אתר בריטי המכיל מספר איזורי תוכן מעניינים ושימושיים בתחומי היצירתיות והחדשנות: שיטות ליצירתיות: אוסף מקיף של עשרות שיטות שונות בתחום היצירתיות – פתרון בעיות, העלאת רעיונות, דיון קבוצתי, סינון רעיונות, ועוד. כל שיטה מתוארת באופן תמציתי בעמוד נפרד, לרבות ההקשר שלה, הדרך לבצע אותה, ואיזה שיטות חלופיות ומשלימות קיימות. לדוגמא : SCAMPER (שיטה להעלאת רעיונות), Mind Mapping (שיטה לרישום רעיונות), ו-Delphi (שיטה לקבלת החלטות).

המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

החל בשנת הלימודים תשס"ו חלו שינויים בתכנית הלימודים המוצעת לתלמידי שנה א' במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. במסגרת שינויים אלה מוצעים לסטודנט קורסים בין-מסלוליים, המשותפים לכל המסלולים, וקורסים נפרדים בכל מסלול, על פי דרישות המסלול. לשם כך, הציעו מפתחי התכנית החדשה במכללת לוינסקי את "הלמידה העצמית המונחית" בקבוצות עמיתים – "עלי דרך", ובה יתמודדו הסטודנטים עם בעיה המחייבת את התשומות של הדיסציפלינות המרכזיות בחינוך לשם התמודדות עימה. מטרת הקורס היא יצירת חיבור אינטגרטיבי בין הידע הקיים של הסטודנט והידע החדש שהחל לרכוש במהלך לימודיו. הלמידה מתארגנת סביב שאלות, והחשיבות איננה במציאת התשובה הנכונה ביותר לשאלה שהועלתה, אלא דווקא בריבוי התשובות, בידיעה שזוהי שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית, שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. הדיון עובר למחלוקות סביב התשובות שנמצאו, לצורך האישי לבחור מה מתאים לי וליכולות השונות (שרית סגל)

ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

השינויים בהוראת המתמטיקה, שהם לחם חוקנו בשנים האחרונות, הובילו בשנים 1999-2003 להפעלת פרויקט הטמעה במתמטיקה ברשת אורט. מטרת הפרויקט הייתה לחזק דפוסי עבודה וחשיבה של מורים, בכיוון של שיתוף פעולה בין מורים מצד אחד, והדגשת ההוראה בעזרת חשיבה מתמטית, ריבוי ייצוגים, גילוי וחקר מצד שני. מחקר שבדק את מערכת הגורמים המשפיעים על נכונות המורים להטמיע שינויים, ואת ההיררכיה של גורמים אלה. במחקר נבדקה גם השפעתו של הדימוי העצמי המקצועי של המורה על נכונותו להשתנות מקצועית. המחקר התבצע בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט ההטמעה. המחקר היה איכותני, אינדוקטיבי ונטורליסטי. שולבו בו היבטים חברתיים, תרבותיים, ופסיכולוגיים עם תיאוריות של תהליכי שינוי במערכות כלליות ובמערכות חינוכיות. כתוצאה מן המחקר נבנתה היררכיה של הגורמים המובילים מורים להטמעת שינוי. נראה כי הממצאים אינם ייחודיים למורי מתמטיקה ומתאימים גם לקבוצות מורים אחרות (ד"ר נעמי צ'יזיק)

דמיון מודרך הוא אחד האמצעים הנמצאים בשימוש שכיח בקרב מדריכים פדגוגיים, במיוחד כאשר המטרה היא לעורר אצל הסטודנטים מידה מסוימת של הזדהות ואמפטיה כלפי הילדים שהם עובדים אתם. המאמר דן בנושאים הבאים: יתרונות השימוש בדמיון מודרך, אופן השימוש בדמיון מודרך – בחלקו השני מציגה המחברת תהליך מומלץ ליישום הדמיון המודרך עם דוגמאות מפורטות. הדמיון המודרך במסגרת הכשרת הסטודנטיות – החלק השלישי מציג דוגמאות אחדות לתגובות הסטודנטיות בעקבות התנסויות אחדות בדמיון מודרך שהנחתה המחברת בכיתת הסטודנטיות. בדוגמאות אלו מודגמות כיצד נגיעה בזיכרונות ילדות עשויה להביא תועלת בתהליך הכשרת המורים, בעיקר בתחומים הדורשים מודעות מוגברת, יכולת אמפטיה לילד הרך, וכן מיומנויות רפלקטיביות (תמר אשר)

לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)

המטפורה היא כלי ייצוגי מיוחד המחבר את הלשוני עם התמונתי. המטפורה היא כלי לשוני המתבטא במילים ייצוגיות שרירותיות, אך המצליח להביא חומרי מציאות המוסרים חוויות חושיות רבות ממדים. המטפורה עוזרת להתגבר על המגבלה הלשונית של הניתוק מהחוויה החושית והיא מביאה טעמים וריחות אל הביטוי הלשוני. המטפורה היא אמצעי מחשבתי שאנו משתמשים בו רבות בשפה מכיוון שהוא איננו משאיר את הלשון הרמתה המופשטת, אלא מקרב אותה אל החוויה הקונקרטית המוכרת. מטרתו של מאמר זה הוא לעודד שימוש במטפורות ולתת הדרכה קלה יחסית ליצירת מטפורות (דב שמחון)

