-
תקציר
המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).
-
לינק
-
לינק
החוקרות תכננו קורס אקדמי בשם 'התמודדות עם גיוון', אשר נבנה על בסיס קורס בכתיבה וקריאה אקדמית עבור סטודנטים לאנגלית (ELL- English Language Learners) בשתי מכללות לחינוך (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה). מטרות הקורס היו שלש: לחשוף את הסטודנטים לחומר תיאורטי בעל ערך הקשור לנושא 'התמודדות עם גיוון', לספק אמצעים ליישום העקרונות וכישורי התקשורת בהם התעסקה הספרות ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה, בהם הם יוכלו לעשות שימוש בעתיד. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר'. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר' ( יהב עליזה, יזבק אבו אחמד מנאל) .
-
לינק
אחת השאלות החשובות שמורים שואלים עצמם בשלבי התמודדות שלהם עם שילוב תקשוב בכיתה היא : "האם אני מיישם את התקשוב החינוכי בדרך הנכונה". על מנת לסייע לאותם מורים התאימה אוניברסיטת צפון אריזונה בארה"ב מדד טבלאי משולב להערכת השילוב של היישום המתוקשב בהוראה ובלמידה. הטבלה להערכת היישום המתוקשב בהוראה נקראת (Technology Integration Matrix (TIM) והיא יכולה לסייע למורים להעריך בעצמם האם שילוב יישומי התקשוב בהוראה ובלמידה נעשה בדרך משמעותית ומועילה. הטבלה מבחינה בין מדדים של למידה יחידנית , למידה שיתופית ואותנטיות בתהליך ההטמעה המתוקשבת ( Eric Patnoudes) .
-
לינק
המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/
-
לינק
למרות שמספר מחקרים הראו שלמידה המבוססת על פתרון בעיות ( Problem-Based Learning (PBL) הינה שיטה המקדמת כישורים מקצועיים רלוונטיים, כמו גם חשיבה ביקורתית ולמידה, לכל החיים, כמה מורים נשארו ספקניים לשאלה, האם PBL הוא כלי מספק ברכישת ידע עובדתי, שהתלמידים צריכים. במאמר זה, מתארים החוקרים ניסוי שבו PBL הוכנס כפעילות בין תחומית בהוראת סטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה, עם דגש מיוחד על ניתוח בעיות מורכבות ( Carri?, M. Larramona, P. Ba?os, J.E. P?rez, J.).
-
לינק
בהרצאה שהועברה על ידי גב מאיה בוזו שוורץ מאבי ראשה הוצגו ממצאים המתמקדים בתקשורת מילולית זו. על פי המחקר מתברר כי מורים מדברים למעלה מ- 70% מזמן הכיתה, וחלק גדול מהתקשורת שלהם הוא בצורת שאלות (סה"כ כ- 90 שאלות בשיעור, למרות שהמורים חושבים שהם שואלים רק כעשרים בשיעור). מתברר כי יש משמעות רבה לאופן שאילת השאלות וניהול שיח ה"פינג פונג" עם הלומדים ( גדעון זילר) .
-
תקציר
לומדים הפוך: בעוד כחודש יחלו מאות תלמידי כיתה י' ברשת בתי הספר "אורט" ברחבי הארץ ללמוד מתמטיקה בבית, כחלק מפרויקט חדש שעורכת רשת בתי הספר בשיתוף עם אקדמיית קהאן ובתמיכת קרן טראמפ. במסגרת הפרויקט, תהליך הלמידה כולו יתרחש בבית באמצעות סרטונים מיוחדים שהוכנו עבור הנושא, ואילו הזמן בכיתה ינוצל ליישום החומר הנלמד, שאילת שאלות, דיונים כיתתיים וסיוע פרטני. כמו כן, תיכנס לפעולה מערכת ייחודית המאפשרת למורה מעקב אחר התקדמות התלמידים בבית באמצעות נתוני הצפייה בשיעורים ( מיכל רשף ) .
-
לינק
אסופת המאמרים Quick Hits for Teaching with Technology נכתבה וגובשה ע"י צוות חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב המתמחה בהשבחת ההוראה בהשכלה הגבוהה בארה"ב (Faculty Colloquium on Excellence in Teaching (FACET). הדגש באסופת המאמרים הוא על גישות ייחודיות בהוראה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב בתחומי דעת מגוונים כגון פיזיקה, אמנות , הכשרת רופאים ועוד. ההיקף של כותבי המאמרים הוא משמעותי למדי והוא כולל כ73 כותבים מתחומי דעת שונים. כל אחד מהכותבים מציג בצורה תמציתית סיפורי הצלחה בהוראה מתוקשבת באותם תחומי הדעת המתוארים ( Robin K. Morgan & Kimberly T. Olivare).
