המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).

רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

ניתן להתייחס לאוצרות דיגיטלית כאל יכולת ליבה בהשכלה הגבוהה מאחר והיא תורמת לביסוס תחושת מטא-אוריינות (דרישה חיונית לתפקוד אופטימלי בסביבת מדיה מודרנית) בקרב סטודנטים. האוצרות הדיגיטלית נכנסת בהדרגה לתכניות הלימודים בהשכלה הגבוהה המכוונות לטיפוח אוריינות מדיה חברתית. מורים מתבקשים לשלב למידה בלתי פורמלית ופורמלית, ומאחר שמרבית האנשים משתמשים באוצרות באופן בלתי פורמלי בחיי היומיום שלהם על מנת לאסוף מידע רלוונטי, זה עשוי להיות קל למדי לאמץ אוצרות דיגיטלית בהוראה ובלמידה. אולם, מורים זקוקים לתובנה ניכרת בשילוב כלים בלתי פורמליים מגוונים לאוצרות דיגיטלית בפרקטיקות חינוכיות (Ungerer, Leona M., 2016).

תוך התעכבות על נושא איכותם של קורסים מקוונים, פתוחים ורבי–משתתפים – או קורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC) – המאמר מציג כמה רפלקציות לגבי שאלות מקדימות: האם עלינו להעריך קורסי מוּק באופן שונה מלמידה מקוונת (e-learning)? מה בנוגע להבדל בין הבטחת האיכות של קורסי מוּק לבין הגברת האיכות שלהם? מהם הפרמטרים שבהם ישתמשו האוניברסיטאות על מנת להעניק הכרה (קרדיט) רשמית לקורסי מוּק? המאמר מנתח את הספרות המדעית שפורסמה העוסקת במחקרים המשמעותיים ביותר בנוגע לאיכות קורסי מוּק ובייחוד אלה שהוקדשו להגברת האיכות (Ghislandi, Patrizia, 2016).

מאמר זה חוקר גישה של 'פדגוגיה תחילה' ללמידה מוגברת טכנולוגיה אשר פותחה בידי אוניברסיטת שפילד האלם (Sheffield Hallam University) כשיטה לעידוד השימוש וההתנסות בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה ולקידום שילובה של פרקטיקה חדשנית. באמצעות גישה מייעצת על פיה כל חברי הסגל הוזמנו לתרום, אוניברסיטת שפילד האלם יצרה "תפריט גישות להוראה" (Teaching Approaches Menu) המשקף את הפרקטיקה במוסד והיכול לשמש לחקירת פרקטיקות ההוראה וטכנולוגיות התמיכה המתאימות על ידי יחידים או כחלק מדיון מסייע (Glover, Ian; Hepplestone, Stuart; Parkin, Helen J.; Rodger, Helen; Irwin, Bria, 2016).

ג'יי הורוויץ אינו חושך שבטו "מהיומרה ומהיוהרה", כדבריו, של מקדמי קורסי המוּק: "בכתבה קצרה חדשה ב-Chronicle of Higher Education פיל היל סוקר את השינויים שחלו בניהול של Coursera ושל Udacity…היל ממשיך ומסביר שגם אם ה-MOOC לא חולל את השינוי המיוחל בהשכלה הגבוהה הוא העלה את קרנה של הלימוד המקוון, כך שהיום מוסדות להשכלה גבוהה מתאמצים מאד לבנות קורסים מקוונים איכותיים. זה ללא ספק תהליך מבורך, אבל קיים מרחק רב מאד בין קורסים מקוונים איכותיים במוסדות להשכלה גבוהה לבין המהפכה ש-Coursera ו-Udacity הבטיחו. די להזכיר שבשנת 2012 סבסטיאן תרון, מייסד Udacity, הצהיר שבעקבות הצלחת מודל ה-MOOC תוך 50 שנים יהיו רק עשרה מוסדות של השכלה גבוהה בעולם…היו שהוקסמו מהתחזית הזאת, והיו שראו בו חלום בלהות. מה שבטוח, והיום זה ברור לחלוטין, הוא שמדובר בהגזמה פרועה שלא תתממש…" (ג'יי הורוויץ).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את השימוש של מנחים במדיה חברתית במסגרות לימודיות. נחקרו העדפות הוראה שונות של מנחים, מנקודת מבט פדגוגית, בסיוע של ערכת מדיה חברתית. התוצאות הראו שהמנחים בעיקר העדיפו ללמד את הנושא שלהם ברמות היישום וההבנה. הם השתמשו לעתים קרובות בחומרים מבוססי-טקסט ועיצבו את הקורסים שלהם כמבוססי-בעיה או במודל של פרזנטציה (Selcan Kilis, Yasemin Gulbahar, Christian Rapp, 2016).

במחקר קודם, המחברים הציעו מסגרת לאימוץ למידה משולבת בצורה מוסדית, תוך זיהוי של שלושה שלבים: (1) מודעות/חקירה, (2) אימוץ/יישום מוקדם, (3) יישום מפותח/צמיחה. המסגרת זיהתה גם סוגיות מפתח של אסטרטגיה, של מבנה ושל תמיכה אשר אוניברסיטאות עשויות לעסוק בהן בכל שלב. המחקר הנוכחי מיישם מסגרת זו כמו גם את תיאורית דיפוזיית החידושים של רוג'רס כדי לקבוע את הדרגה שבה אסטרטגיה, מבנה והחלטות לגבי תמיכה מוסדיים מסייעים או מונעים אימוץ למידה משולבת בקרב חברי סגל בהשכלה הגבוהה. המחברים גם חוקרים באם לקטגוריית אימוץ החידושים של חברי הסגל (החדשניים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר או המאחרים באימוץ) השפעה על אילו החלטות יסייעו או ימנעו אימוץ של למידה משולבת ( Porter, Wendy W.; Graham, Charles R.. , 2016).

המערך הפיזי של אולם ההרצאות המסורתי, שבו כל הכיסאות ניצבים לכיוון אדם יחיד בחזית החדר, מסמל פדגוגיה המתבססת על חבר סגל זה כמקור הבלעדי למומחיות הנגיש מתוך בכיתה. אולם האינטרנט והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרים לנו לפרק מבנים חינוכיים – פיזיים ואחרים – שהיו הכרחיים כאשר גישה למידע הייתה קשה. על המחנכים לבחון את המשמעות של להיות בתוך כיתה כאשר הקירות אינם מהווים מחסום לזרימת המידע (Chachra, Debbie, 2016).