קורסי ה-MOOC מעצבים את הדיון לגבי למידה במדיה הדיגיטלית בשנים האחרונות. אחת התביעות של קורסי ה-MOOC במסורת של משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) היא להרחיב את הנגישות להשכלה, בעיקר בתחום של ההשכלה הגבוהה. אך האם קורסי ה-MOOC עונים על תביעה זו? הנתונים האמפיריים במאמר זה מאשרים את החשד שלמרות כל ההטרוגניות של המשתתפים, בקורסי ה-MOOC משתמשים לרוב אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר (Matthias Rohs and Mario Ganz , 2015).

מאמר זה סוקר מספר ניסויים עכשוויים בהקשר של המגמות הנוכחיות בקורסי ה-MOOC על ידי בחינה של המתודולוגיות שבהן השתמשו בקורסי MOOC אשר נערכה בהם למידה מעורבת בסביבת למידה של פנים מול פנים. מאמר זה דן בממצאים הראשוניים הקשורים לאפקטיביות לגבי תוצאות הלמידה ולהשפעת פורמט קורסי ה-MOOC אשר כללו למידה מעורבת על הסטודנטים ועל המנחים (Maria Joseph Israel, 2015).

אף על פי שהוצעו חידושים רבים המשתמשים בטכנולוגיות הרשת בלימוד מרחוק בהשכלה הגבוהה, קיים מחקר מקורי מועט הבוחן את ההשפעה של סביבות למידה מבוססות רשת על תהליכי הלמידה ועל התוצאות של סטודנטים הלומדים מרחוק. כדי לסגור פער זה, נאספו ארבעה מערכי נתונים בקורס למידה מרחוק. באמצעות ניתוח נתונים אלה ניתן להגיע לתובנה לגבי האפקטיביות של חומרי למידה מקוונת בהשוואה לספרי לימוד מותאמים עבור למידה מרחוק בבקרה עצמית (Kramer, Bernd J.; Neugebauer, Jonas; Magenheim, Johannes; Huppertz, Helga, 2015).

המאמר משתף בהתנסות ביישום של יוזמת "מרכז ללמידה מותאמת אישית" המטביעה את דגם ה-Bring Your Own Device) BYOD) על מעורבות רפלקטיבית של לומדים בכיתות הפוכות במוסד להשכלה גבוהה. לשם כך פותחה מסגרת של מעורבות רפלקטיבית, המורכבת משלושה מימדים: מעורבות רפלקטיבית אינטלקטואלית, אישית וחברתית. ניתוח הנתונים האיכותניים והכמותיים מספק ראיות להשגת מעורבות רפלקטיבית בידי הלומדים בשלושת המימדים. היוזמה המתוכננת אפשרה ללומדים להשיג תוספת ידע משמעותית להגברת הבנתם את הלמידה המקוונת Kong, Siu Cheung; Song, Yanjie, 2015).

במהלך העשור האחרון הופיע החינוך המקוון כדרך אשר באמצעותה סטודנטים ואנשי סגל משתפים פעולה בצורה חופשית יותר, משיגים גמישות גדולה יותר, ומשתמשים במדיה חדשה כדי ללמוד. הוויכוח הבוער נעוץ בשאלה באם אפשרויות החינוך המקוון מזיקות לחינוך המסורתי או מציעות תועלות אינסופיות הנחוצות לצורך התאמת הלומד למאה ה-21. על סביבה מקוונת מאוזנת לספק שילוב של הזדמנויות א-סינכרוניות יחד עם הזדמנויות סינכרוניות, המקדם תקשורת ושיתוף פעולה בקרב חברים לכיתה ומדריכים (Reese, Sasha, 2015).

בשנת 2007 האוניברסיטה של טקסס ביקשה לבחון איזה כלי לזיהוי העתקות בעבודות של סטודנטים כדאי לה לרכוש. סוזן שורן (Schorn), מרצה באוניברסיטה ערכה בדיקה ממצה. היא בדקה את הכלי הנפוץ ביותר, Turnitin, וכלי נוסף, SafeAssign (שבסופו של דבר הוחלט עליו) וגם עריכת חיפוש בגוגל על קטעי טקסט נבחרים מתוך עבודות הסטודנט. המסקנה של שורן היתה ברורה – הכלים הייעודיים היו פחות יעילים מאשר החיפוש על קטעי טקסט דרך גוגל. לפני שבוע Inside Higher-Ed פרסמה כתבה שמדווחת שהשנה שורן ערכה בדיקה חוזרת … והגיעה לאותה המסקנה (ג'יי הורוויץ).

מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

המאמר מציג את המודל להכנסת מִשׂחוּק (Gamification) לתחום הלמידה המקוונת בהשכלה הגבוהה. המאמר מסביר מושגים והבדלים בין השיטות והטכניקות של מכניקת המשחק ודינמיקות המשחק. עם שילוב מתאים של מִשׂחוּק בתחום של למידה מקוונת בהשכלה הגבוהה, ניתן להשיג השפעה חיובית על תהליך הלמידה, כגון שביעות רצון גבוהה, הנעה ומעורבות גבוהה יותר של סטודנטים. מוצגת החשיבות של יעדים, כללים, טכניקות ומנגנונים של מִשׂחוּק המוגדרים היטב המשפיעים על הדינמיקות של הסטודנטים (Marko Urh, Goran Vukovic, Eva Jereb, Rok Pintar, 2015).

מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

המטרה של מחקר זה היא להעריך את היכולת של כלי ללמידה מקוונת (בלוג) לסייע לרפלקציה בקרב סטודנטים כחלק מלמידה של קבוצה שיתופית. המאמר מספק תובנות לגבי העמדות של הסטודנטים כלפי בלוגים ככלי ללמידה רפלקטיבית ואינטראקטיבית. בנוסף, המחקר מדגיש את ההבדלים בין העמדות של הסטודנטים המקומיים לבין העמדות של הסטודנטים הבין-לאומיים כלפי רפלקציה כחלק מלמידה שיתופית בקבוצות (Jackling, Beverley; Natoli, Riccardo; Siddique, Salina; Sciulli, Nick, 2015).