הרצאות
מיון:
נמצאו 23 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    הערך של הרצאות בהשכלה הגבוהה הוא חלק משיח החינוך המודרני בכל רחבי העולם. מחקר זה מבקש להעריך את חשיבותן של ההרצאות עבור מתכשרים להוראה בגני ילדים, בחינוך הקדם יסודי, ובחטיבות הצעירות של החינוך היסודי. המחברים ניתחו הישגים אקדמיים של מתכשרים להוראה שנכחו בהרצאות בנושא של הוראה ולמידת מתמטיקה בהן הנוכחות היא בגדר רשות או עם חובת נוכחות. ציוני הבחינות של סטודנטים בקורס במתמטיקה עם נוכחות בגדר רשות או עם חובת נוכחות נותחו בעזרת מודל לוגיסטי הבוחן את הקשר בין דרישה לנוכחות בהרצאה לבין ציונים. המחקר מספק עדויות לתפקיד החיובי המשמעותי שיש לנוכחות בהרצאות עבור סטודנטים לשם רכישת מיומנויות בהוראה ובלמידת מתמטיקה (Alzhanova-Ericsson, Alla T.; Bergman, Christina; Dinnetz, Patrik, 2017).

  • לינק

    רק כמחצית מהסטודנטים שמגיעים לקורס בתחילת סמסטר, שורדים עד סופו. 90% מהסטודנטים שוכחים את מה שהיה בהרצאה כמעט באופן מידי, סטודנטים שלמדו דרך הרצאה פרונטלית נכשלים יותר במבחנים מאשר אלו שלמדו באופן פעיל, ועדין שיטת ההרצאות כאן. כיצד אפשר להסביר את זה שמיליונים רבים בעולם ממשיכים ללמוד וללמד בשיטה שחלפה מן העולם? (מתודיקה).

  • לינק

    לעמוד במקום או לצעוד על הבמה? לקרוא מן הכתב או להיעזר בראשי פרקים בלבד? לשלב מצגת עם תמונות, ואולי גם מוזיקה? ואיך להתגבר על המתח הנורא לפני רגע האמת? כל מרצה בוחר את הדרך הנכונה ביותר עבורו להציג את הרעיון שהוא רוצה לחלוק עם הקהל, ולכל הרצאה הייחוד שלה. ועם הכלים הנכונים – חלקם בסיסיים, אחרים מפתיעים – כל אדם יכול לשאת דברים בביטחון, ברהיטות ובטבעיות (גם אם זו הושגה בחזרות מתישות). הרצאה טובה חזקה יותר מכל טיעון כתוב. בין אם זו שיחה עם עמיתים לעבודה, הסבר על מחקר אקדמי או הרצאה מצולמת המופצת ביוטיוב – כאשר היא בנויה בקפידה ומועברת נכון היא תעורר הזדהות במאזינים, תצית התלהבות ותחבר שותפים לחזון חדש (כריס אנדרסון).

  • לינק

    המאמרון הקודם של ג'יי הורוויץ, בנושא "ואולי זו איננה שאלה של איזה כלי עדיף", ניסה לבחון את הדרכים שבהן סטודנטים מצליחים (או לא מצליחים) לזכור את מה שהם לומדים בשעת שיעור, ומה עליהם לעשות כדי להפוך את המידע הזה למשהו שעליו הם יכולים לבנות בחייהם. במאמרון הנוכחי בוחן הורוויץ את האמצעי שבו המורה מעניק את הידע שהסטודנט אמור לרכוש, קרי ההרצאה (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן שלושה סגנונות של הרצאות בוידאו המשפיעים על תשומת הלב, על הרגש, על העומס הקוגניטיבי ועל הביצוע בלמידה של אנשים שתופסים את ההרצאה באופן מילולי ושל אנשים התופסים הרצאה בתמונות. ניתוח התוצאות מראה כי בעוד ששלושת סוגי ההרצאות בווידאו מגבירים את ביצוע הלמידה, ביצוע הלמידה שהתרחש בסוגי ההרצאות של לכידת הרצאה ושל תמונה בתוך תמונה הוא טוב יותר מסוג ההרצאה המקושר לקול-על (Chen, Chih-Ming; Wu, Chung-Hsin, 2015).

  • לינק

    המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

  • לינק

    בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .

  • לינק

    התרחבות השימוש הנלווה בכלים דיגיטאליים והמכשירים דיגיטאליים של הסטודנטים המשתתפים בהרצאות ובקורסים היא כיום סוגיה המהווה אתגר לכל מרצה . עד כה לא נחקרה המשמעות הקוגניטיבית של הסחת דעת זו בצורה שיטתית . במחקר הנוכחי, שבוצע במקביל בשתי אוניברסיטאות אמריקאיות מכובדות ואוניברסיטה קנדית ידועה, הוחלט לבצע מחקר אמפירי של הסחת דעת הסטודנטים המרותקים למכשירים דיגיטאליים באולמות ההרצאות ובחדרי הסמינרים. ממצאי המחקר אינם מפתיעים, אך הם מוכיחים כי הירידה ברמת הערנות והקשב של הסטודנטים היא גבוהה יותר מאשר הונח בהשערות המחקר של החוקרים (Risko, Dawn Buchanan, Srdan Medimorec, Alan Kingstone )

  • לינק

    היעילות של גישת שאלה ותשובה להוראה מושפעת מגורמים רבים, כגון: סוג הרמה הקוגניטיבית של השאלות שנשאלו כמו גם זמן התגובה של הסטודנטים. כדי לבחון גורמים אלה ולזהות את האסטרטגיות האופטימליות עבור שאלת שאלות בכיתות בקולג', המחברים העריכו את השימוש בשאלות בכיתות מדע שבהן למדו בסגנון של הרצאה באוניברסיטת מחקר ציבורית גדולה בדרום מזרח ארה"ב (Larson, Lincoln R. and Lovelace, Matthew D, 2013).

  • לינק

    ד"ר גילמור קשת מציגה שיקולים שיש לקחת בחשבון בתכנון הרצאה בביה"ס או בהרצאה מקוונת . כותבת ד"ר גילמור קשת בבלוג שלה : "גם בכיתה, כשהשיעור הוא פרונטלי, אני חשה שיש צורך להכניס הפסקה מתודית שנותנת מנוחה קוגניטיבית קלה לאחר חצי שעה לפני שממשיכים ועדיף לפעילות ממריצה (חידה, המחשה שהילדים קמים וזזים בה, סירטון וכדומה). העיקרון הזה אינו מתאים לשיעורים בהם הלמידה פעילה" .

  • לינק

    דמיינו שיש "טד" בעברית. נכון מרגש? עכשיו תעצרו. לא צריך לדמיין יותר, זה קיים. ולא רק שזה קיים, זה מתכתב אפילו עם חוסר הסבלנות הישראלי המוכר, ולכן אורך כל הרצאה אינו עולה על 12 דקות. זה, בקליפת אגוז, הסיפור של אתר "12 דקות" שעלה לאוויר לפני כשבוע. כמו הרבה דברים טובים אחרים, זה לא התחיל באינטרנט, אלא בעולם הזה לו אנו קוראים לעתים "האמיתי". לאחר סדרה של הרצאות מצליחות, בפני קהל מרותק, החליטו יוזמי העניין לעלות שלב – והקימו את האתר, בו תוכלו להאזין להרצאות השונות לפי פילוח של שם המרצה או ענן תגיות הנושא. ( נועה רז) .

  • לינק

    מאמר זה מציג את מחקרה של דפני קולר (Daphne Koller), פרופסור במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית בסטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory), ומחברת של המאמר האחרון ב- Science Times שכותרתו "הפעמון המבשר על מותה של ההרצאה: הטכנולוגיה כדרכון לחינוך האישי" (Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education). לפי תוצאות המחקר, הצגת תוכן בקצרה, בנתחים קטנים, מתאימה יותר למשך הזמן שבו ניתן לקבל את תשומת הלב של הסטודנטים מאשר הרצאות מונוליטיות שאורכן שעה. הצגת תוכן מעין זו גם מספקת גמישות להוראה מותאמת אישית לסטודנטים אינדיבידואלים.

  • סיכום

    כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

  • לינק

    מאמר זה, שהתפרסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם בתחומי המדעים (כתב העת Science) מציג גישה להוראה בקורסי מבוא גדולים השונה לחלוטין מהשיטה הנפוצה ביותר- ההרצאה. הגישה המוצגת מחליפה את המודל המסורתי של הוראה בצורה של העברת מידע. במודל של הפעלת הסטודנטים ועידוד החשיבה במהלך השיעור. כותב המאמר , מרצה לפיסיקה באוניברסיטת הרווארד ויתר לחלוטין על המודל של הוראה בשיטה של העברת ידע. כיום הוא מטיל את מלוא האחריות לאיסוף המידע על הסטודנטים. הם צריכים לקרוא את החומר לפני שהם האים לכיתה, כך שזמן השיעור מוקדש לדיונים, לאינטראקציות בין הסטודנטים לבין עצמם ולזמן לעכל ולחשוב. פרופסור Eric Mazur מלמד דרך הצגת שאלות במקום ללמד דרך דיבורים. הסטודנטים מגיבים בעזרת מכשיר הקליקר שיש לכל אחד מהם. הקליקר הוא שלט עם מספרים ממוספרים מאחת ועד חמש.

