המאמר הנוכחי שהוא פרק בקובץ המאמרים החדש של פרופסור Cheryl , J. Craig מציג את עיקרי התכנית החדשנית של אוניברסיטת college cork באירלנד לביסוס תהליך חקר של סטודנטים להוראה באמצעות תכנית פורטפוליו רפלקטיבית. המאמר מציג את המסגרת המושגית של ההכשרה מבוססת החקר העצמי של הסטודנטים, תמיכת מורי המורים שנדרשה בעקבות השינוי בתכנית בשנת 2002 . כמו כן , מציג המאמר את תהליך הגיבוש וההתפתחות של דגם הוראה זה שיושם באמצעות פיתוח פורטפוליו וחקר עצמי של הסטודנטים להוראה כתהליך רפלקטיבי. האתגר העיקרי ביישום התכנית לא היה בהכרח עמדות הסטודנטים להוראה אלא השינוי הנדרש בחשיבה ובהיערכות הפדגוגית של מורים המורים והמרצים (Lyons , Nona ).

המאמר בוחן את התהליך הגורם למערכות הכשרת מורים בעולם להתכנס לצורה שבה ההבחנות האיכותיות ביניהן מצטמצמות והולכות. לטענת הכותבים , הרחבה שהובאה ע"י תהליכים של הגלובליזציה יוצרת הבדלים רחבים בעלות המידע, הבדלים המעודדים שימוש בדפוסים סטנדרטיים להכשרת מורים. ההיגיון שבהרחבה מוסדית, כמו ההיגיון שבגלובליזציה, פועל ככוח מאחד בין מה שהיה עד כה בעל גבולות מדיניים ותרבותיים מובחנים. המחקר שלהלן מזהה סולם מוסדי וחלוקה של מידע כמרכיבים מרכזיים הקושרים את האינטראקציה של מוסדות לאורך שווקים ומוסיף תובנה לנושאים חשובים הסובבים את ההכשרה של מורים איכותיים ( Loomis, S., Rodriguez, J., & Tillman, R ).

התכנית להוראה רב-תחומית של מדעי הרוח היא הוותיקה מבין התכניות שמציעה מכללת אורנים וכבר צברה ניסיון וידע במפגש בין כוונות מפתחי התכנית לקהל המורים שלומדים בה. בשיעורי התכנית נפגשים מורים שהם בוגרי חוגים שונים במדעי הרוח והחברה. מורים אלה הגיעו מרקע תרבותי-חברתי שונה, והם מלמדים בבתי הספר תלמידים מרקע וגיל מגוונים. כל אחד מהלומדים מביא אל הדיון את עולם מושגיו, תרבותו וידיעותיו. ולפיכך השיח בשיעורים מרתק ופותח דיון רחב בנושאים המשמעותיים לכל מורה ומחנך. התכנית להוראה רב תחומית של מדעי הרוח מבקשת להעצים מורים שיחזרו אל בתי הספר וייטלו על עצמם את התפקיד החיוני להוביל צוותים לבניית יחידות לימוד משמעותיות לתרבות בתי הספר שלהם, בין שבתחום הוראת מדעי הרוח, בין שבתחום הפעילות החברתית, סביב לוח השנה וחגיו ובהתמודדות עם דילמות חינוכיות שעל סדר היום ( יעל פויס).

המאמר דן במגמה המסתמנת לפיה אנשי צבא בדימוס יבקשו להשתלב במקצוע ההוראה. בתמיכת תוכניות מיוחדות של הממשל הפדראלי ובסיוע של חלק מהמדינות, המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב ייאלצו הכול להבטיח שמורים אלה יוכשרו בצורה טובה. לכן חשוב שמורי המורים יכירו בתופעה ויטפלו בה ובאתגרים הייחודיים שהיא מעלה ביעילות.הדרך בה מורי מורים יטפלו במגמה של שילוב יוצאי צבא בהוראה תשפיע על דמותה של כיתת המחר. נדרשת מודעות לנושא ובצידה בנייה של תוכניות הכשרה מותאמות לייחודיות של אוכלוסייה זו. (Mcmurray, A.J.)

בכל הקשור לצורך במורים איכותיים בבתי הספר כאמצעי לקידום התלמידים בבתי הספר אין מחסור במחקרים בחינוך , אך קיימת חוסר בהירות בכל הנוגע לדרכים להכשיר מורים בעלי איכויות גבוהות. יש מעט מחקרים מפורשים המדברים על הדרך להכשיר מורים איכותיים בכלל ומורים איכותיים לחינוך המיוחד בפרט. לכן , הסקירה הנוכחית מנסה לגבש תובנות שעולות ממחקרים על תכונות המורים האיכותיים ועל הדרכים שיש לנקוט על מנת לטפח תכונות אלו בהכשרת המורים ובהשתלמויות הן למורים במסלול הרגיל והן למורים במסלול החינוך המיוחד. למרות שמדובר באתגר לא פשוט מבחינת ההכשרה , כותבי הסקירה אופטימיים ביכולת לטפח את התכונות של מורים איכותיים (Mary T. Brownell, Melinda M. Leko, Margaret Kamman and Laura King).

הכשרת מורים דיאלוגית מניחה שהאדם יוצר משמעויות במפגש שלו עם עולם הידע , התרבות והאחר. שאיפתה של הכשרת מורים דיאלוגית ליצור מרחב במסגרתו מתקיים תהליך בו פרחי ההוראה ומוריהם נותנים לעצמם, לפועלם ולעולם בו הם חיים משמעות. הדיאלוג והדיספוזציה לדיאלוג הם אשר מאפשרים את תהליך ההתפתחות ויצירת המשמעויות . מסגרת זו, למרות התמקדותה בהתפתחות הפרט, מעמידה את הקשרים והדיאלוג בין הפרטים ובין הפרטים והטקסט במרכז ( לעומת מורה , תלמיד או חומר לימוד) . מטרת ההכשרה במודל זה היא יצירת הכלים והדיספוזציה למפגש עם ידע ועם אחרים באופן שיאפשר התפתחות משמעויות וזהות. כלומר, יצירת הכושר לפגוש רעיונות, דעת ואת האחר מזווית של הקשרם- אם כביקורת, אם כעיבוד – במסגרת תפישת עולמו. מאמר זה מבקש להציג רציונאל להכשרת מורים אשר רואה את תפקיד המורה לא כמעביר ידע לתלמיד, אלא כמבוגר משמעותי עבורו. המאמר מתחיל בתיאור עגום של הקונטקסט החינוכי הישראלי ולאחר מכן מצביע על הצורך בהכשרת מורים דיאלוגית . כמו כן , נערך דיון במטרות החינוך , המקורות התיאורטיים של הכותבת ובכוחו של חינוך דיאלוגי ( יעל עופרים) .

המחלקה להכשרת מורים לחינוך קדם יסודי באוניברסיטת ממפיס בארה"ב גיבשה ופיתחה רשימת קריטריונים להערכה (Checklist ) של סטודנטים להוראה לגיל הרך. המטרה שהסטודנטים להוראה המכשירים עצמם להוראה בגיל הרך יידעו מה הם הציפיות מהם ואילו גישות להוראה עליהם להפנים. המטרה הייתה גם לנסות להעריך כבר בשלבים המוקדמים את התאמתו של הסטודנט להוראה לגיל הרך. סטודנטים המכשירים עצמם להכשרה לגיל הרך נדרשים, לכן לעמוד בנורמות וערכים של אנשי מקצוע בתחום הרבה לפני שיעברו את מבחני ההסמכה הרשמיים של the National Council for Accreditation of Teacher Education (NCATE) . המאמר מסביר את הרציונאל להערכה ,כיצד גובשו עקרונות ההערכה ומפרט את הקריטריונים ברשימת ההערכה המחייבת : Early Childhood Education Behaviors & Dispositions Checklist.

המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)

יש הסכמה הולכת וגדלה שהוראה היא פעולה בעלת מהות פנימית מוסרית וכי ההיבטים המוסריים של עבודתם החינוכית הם משמעותיים ביותר. עם זאת , הביקורת היא שתוכניות הכשרת המורים בארה"ב לא משקפות הכרה זו בתוכניות הלימודים שלהן. הפער וחוסר העקביות נובעים גם מכך שחוקרי החינוך עדיין לא הפנימו את חשיבות האופי המוסרי של הוראה בכיתה ואת ההתמודדות הנדרשת מצד המורים במהלך ההוראה בכיתה ובמהלך ההוראה המקצועית שלהם. לא ניתן להפריד בין המהות המוסרית של עבודת ההוראה והציפיות הפדגוגיות מהמורה . המאמר טוען שנדרשת גישה פדגוגית ברורה, עקבית ומגובשת יותר של חוקרי החינוך בעולם בכלל ובארה"ב בפרט להבהרת ההיבטים המוסריים של עבודת ההוראה וההכשרה הנגזרת מכך ( Sanger,-Matthew-N )

סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.

במחקר זה התכונות העיקריות של רפלקציה שנבדקו היו ביסוס- על פי תעתוק של תצלומי הווידיאו של ההוראה של המתכשרים עצמם, של שיעורי עמיתים ושל עבודות תלמידים. ורמות שעל פיהן נותחו והובנו שינויים ביכולות הרפלקטיביות. נעשה שימוש בקוריקולום במתימטיקה הכולל מקרי הוראה מתועדים בווידיאו ועוסק ב"למידה והוראה של פונקציות ליניאריות: ניתוח מקרים של חשיבה מתמטית ( Stockero, S.L) .

יותר ויותר תוכניות חינוכיות בארה"ב מנסות לשלב מיומנויות חשיבה גבוהות בהעברת התכנים בבתי הספר ולכן תוכניות הכשרת המורים שם נדרשות להתאים עצמן לכך. המחקר הנוכחי מדווח על ניסוי מבוקר לשילוב מיומנויות חשיבה גבוהות בקורס להכשרת מורים למתמטיקה בארה"ב. הניסוי נערך במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסלול הכשרה למורי מתמטיקה לכיתות בתי ספר יסודיים. קבוצת הביקורת של הסטודנטים להוראה למדה בקורס ללא חשיפה לפעילויות מוקדמות של חשיבה ביקורתית ואילו קבוצת הניסוי הייתה מורכבת מסטודנטים שלמדו באותו קורס כאשר פעילויות להתנסות בחשיבה גבוהה היו כבר משולבות במהלך הקורס מהתחלה. הממצאים מראים כי לשילוב מטלות לפיתוח חשיבה ביקורתית בתכני הקורס יש השפעה חיובית גדולה בהשוואה לקורסים אשר היו נטולים מטלות חשיבה. הסטודנטים בקבוצת הניסוי גילו עמדות חיוביות יותר ביחס לדרכי הוראה לפיתוח חשיבה ונכונות רבה יותר ליצור הוראה מאתגרת בכיתה בהשוואה לעמדות הסטודנטים בקבוצת הבקרה (Sezer, Renan ).

האוסטרלים פיתחו מסלול הכשרה חדש וייחודי להכשרת מורים לבתי ספר הנמצאים בשכונות מצוקה ובאזורי מצוקה. האוסטרלים הגיעו למסקנה כי פרחי ההוראה המתכשרים בתוכניות ההכשרה הרגילות אינם מצוידים להתמודד עם אוכלוסיות התלמידים וההורים בבתי ספר באזורי מצוקה ואוכלוסיות סוציו-אקונומיות בעיתיות. הנשירה של מורים רגילים מבתי ספר אלו היא גבוהה ועל כן יזמה מחלקת החינוך של New South Wales עם אוניברסיטת University of Western Sydney (UWS) מסלול הכשרה יעודי להכשרת מורים לבתי ספר באזורי מצוקה. תכנית Classmates מכשירה את פרחי ההוראה להתמודד עם קשיי אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ודרכי הוראה מותאמות לכך ( Tania Ferfolja ).