סביבת הלמידה למורים המוצעת בחוברת ובתקליטור "בהבניה מתמדת" מאפשרת להתוודע לנושא "הכוונה עצמית בלמידה" הן מההיבט התיאורטי והן מההיבט המעשי, על ידי צפייה במסמכים אותנטיים ובקטעי וידיאו שצולמו בבתי ספר. התקליטור כולל תשע יחידות תוכן המעוגנות בתחומים רחבים בנושא "הכוונה עצמית בלמידה". השימוש בחומרים המצויים בסביבת למידה זו מכוון את צוותי המורים בבתי הספר להכנסת שינוי מהותי בתרבות ההל"ה (הוראה-למידה הערכה) בכיתה, ובהיבט המערכתי – בתרבות הבית-ספרית כולה. הכלי מורכב ממדריך למורה ומלומדה שמטרתם – פיתוח קהילות למידה בנושא של הכוונה עצמית בלמידה. התקליטור כולל מאגר דוגמאות אותנטיות בתוך הקשר שלוקטו מבתי ספר הנמצאים בדרכם להשגת היעד של טיפוח הכוונה עצמית בלמידת התלמידים והמורים, חומר תיאורטי רלוונטי, רשימת מקורות להעמקה נוספת, כלים להערכת העשייה ושאלות לרפלקסיה (מנוחה ברנבוים, צופיה יועד, שרה כ"ץ, הלנה קימרון)

ניסוי זה בדק את ההישגים הלימודיים (רמות חשיבה שונות) ואת העמדות של תלמידי בית ספר יסודי במקצוע המתמטיקה, אשר למדו לפי שיטת הלמידה ברוח האינטליגנציה המרובות בקבוצות קטנות לעומת הישגים ועמדותיהם של תלמידים שלמדו בכיתות פרונטאליות.הניסוי נמשך ארבעה שבועות ב-2 כיתות ו' הטרוגניות בבית ספר יסודי . כיתה אחת למדה בקבוצות קטנות לפי שיטת האינטליגנציה המרובות, וכיתה אחרת למדה לפי השיטה הפרונטאלית. נמצא כי הישגי התלמידים שלמדו בשיטת האינטליגנציה המרובות, היו בדרך כלל גבוהים יותר מהישגי התלמידים שלמדו בשיטה הפרונטאלית. בתחילת הניסוי הרמה של שתי הקבוצות (הניסוי והביקורת) הייתה כמעט דומה. ללמידה בשיטת האינטליגנציה המרובות הייתה השפעה דומה על ההישגים של התלמידים המתקדמים והבינוניים. אצל תלמידים בעלי הישגים נמוכים היו הישגים בניסוי זה גבוהים בציון הכולל ובנושא ההצבה. בשני הנושאים האחרים (קבוצת הצבה ופישוט) לא היה הבדל משמעותי בין התלמידים, שלמדו לפי השיטות השונות. ממצאים אלה תומכים בהשערה האומרת שתלמידים הלומדים בקבוצות קטנות ברוח האינטליגנציה המרובות יגיעו להישגים גבוהים יותר מהתלמידים הלומדים בשיטה הפרונטאלית.

אתר החינוך האירופאי "מגלים את הסביבה" על לימוד מבוסס-בעיות. הוא מפתח אסטרטגיות וכישורים לפתרון בעיות על ידי הצבת תלמידים בתפקיד פעיל של פותרי בעיות. המתודיקה של לימוד מבוסס בעיות הידועה בשם problem-based learning הולכת ומתרחבת בתחומי החינוך הגבוה באירופה ובארה"ב ומחלחלת בהדרגה גם לשכבה החבה יותר של החינוך התיכוני וחטיבות הביניים שם.

במסגרת השתלמות ארוכת טווח (שלוש שנים) בטכניון התנסו כחמישים מורים למדעים בחטיבת הביניים בהוראה/למידה משולבת אירועים, שהדגש בה הושם על הרחבת בסיס הידע שלהם בכימיה. תחילה התנסו המורים כתלמידים בניתוח אירועים ולאחר מכן קיבלו פרויקטים אשר כללו פיתוח ועיבוד פעילויות לימודיות לתלמידיהם. הפרויקטים התבססו על חקר אירועים, ובסוף התהליך התבקשו המורים ליישמם בכיתותיהם. בניתוח הפרויקטים מבוססי האירועים אשר קיבלו המורים במהלך שלוש שנות ההשתלמות נמצאה עלייה הדרגתית ביכולתם הכללית של המורים לתכנן ולעבד פעילות לימודית מגוונת בגישה מערכתית משולבת בחקרי אירועים (הרשקוביץ אורית)