים שפותחו במשרד החינוך , ב. חומרים שפותחו באופן עצמאי בגופים ומוסדות חינוכיים שונים .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין