למידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית (Online Informal Learning of English – OILE) מערבת את הסוגים הרבים והשונים של פרקטיקות לשוניות שסטודנטים לא מומחים לאנגלית כשפה זרה (EFL) מעורבים בהם באינטרנט. המאמר סוקר מחקרים בתחום ומסכם את התוצאות הספציפיות שהלמידה הבלתי פורמלית המקוונת של אנגלית אמורה לייצר. המאמר מציג ניתוח של סקר לגבי תפיסות של מרצים הנוגעות ללמידה בלתי פורמלית מקוונת של אנגלית ממדגם של 30 פרופסורים לאנגלית העובדים באוניברסיטאות צרפתיות (Toffoli, Denyze; Sockett, Geoff, 2015).

המחקר המדווח במאמר זה מנסה לשפוך אור על ההחלטות הלשוניות של מורי שפות המלמדים לומדים צעירים ועל המניעים להחלטות אלה, באמצעות חקר מורות המלמדות אנגלית כשפה זרה ללומדים צעירים (בני 6 עד 7) בישראל. המדגם כלל שש מורות מארבעה בתי ספר, שניים ערביים ושניים יהודיים. כל השש הן מורות מוסמכות, חמש הוכשרו בהוראת אנגלית כשפה זרה ואחת היא מחנכת כיתה א' המלמדת אנגלית בכיתתה. כל המורות אינן דוברות אנגלית ילידית ( עפרה ענבר-לוריא).

באמצעות הכלי ניתן לחפש הקשרים רלוונטיים עבור מילה ספציפית – מילים נרדפות, מושגים ועוד, כאשר התוצאות ממוינות לפועל, תואר וכו'.לאחרונה פותח ע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מדריך עזר לשימוש ביישום של visuwords .

מאמר זה חוקר את הפוטנציאל הפדגוגי שמוצע על ידי הטכנולוגיות כיום וכיצד הבנת הקשר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה יכולה להגביר את ההוראה של אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה (ESL/ EFL). המחבר מתחיל בסקירה של ההתפתחויות האחרונות בתחום, שהתמקדו בפרקטיקה הפדגוגית ובלמידה של שפה תוך סיוע במחשב, ואז מתאר הצעות לשילוב צורות שונות של מדיה חדשה ורשתות חברתיות בתוך פרקטיקות של למידה שיתופית (Kessler, Greg, 2013).

מאמר זה מציג תמונת מצב באשר למקומה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראת שפות בכלל ובהוראת אנגלית בישראל בפרט. התכנית להוראת אנגלית כשפה זרה בישראל נסמכת על הגישה התקשורתית להוראת שפה. גישה זו הייתה ועודנה מקובלת במקומות רבים בעולם. אף שאינה מושתת ישירות ובאופן מוצהר על הפילוסופיה הקונסטרוקטיביסיטית , ניתן לראות כי היבטים קונסטרוקטיביסטיים רבים קיימים בגישה זו, ובכללם למידה תלוית הקשר, למידה מבוססת ביצוע, למידת חקר, למידה חברתית, אוטונומיה של הלומד והמורה כמתווך, השגיאה כהזדמנות ללמידה ואינטגרטיביות בהוראה ובלמידה ( סמדר דוניצה-שמידט).

המחקר בודק עמדות והישגים של תלמידי תיכון לגבי למידת מחזה באנגלית בסביבת הפייסבוק. במחקר השתתפו שלושים תלמידי כיתה י"ב שלמדו אנגלית ברמה מוגברת בבי"ס תיכון במרכז הארץ במשך חודשיים וחצי. חשיבותה של יצירת קבוצת למידה סגורה נדונה בספרות על בניית קהילת ידע שיש לה מטרה משותפת, ידע קודם דומה, נגישות למשאבים ולתקשורת ומכוונת לבניית תוצרים משותפים . ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של התלמידים מחוויית הלמידה שלהם בפייסבוק, וכן שיפור מובהק בעמדות אחרי סיום הלמידה. עמדות כלפי הלמידה בסביבת הפייסבוק, לא נמצאו קשורות עם הישגים לימודיים במבחן הסופי, מאידך נמצא מיתאם בין העדפת תלמידים ללמוד לבד, ולא בקבוצה, ובין ציונים טובים יותר באנגלית ( ריקי רימור , פרלה אריה) .

מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

ילדים מתחילים ללמוד שפות זרות בגיל יותר ויותר צעיר באירופה, כאשר מרבית התלמידים מתחילים בגילאי 9-6, על פי דוח שפורסם על ידי הנציבות האירופית. מרבית המדינות או המחוזות הורידו את גיל תחילת לימודי החובה של השפה ב-15 השנים האחרונות וחלקם אף מציעים אותם בגני ילדים – הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה, לדוגמה, מעניקה לימודי שפה זרה לילדים בגילאי 3. אך בעוד שגיל התלמידים המתחילים ללמוד שפה זרה ירד באופן כללי, כמות זמן ההוראה שהם מקבלים לא עלתה באופן משמעותי. אכן, זמן ההוראה המוקדש לשפות זרות הוא די נמוך בהשוואה לנושאים אחרים.

גודש המידע וטכנולוגיות התקשורת העניקו למחנכי מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשתמשי הלמידה המתוקשבת את המכשיר הממוקד הניתן לשימוש כאמצעי הוראה בכיתות. מאמר זה מספק הסבר לגבי האופן שבו הפייסבוק שולב כאמצעי פדגוגי במסגרת לימודי אנגלית כשפה שנייה, ומדווח על עמדת הלומדים (סטודנטים) ותפיסתם לגבי השימוש במתווך חברתי זה להגברת למידת השפה השנייה שלהם ( Malissa Maria Mahmud, Wong Shiet Ching) .

במחקר זה מתוארת פעילות ניסיונית לשילוב כתיבת מסמך שיתופי בגוגל דוקס ופעילות ברשת החברתית טוויטר כאמצעים לשיפור מיומנויות הכתיבה ולהעצמת תלמידים בלימודי אנגלית בחטיבת ביניים. שישה עשר ילדי כיתה ח' בהקבצה א קיבלו בשנת הלימודים תשע"א שתי משימות לימודיות. ממצאי המחקר גילו כי בקרב כחצי מן הזוגות שעסקו בפעילות הכתיבה בגוגל דוקס נוצר שיח לימודי . שיח טקסטואלי זה הנו ייחודי וחדשני בפדגוגיה של למידת הכתיבה בשפה זרה ( נדב בדריאן , ורד שמעוני , גילה קורץ ) .