מצרך הכרחי ביצירת חדשנות הינו בסיס ידע מוצק ורחב שיאפשר פיתוח רעיונות חדשים. ממיפוי פעילות המחקר במערכת החינוך בישראל עולה כי על אף קיומם של גופי מחקר רבים במערכת החינוך, חלקם בעלי תרומה רבה (הבולטת ביותר הינה ראמ"ה) הרי שאין גורם מרכזי המאחד את צבירת הידע, משמש כיחידה הלומדת של המערכת, ומציע המלצות לביצוע על סמך הידע הנצבר שיביאו לפיתוחים חדשים, בחינתם, הטמעתם וניהולם. על כן אנו מסיקים שמערכת החינוך בישראל אינה פועלת באופן יעיל ומוסדר בהיבטים של ידע ולמידה, ואינה מתפקדת כארגון לומד, לא כל שכן כארגון מתפתח ומתחדש (אסף עמית).

במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

הדאגה המוגברת לגבי איכות בתי הספר העלתה ניסיונות נרחבים ומוגברים לרפורמה חינוכית בעת האחרונה. בחינות של ההנחות הבסיסיות לגבי האופן שבו בתי הספר מאורגנים, נשלטים ומובלים תרמו לשינויים במדיניות חינוכית בשבדיה, בפינלנד, בנורבגיה, בדנמרק ובארה"ב (Bjork, Lars G.; Johansson, Olof; Bredeson, Paul, 2014).

ברוב המדינות, שיפור המעמד החברתי כלפי מעלה באמצעות החינוך (ניידות חברתית) נוטה להיות נמוכה יותר בדורות הצעירים (רן שפירא).

השפעתו של אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה, על החינוך חוצה מדינות, יבשות וימים. והיא חייבת להדליק נורת אזהרה (יולי תמיר).

תכניות ומטרות למידה באוניברסיטאות בעולם הולכות ומתפתחות וכוללות ידע, כישורים ועמדות רבים יותר הקשורים לאופי הבין-לאומי של מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, ולתהליכי גלובליזציה בולטים. כיום מצופה מבוגרי חינוך גבוה לדעת יותר על העולם שמחוץ לסביבתם, כולל ארצות מוצאם, כדי שיוכלו לתפקד כאזרחים בעלי מודעות ואחריות ולפעול אישית ומקצועית בהקשרים בין-לאומיים. מחקרי מעקב והערכה על למידה ותכנון בין-לאומיים אינם רבים. במאמר זה מוצגת סקירת מאמרים בנושא תוך ניסיון להדגיש מגמות חדשות במחקר המאירות את התחום של למידה בחו"ל מאפייניה ותרומותיה (Richard Edelstein).

הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

המטרה של מחקר זה היא לנתח את מאפייני התוכן של תכניות הלימודים בטכנולוגיה חינוכית עבור החינוך היסודי שפותחו על ידי הממשלות.נערך ניתוח איכותני של מסמכים לגבי תכנית הלימודים הלאומית בטכנולוגיה חינוכית בנורבגיה, בפלנדריה ובאנגליה (Aesaert, Koen; Vanderlinde, Ruben; Tondeur, Jo; van Braak, Johan, 2013).