-
לינק
במרדף הבלתי-פוסק אחרי ההישגים ובמאמץ החיובי כשלעצמו לפיתוח מיומנויות כאלה ואחרות אצל תלמידינו אובד, או לפחות נחלש, מרכיב הפליאה – עמוד תווך מרכזי ביותר בחינוך הרצוי. לפליאה יש כוח מניע גדול ליצירתן של יצירות, להגברת היעילות בעבודה, להמצאתהמצאות, לגילוי תגליות וכן לרצון או אף לתשוקה לפתח יוזמות מסוגים שונים. ובתחום החינוך, הפליאה יכולה לשמש כגורם מניע רב-חשיבות להנעה ללמידה. נראה שדווקא בעידן שלנו, המשופע כל כך בטכנולוגיות חדשניות המספקות לכאורה סיבה לפליאה, הפליאה דווקא פוחתת) . שפירא ( 2012 מצביע על מוזרות זו שהוא מכנה אותה בשם פרדוקס, באמרו שככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר כך הפליאה שלנו פחותה ( יורם אורעד).
-
לינק
המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .
-
תקציר
אחד המאפיינים של עבודת המורה בעבר, אך גם היום, הוא בדידותו של המורה מאחורי דלת הכיתה. מטרת הפרק היא לבחון אם פתיחת דלת הכיתה באמצעות השימוש בתקשוב יכולה לגרום לשינוי במאפייני עבודת המורה ובדרכי הלמידה של הסטודנטים הצעירים. בפתיחת הדלת בעזרת התקשוב מתכוון המחבר, ד"ר יצחק קורן ז"ל, לשני דברים שאינם שונים אלא מכילים זה את זה. האחד נוגע לפתיחת הלמידה לחיים בעולם שמחוץ לארבעת הקירות (להביא את החיים, את המציאות, לכיתה או לצאת מן הכיתה אליהם); האחר נוגע לפתיחת הדלת ללמידה ועבודה שיתופית, כלומר לבנייה של קהיליית למידה ( יצחק קורן) .
-
לינק
כותבת המאמר , מורה בביה"ס תיכון בארה"ב , כותבת על ההתנסות שלה במערכת של קורסים מקוונים רחבי-היקף בארה"ב . קורסים נקראים Massive Open Online Courses (MOOC) והם מייצגים את האופנה האחרונה של למידה מתוקשבת בארה"ב. מחברת המאמר , השתתפה בקורס רחב היקף המנוהל על גבי הפלטפורמה של מערכת Coursera. במהלך התנסותה , גילתה מחברת המאמר שהלמידה המקוונת בקורס MOCC יכולה להיות מעניינת ומנקודת מבטה כמורה היא יכולה אף להתאים לתלמידי ביה"ס תיכון ( Bell M ) .
-
לינק
מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).
-
לינק
-
לינק
הוראת ההיסטוריה בבתי הספר בארץ זוכה בשנים האחרונות לעניין ציבורי ואקדמי רחב", אומר ד"ר ירון ונסובר, המרצה בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה, "אלא שתשומת הלב מתמקדת בעיקר בסוגיית תוכנית הלימודים – מה יש ללמד ואילו שאלות לשאול בבחינת הבגרות. ואולם לסוגיה האם שיטות הלימוד הקיימות מעוררות עניין בתלמידים אין שום הד ציבורי". בספרו "היֹה היה פעם: על היסטוריה, סיפור ועניין בין כותלי בית הספר" (מכון מופ"ת) מנסה ד"ר ונסובר לברר מדוע הוראת ההיסטוריה בבתי הספר שרויה במשבר עמוק, תוך ניסיון להחזיר את המורה ההיסטוריון לתפקידו כ"מספר סיפורים שבטי" במטרה להצית סקרנות וחדוות לימוד בתלמידים.
-
לינק
המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).
-
לינק
כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .
-
לינק
בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .
-
סיכום
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין בארה"ב , שבראייה רטרוספקטיבית, מטיל היום ספק בשיטת ההוראה הידועה כ"כיתה הפוכה". ביסוד "הפיכת הכיתה" נמצא רעיון די פשוט: שתלמידים יתכוננו בבית לקראת שיעור ובכיתה יעסקו בהתנסויות בחומרים בתכנים ובדיונים על הנושא שלמדו. רצוי לזכור שהתנופה הנוכחית להפיכת הכיתה באה במידה רבה מכיוון התקשוב. סרטוני האקדמיה של חאן, סרטוני YouTube, והרצאות TED מהווים חומרי הלימוד שבהם המורים משתמשים כדי לקדם את התלמידים שלהם בשעות מחוץ לבית ספר. הזמינות של אלה דרך האינטרנט עוררה את ההתעניינות בהפיכת הכיתה.
דרכי הוראה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין