סקירת ביקורת על הספר החדש שיצא לאור בארה"ב והדן בשינוי הנדרש בהכשרת מורים שם . אסופת המאמרים נכתבה ונערכה ע"י קבוצת חוקרים ומורי מורים מוערכת ומובילה ביניהם Sharon Feiman-Nemser וJoseph Featherstone- שחברו יחד והוציאו לאור את הספר באמצעות המכון The Center for the Scholarship of Teaching והוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד. החוקרים מנתחים את מרכיבי התכנית המחודשת להכשרת מורים במישגן הידועה בשם Team One teacher education program at Michigan State University ומגיעים למסקנות לגבי כיווני שינוי שניתן ליישם בעקבות כך ברחבי ארה"ב . החוקרים מתארים ומנתחים את תהליכי השינוי בהכשרת המורים מזווית שונות כאשר המסקנה העיקרית היא שהכשרה המלווה בפעילות תומכת ומעמיקה של קהילה לומדת שיתופית היא המפתח להצלחה.

במסגרת המאמצים לשפר את איכות המורים בארה"ב עורך מרכז ההערכה החינוכי הפדראלי (ETS) מחקרי הערכה תקופתיים על מנת לבדוק האם אכן חל שיפור ברמת פרחי ההוראה בארה"ב. מחקר ההערכה הנוכחי של ה-ETS נערך בקרב מאגר פרחי ההוראה האמריקאיים הנדרשים לעבור את בחינות הערכת הביצועים הידועות כבחינות Praxis II . מחקר ההערכה הנוכחי נערך בקרב פרחי הוראה בשנים 2002-2005 תוך השוואה לממצאי ההערכה הקודמים שנערכו בשנים 1994-1997. בעשור האחרון העלו האמריקאיים את סף הידע הנדרש בבחינות ההערכה מסוג PRAXIS בנוסף למיומנויות הפדגוגיות הנדרשות. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים אכן כי הפרופיל האקדמי של פרחי ההוראה בארה"ב השתפר בהשוואה לפרחי ההוראה בעשור הקודם. במיוחד בא לידי ביטוי השינוי בקרב פרחי הוראה המיועדים ללמד בחטיבות ביניים בארה"ב. רמת הידע והמיומנויות של פרחי ההוראה המיועדים ללמד בחטיבות הביניים עלתה משמעותית, אך עדיין היא דומה ביסודה למורים של בתי הספר היסודיים מאשר למורי התיכוניים. למרבית פרחי ההוראה שנבחנו בבחינות ה- PRAXIS תואר שני בחינוך, אך ציונים נמוכים יחסית בבחינות סף נורמטיביות (SAT ). ממצאי המחקר מוכיחים כי המדיניות להעלאת דרישות הידע והמיומנויות בבחינות PRAXIS לפרחי הוראה נושאת פרי ומביאה לשיפור איכותי הדרגתי של מורים חדשים הנכנסים ללמד בארה"ב ( Drew H. Gitomer).

המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים. מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים (רבקה לזובסקי, רבקה רייכברג, טלי זייגר)

ביקורת ספר שנכתבה על ידי אריה קיזל בעקבות עיון וקריאה בספר "הגישה השלישית וארגון הידע: מתווה להכשרת מורים מטפחת חשיבה" מאת אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז (הוצאת מכון מופ"ת, 2006). "הבסיס הכללי המוצע על ידי הכותבים בחיבור מאתגר זה הוא מרשים ועליו יש להוסיף הקטנת מספר הקורסים כפי שמציעים הכותבים אך העמקת מסגרות (החובה) שעל הסטודנטים להשתתף ברמת סדנאות. כמו כן יש לשנות את מבנה האימונים בהוראה למסגרת של רשת בתי ספר אשר יוכשרו כמעניקי תעודת "מוסמך להוראה". בבתי ספר אלה ישהו פרחי ההוראה במהלך כל לימודיהם פעם בשבוע במשך חמש שעות למשך שנה שלמה, על פני שלוש שנים. שם הם ישמעו שתי הרצאות מפי המורים שהוכשרו לכך ויעמיקו בעשייה חינוכית רלוונטית" (אריה קיזל)

המאמר מהווה דוגמה של מחקר-עצמי שנעשה ע"י מורה-מורים מתחיל החוקר את עבודתו לאור המעבר מהוראה בבית הספר להוראה במסגרת ההכשרה. המאמר מדווח על מחקר של האתגרים בפניהם עמד מורה כיתה במעבר לתפקיד של מדריך פדגוגי לסטודנטים להוראה. המחקר עושה שימוש במחקר-עצמי איכותי כדי לזהות ולבחון את המתחים שצצו כאשר החוקר חווה את המעבר מתפקידו כמורה כיתה לעיסוק בהכשרת מורים. אתגרים בלתי צפויים ובהם בניית הזהות המקצועית כמורה מורים, התמצאות בשתי הפנים של התפקיד החדש – תמיכה והערכה וטיפול במקורות התנגדות חיצוניים המתבטאים באמונותיהם של הסטודנטים ובנורמות של מערכת בתי הספר הציבוריים. (Ritter, J.K)

זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)

ההרצאה עסקה במכשירים להוראה בהודו, והעלתה את השאלה: האם קיימת תמיכה מספקת למורים והאם מורים בהודו מועצמים לצורך שיפור תכנית הלימודים ומיומנויות ההוראה.Ishwaran Gowri, העוסקת בהכשרת מורים בהודו. שאלה: מה צריכה להיות התמודדותם ותרומתם של מורי מורים בהודו כיום? תיאוריות עולות ומאתגרות, וקיימת דילמה באשר לשינוי אותו יכולים לבצע מורי מורים, מה 'יעבוד' ומה 'לא יעבוד' והציגה מחקר של 9 בתי ספר, חמישה כפריים וארבעה עירוניים. הדוברת טענה כי בהכשרה להוראה, אין דגש מספיק על מכשירי המורים. בהודו קיימת התפתחות טכנולוגית רבה, אשר אינה באה לידי ביטוי בהכשרת מורים.