  • לינק

    הטכנולוגיה המתקדמת במהירות של כיתות מרושתות (Wireless Classroom) וחדרי הרצאות מרושתים הולכת ומתרחבת בעולם האקדמאי ובבתי הספר. המרצים והמדריכים בחינוך הגבוה אשר תמכו בתחילה בלמידה בסביבה מתוקשבת ובאינטרנט מגלים עתה כי הם מתמודדים עם מתחרה לא פשוט מבחינת שימת הלב. יחד עם זאת, הם לא יכולים לעצור את המגמה של רישות אלחוטי בכיתות, חדרי הרצאות וסדנאות בקמפוסים ובמכללות. בכיתה מרושתת הלומדים יכולים בכל רגע לגלוש לאתרי קניות או לראות סרטים באתר Youtube . המרצים או המדריכים מנסים להזהיר את הסטודנטים או הלומדים מפני גלישה בשיעור לאתרים לא רלבנטיים, אבל קשה להם לשלוט בנושא. יש מרצים הנוקטים בגישה שונה, במקום להזהיר, לסכל ולאיים הם מתכננים אחרת את כל מערכי השיעור הוותיקים שלהם. אחרי הצגת הנושא בהרצאה של 10-15 דקות הם מבקשים מהלומדים לבצע פעילויות משלימות באינטרנט במחשבים הניידים. הכוונה למטלות הקשורות לנושא ההרצאה, אלו יכולות להיות מטלות של איסוף מידע תוך הצבעה על כתובות מסוימות באינטרנט ועד להדגמת נושא ההרצאה באמצעות מקורות מידע נבחרים באינטרנט.

  • לינק

    מדוע אנחנו נהנים כל כך לצפות באנשים המציגים ומרצים ב-TED ? ( הכנס הכי מרתק בעולם האקדמיה ) . אחת הסיבות היא כנראה לוח האבן הזה המוצג כאן בבלוג של איריס "שחקי שחקי על החלומות" . מדובר בלוח אבן שנשלח ע"י המארגנים של כנסי TED לכל אדם המתעתד להציג ולהרצות בכנס שלהם . Amy Tan תיארה את הגעתו של הלוח כ-something that creates a near-death experience; but near-death is good for creativity. בנסיבות מסויימות, עשוי להיות שימושי גם למורים.

  • לינק

    המאמר עוסק בהשפעת הרצאות מוקלטות באינטרנט על ציוניהם של סטודנטים ועל נוכחות בכיתה. הישגיהם של הסטודנטים, שלא הייתה להם גישה להקלטות בסמסטר הראשון של הקורס השנתי, נמדדו בהשוואה להישגיהם בסמסטר השני, בו ניתנה להם גישה להקלטות, ובהשוואה לסטודנטים בשנה לפני כן, שלהם לא הייתה גישה כזו. רוב הסטודנטים (91%) השתמשו בהקלטות כתחליף לנוכחות בהרצאות, מה שהוביל, על פי הערכות אנשי הפקולטה, לירידה של כ-25% בנוכחות. למרות הירידה בנוכחות, הציונים עלו בממוצע ב-2% בהשוואה לסמסטר הקודם, וב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ( Gary N. Elsasser, Eric B. Hoie, Christopher J. Destache, Michael S. Monaghan ).

  • לינק

    הפרופסורים טוענים כי הסטודנטים מנצלים את הגלישה החופשית בחדרי ההרצאות ובסמינריונים על מנת לשלוח E-MAIL ועל מנת לגלוש באתרים שונים ומשונים. פרופסור Chris Dede סבור שהמרצים צריכים לדעת להתמודד בעצמם עם גורמי ההסחה של המחשבים הניידים על ידי כך שיציעו הוראה יותר מעניינת ויותר מאתגרת. הויכוח בין חברי הסגל לגבי שימוש במחשבים ניידים באולמות ההרצאות ובכיתות הלימוד חוצה את מרבית האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב וחלק מן המרצים אוסרים על סטודנטים להשתמש במחשבים ניידים בהרצאות שלהם. כך לדוגמא, באוניברסיטת ממפיס, אוסרים מרצים בכירים למשפטים על הסטודנטים להיכנס לאולם ההרצאה עם מחשבים ניידים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין