במאמר נטען כי מורים המאמינים שהוראה היא העברת חומר הלימוד בלבד מתעלמים מהלומד האינדיבידואלי ותורמים להמשך אי השוויון החברתי. דרך הוראה מעין זו המדכאת את קולות התלמידים בתהליך הלמידה היא טיפוסית. התוצאה של שיטות מעין אלה היא ניכור בין התלמידים לבין החומר הנלמד בכיתה. הוראה כהעברה של חומר הלימודים מותירה מרחב מועט לתלמידים להבנות ידע ולטעון שהוא שלהם ופרקטיקה זו לא מעניקה לתלמידים כוח להפוך לאינטלקטואלים מודעים וחופשיים. טבעה הבלתי אישי של תכנית הלימודים הכללית כיום מרחיק את התלמיד מהשיעור, הופך את המידע שנאסף לבעל ערך מפוקפק. על-ידי השאיפה להשיג יעילות, אנחנו סוחרים באפקטיביות ומפחיתים את התקשורת ואת החלפת הדעות בקהילה הלומדת ( Kim, Youngjoo).

ספר חינוכי חדש שיצא לאור לאחרונה בארה"ב מעורר עניין רב בקרב בתי הספר והמורים שם ומציע להם גישה פדגוגית פעילה להפעלת תלמידים וליצירת סקרנות. הספר שנכתב ע"י אנ'גלה מאיירס ואיימי סנדוולד מציע הלכה למעשה למורים ליצור קהילות מעשה פעילות בכיתה כדרך הוראה מועדפת בכיתה. המושג בו משתמשות המחברות הוא "מועדון למידה פעיל ( מועדון עניין ).כלומר הפיכת הכיתה בה הפעילות של התלמידים מאופיינת בעבודה והתנסות כסדנה פעילה (בעיקר בבתי ספר תיכוניים) . במובן מטאפורי , התלמידים הופכים להיות חניכים של מועדון הלמידה (החניכה או השוליָאוּת- למידה תוך כדי השתתפות במעשיו של "מאסטר" , במקרה זה המורה בכיתה או תלמיד חונך בקבוצת הלמידה). זו, כמובן, אינה גישה פדגוגית חדשה בחינוך והכרנו אותה בעבר אצל דיוואי , אך הספר הנוכחי מציע לא רק פילוסופיה חינוכית ליצירת קהילות למידה כאלו אלא בעיקר הנחיות מעשיות למורים כיצד להיערך לכך וכיצד ליצור עניין ולהט בקרב התלמידים בכיתה הפעילים "במועדוני הלמידה." (Angela Maiers , Amy Sandvold).

לאור ההתרחבות של שיטת ההוראה במכללות ובאוניברסיטאות המבוססת על ניתוח אירועים וחקר מקרים הורצה ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת שאילתה בנושא זה במאגרי מידע מקונים באינטרנט. האסופה כוללת סקירת ספרות מעודכנת בנושאים הבאים: סוגי אירועי למידה וההבחנה ביניהם, חקר מצבי הוראה באמצעות שיטת ניתוח אירועים, הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר מקרים, ניתוח אירועים מתמטיים במכללות להכשרת מורים, פיתוח מקצועי של מורים בגישת משחק תפקידים וניתוח אירועים, שילוב חקר אירועים בהוראת כימיה. שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. הוראה באמצעות חקר מקרים של פרחי הוראה לחינוך מיוחד. ניתוח אירועים מחיי הגן במכללה להכשרת מורים.

במאמר נטען כי יש צורך בבניית רפרטואר של פרקטיקות פדגוגיות שיסייעו למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים להנחות את תלמידיהם כיצד לפתח מודל חקר המבוסס על בחינת השערות חלופיות. הקניית רפרטואר של פרקטיקות הוראה אפקטיביות למורים למדעים עשוי לסייע לתלמידים ללמוד שפה מדעית, לפתח הבנה של הכלים המדעיים ולפתח תפיסת עולם מדעית. באתר האינטרנט "רשת של חקר" (אתר אינטרנט: http://www.webofinquiry.org), התלמידים יכולים לבצע פרויקטים של חקר מדעי כדי לפתח תיאוריות מדעיות ולבחון אותן; ללמוד שפה מדעית, כלים מדעיים ופרקטיקות של חקר; לעסוק בהערכה עצמית; ולתת משוב לחקירות של עמיתים. המאמר בוחן את הפרקטיקות הפדגוגיות של שני מורים למדעים ושל תלמידיהם המשתמשים באתר האינטרנט המועיל הזה. המחקר בוחן את אסטרטגיות ההוראה שבהן משתמשים המורים כדי לסייע לתלמידיהם לפתח מודל תיאורטי של חקר מדעי תוך שימוש באתר "רשת של חקירה".( Leslie Rupert Herrenkohl, Tammy Tasker Barbara White ).

ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).

המאמר דן בשיטה של הוראה הדדית, שבה מורים ותלמידים משוחחים כדי להגיע להבנה של הטקסט. אסטרטגיות של הוראה הדדית הן קודם כל שיחה בין מורים ותלמידים כדי להגיע להבנה משותפת של טקסט. המחברת משתמשת בניסיונה כמורה לכיתות ג'-ד' כדי להדגיש את השימוש בקריאה מודרכת, הוראה בקבוצות קטנות וקריאה של טקסטים חקרניים כדי לסייע לתלמידיה להבין את הערך של העלאת שאלות. תוך שימוש בקריאה מודרכת, בהוראה בקבוצות קטנות ובטקסטים חקרניים, המחברת החלה לעבוד עם ארבעה תלמידים בו-זמנית. היא בחרה טקסטים לדוגמא בשל אוצר המלים האקדמי שהם כוללים ומבני הטקסט שלהם. המחברת טוענת כי כדי שכל התלמידים בייחוד התלמידים שעבורם האנגלית היא שפה שנייה (ELs) יבינו את השפה האקדמית שבה משתמשים בכיתות, עליהם להבין כיצד לשאול שאלות. ולכן תפקיד המורה הוא לסייע לכל תלמיד במיומנות של הצגת שאלות. כך המורה יכול להנחות את התלמידים להגיע להבנה רחבה יותר של המאפיינים של הטקסט ושימוש בשפה אקדמית ( Joan A. Williams).

מחקר זה בוחן את הקשרים שבין שלושה משתנים: המורה, התלמידים ואופן השימוש בחומרי ההוראה. המחקר מורכב משני חקרי מקרה, ובמרכזו של כל אחד מהם מורָה למתמטיקה המלמדת אותו הנושא בשני בתי ספר שונים תוך שימוש באותם חומרי הוראה. נמצא שכל אחת מהמורות תופסת את התפקיד של חומרי ההוראה באופן שונה: האחת רואה בהם שיטה פדגוגית חינוכית, והשנייה – משאב שיכול לשמש אותה בעבודתה. תפיסה זו יוצרת מעין "ספקטרום הפעלה", אשר מצד אחד מגדיר את המרחב שבתוכו מתקיים תהליך של משא ומתן בין המורה והתלמידים באשר לאופן ההפעלה של חומרי הוראה. מצד שני הוא תוחם את השונויות האפשריות באופן ההפעלה של אותם חומרי הוראה בכיתות שונות של אותה המורה. למחקר זה חשיבות תאורטית – הוא תורם להבנת הקשרים שבין תרבות, הוראה ולמידה, וגם נובעים ממנו יישומים פדגוגיים – ביכולתו לתרום לפיתוח של חומרי הוראה ולתהליך הטמעתם בכיתות." ( תמי אייזנמן).

כיצד מתרגמים מורים את הערכים המושרשים בהם לכלל עשייה חינוכית בכיתה? יש מורים שמסוגלים להגשים את אמונותיהם וערכיהם החינוכיים בכיתות תוך כדי עבודה על פי תכניות הלימודים המחייבות ורוח הפילוסופיה הבית ספרית והדפוסים המקובלים בהוראה ובלמידה. אך גם יש מורים שהפער בין אמונותיהם וערכיהם לבין המציאות שהם מתמודדים אתה בבית הספר מוביל אותם להיות מעורבים בתהליכי שינוי, או אפילו ליזום תהליכים כאלה. המאמר הנוכחי מציג את סיפוריהן של שתי מורות ישראליות, שדמיינו לעצמן משהו שונה מדרכי העשייה והפעולה בבתי הספר שלהן. שתי המורות היו מעורבות בייזום תהליכי שינוי, וסיפוריהן מתארים את החידושים שהנהיגו בעבודתן. הדיון בסיפורים אלה והמשתמע מהם שופכים אור על התאוריות המובלעות בדבר שינוי, ועל השיח המורכב על שינוי שמתקיים במהלך הקשר של המורות עם עמיתיהן כחלק מתהליכי השינוי. המאמר "תפיסות ועשייה ברפורמה חינוכית: נרטיבים של מורים (פרימה אלבז-לוביש).

George-Couros כתב מאמר מעניין על המאפיינים של מורה מומחה, ביטוי המעיד על מורה שהוא בעצם רב-אמן או “master teacher”. הביטוי הזה פחות מוכר במחוזותינו , אך במדינות המערב המתקדמות כגון גרמניה, פינלנד וארה"ב הוא ביטוי נחשב מאד בקרב מורים וגם בתחום מקצוע ההוראה. המורה המומחה אינו בהכרח תואר רשמי אלא ביטוי של הכרה בדרגת במקצועיות הגבוהה ביותר של המורה וביכולתו לאתגר את הכיתה. כאשר מדברים על מורה מומחה , הכוונה ליכולות הבאות: מורה המסוגל ליצור קשר טוב ובלתי אמצעי עם התלמידים בכיתה, מורה המתמקד דבר ראשון בדרכי הוראה ובאתגרים לפני תכנית הלימודים , כלומר מורה הנותן עדיפות לשיטות ההוראה לפני ההצמדות הבירוקרטית בתכניות לימודים. מורה המציג דוגמאות אותנטיות מהחיים ודואג ליצור קשר בינן ובין תכנית הלימודים, מורה הדואג ליצור מעורבות של הלומדים בנושא תוך כדי תהליכי הלמידה, המורה המומחה יודע שעליו להתפתח כל הזמן, ללמוד בעצמו ולהיות בעל יכולת למידה עצמית על מנת להעמיק בתכני הלמידה ,

במסגרת אתר המעטפת "בין הצלצולים של מט"ח" והסתדרות המורים פותח אתר חדשני בשם דיאלוג עם אופק. מטרת האתר לתת מענה למורים ומחנכים לאופק חדש – שעות פרטניות בהיבט של חיזוק הדיאלוג מורה תלמיד וטיפוח השיח הרגשי. האתר החדש , המתעדכן כל הזמן, מציע מגוון פעילויות חווייתיות לקבוצות של עד 5 תלמידים, מאמרים, טיפים וסרטי הדרכה מקצועיים, שיעזרו למורים בבתי הספר ברחבי הארץ ליצור שיח (דיאלוג) משמעותי עם התלמידים ולהעמיק את הקשר האישי אִתם. האתר כולל : 1. פעילויות חווייתיות, המתאימות לתלמידים בכיתות ד–ו. הפעילויות מתחלקות לשני סוגים:א. משחקים ומשימות, שהמור/ה יכול/ה להדפיס. ב. פעילויות מתוקשבות, שהתלמידים יכולים לבצע גם בבית. 2. חומרי העשרה למורים, משלושה סוגים: טיפים קצרים ליישום מיטבי של ההפעלות, מאמרים, סרטי הדרכה (הרצאות משודרות). הפיתוח התכני והרעיוני נעשה ע"י צוות האתר במט"ח בראשותו של שלמה זיס.

שמש האסוציאציות מאפשרת לימוד בדרך הגילוי. המורים משתמשים ב"שמש אסוציאציות" כדי להעלות ידע קודם, אבל, בסופו של דבר מתעלמים ממנו ואינם משתמשים בו כבמנוף להבניית הידע החדש. יש חשיבות רבה להפעלת התלמידים בדרך של הבניית המידע אחרי הצגת שמש האסוציאציות ע"י פעולות מיון והכללה – חלוקת האסוציאציות לנושאים ומתן כותרות לקבוצות. החלוקה והבניית הידע יכולה להיעשות באמצעות טבלה בה התלמידים מציבים וממיינים את התכנים שאספו עפ"י קטגוריות. בסקירה מוצגים שלבי הוראה באמצעות שמש אסוציאציות ומיפוי מושגי. כמו כן מוצגים בסקירה כלים מתוקשבים באינטרנט היכולים לסייע בלמידה באמצעות שמש אסוציאציות או מיפוי מושגי. עוד בסקירה ניתן למצוא קישורים ודוגמאות לשמש אסוציאציות: דוגמא מתחום הוראת המדעים. עבודה פרטנית: דוגמא למטלה מתוקשבת הדורשת הבניית הידע באמצעות שמש אסוציאציות ( לתלמידי בתי ספר יסודיים). כמו כן , מוצג בסקירה אתר MINDOMO -כלי אינטרנטי, שיתופי, כולל הסבר בעברית.

שיטת הבעיות המורכבות נמנעת מגישה דידקטית, ומאפשרת לתלמידים להשתמש בידע בעל רלוונטיות מידית. גישה זו באה לענות על אחת הבעיות המרכזיות בחינוך בכלל: כיצד לגרום לתלמידים להכיר בחשיבות הנלמד בבית-הספר, ובקשר של החומר הנלמד לעולם הממשי, הנמצא מחוץ לבית-הספר? השיטה המוצעת עונה על בעיה זו בכך שהיא מתבססת על יצירת הדמיה של התמודדות עם בעיה בעולם היום-יומי, כפי שמדגימה אדוה שביב בהמשך. יתרון חשוב נוסף של השיטה הוא יחסה לשימוש במידע: שיטת הבעיות המורכבות מחייבת את התלמידים, וכמובן את המורים, שלא להסתפק בספרי הלימוד, ולצאת ולחפש מידע בערוצים אחרים – ספריות שונות, אך גם אינטרנט, סיורים באתרים שונים, ראיונות עם אנשים (מומחים בתחומים שונים או בעלי מידע רלוונטי, בעלי אינטרסים כצד בין הצדדים השונים בסיטואציה הבעייתית), וכד' ( אדוה שביב).

אחד הספרים הפדגוגיים הזוכים לאחרונה להערכה רבה בארה"ב, אירופה ואוסטרליה הוא ספרה של Sophie Haroutunian-Gordon המציע גישה פדגוגית אחרת להוראה . הספר של פרופסור Haroutunian-Gordon מציג כמה חקרי מקרה של מורים המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים כאשר הדגש הוא על יצירת דיאלוג ודיון המבוסס על יצירת רצף משתנה של נקודות מבט אותן צריכים להביע בכיתה בר-שיח. המורה אינו רק מעביר ידע ותכנים אלא יוצר רב-שיח בכיתה שמאתגר את התלמידים ופרופסור Haroutunian-Gordon מאמינה כי זהו אחד הכיוונים שצריך להחזיר להכשרת המורים. הרעיונות המרכזיים של Sophie-Haroutunian-Gordon באים לידי ביטוי גם במאמר שכתבה לאחרונה בכתב העת הפדגוגי החשוב Teachers-College-Record. פרופסור Sophie-Haroutunian-Gordon היא מומחית להוראת המדעים והפדגוגיה באוניברסיטת Northwestern University.