למידת צוותים (TBL) היא אסטרטגיה פדגוגית המבוססת על למידה שיתופית של צוותים המתמודדים יחד עם פתרון בעיות, מרביתם בעיות מורכבות מעבר למיומנות של לומד יחידני. למידת צוותים מבוססת הן על יחידות תוכן מורכבות והן על מתודולוגיה לאיסוף מידע והתווית פתרונות. השימוש במתודולוגיית הTBL מקובל בלימודי רפואה ומינהל עסקים , אך משום מה הוא נעדר בדרך כלל בהכשרת מורים בארה"ב. כותב המאמר , מציע להקנות לאסטרטגיית הTBL משקל רב יותר בלימודי הכשרת המורים בארה"ב כאסטרטגיית הוראה פעילה ועדיפה ומתווה כיווני פיתוח עיקריים ליישום השיטה בהכשרת מורים בארה"ב (Steve Whitaker) .

מתוך הכתבה בעיתון "הארץ" , דה-מרקר על התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21" – תכנית התקשוב ראוי במיוחד להדגיש את תפיסת ההוראה של המורה מאיה שירי בביה"ס "גנים" בגני תקווה. תפיסה זו קיימת גם אצל שאר המורים בביה"ס אשר שינוי את דרכי ההוראה שלהם בעקבות שילוב מחשבים ניידים בכיתה. תפקיד המורה השתנה לחלוטין", אומרת המורה מאיה שירי. "כרגע אני רואה את עצמי כמלוות למידה יותר מאשר מורה. אני מכינה את יחידות הלימוד ומערכי השיעור, אבל מפה והלאה אני מאפשרת לתלמידים להגיע לעולמות של מאגרי ידע כל כך עצומים, שהם פרצו ממזמן את גבולות הספר והחוברת". כמו כן, הבאנו בסיקור דיווח אחר על הפדגוגיה החדשנית בביה"ס "גנים": חינוך הומניסטי- פדגוגי .

במאמר נטען כי יש צורך בבניית רפרטואר של פרקטיקות פדגוגיות שיסייעו למורים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים להנחות את תלמידיהם כיצד לפתח מודל חקר המבוסס על בחינת השערות חלופיות. הקניית רפרטואר של פרקטיקות הוראה אפקטיביות למורים למדעים עשוי לסייע לתלמידים ללמוד שפה מדעית, לפתח הבנה של הכלים המדעיים ולפתח תפיסת עולם מדעית. באתר האינטרנט "רשת של חקר" (אתר אינטרנט: http://www.webofinquiry.org), התלמידים יכולים לבצע פרויקטים של חקר מדעי כדי לפתח תיאוריות מדעיות ולבחון אותן; ללמוד שפה מדעית, כלים מדעיים ופרקטיקות של חקר; לעסוק בהערכה עצמית; ולתת משוב לחקירות של עמיתים. המאמר בוחן את הפרקטיקות הפדגוגיות של שני מורים למדעים ושל תלמידיהם המשתמשים באתר האינטרנט המועיל הזה. המחקר בוחן את אסטרטגיות ההוראה שבהן משתמשים המורים כדי לסייע לתלמידיהם לפתח מודל תיאורטי של חקר מדעי תוך שימוש באתר "רשת של חקירה".( Leslie Rupert Herrenkohl, Tammy Tasker Barbara White ).

המאמר דן בשיטה של הוראה הדדית, שבה מורים ותלמידים משוחחים כדי להגיע להבנה של הטקסט. אסטרטגיות של הוראה הדדית הן קודם כל שיחה בין מורים ותלמידים כדי להגיע להבנה משותפת של טקסט. המחברת משתמשת בניסיונה כמורה לכיתות ג'-ד' כדי להדגיש את השימוש בקריאה מודרכת, הוראה בקבוצות קטנות וקריאה של טקסטים חקרניים כדי לסייע לתלמידיה להבין את הערך של העלאת שאלות. תוך שימוש בקריאה מודרכת, בהוראה בקבוצות קטנות ובטקסטים חקרניים, המחברת החלה לעבוד עם ארבעה תלמידים בו-זמנית. היא בחרה טקסטים לדוגמא בשל אוצר המלים האקדמי שהם כוללים ומבני הטקסט שלהם. המחברת טוענת כי כדי שכל התלמידים בייחוד התלמידים שעבורם האנגלית היא שפה שנייה (ELs) יבינו את השפה האקדמית שבה משתמשים בכיתות, עליהם להבין כיצד לשאול שאלות. ולכן תפקיד המורה הוא לסייע לכל תלמיד במיומנות של הצגת שאלות. כך המורה יכול להנחות את התלמידים להגיע להבנה רחבה יותר של המאפיינים של הטקסט ושימוש בשפה אקדמית ( Joan A. Williams).

במסגרת אתר המעטפת "בין הצלצולים של מט"ח" והסתדרות המורים פותח אתר חדשני בשם דיאלוג עם אופק. מטרת האתר לתת מענה למורים ומחנכים לאופק חדש – שעות פרטניות בהיבט של חיזוק הדיאלוג מורה תלמיד וטיפוח השיח הרגשי. האתר החדש , המתעדכן כל הזמן, מציע מגוון פעילויות חווייתיות לקבוצות של עד 5 תלמידים, מאמרים, טיפים וסרטי הדרכה מקצועיים, שיעזרו למורים בבתי הספר ברחבי הארץ ליצור שיח (דיאלוג) משמעותי עם התלמידים ולהעמיק את הקשר האישי אִתם. האתר כולל : 1. פעילויות חווייתיות, המתאימות לתלמידים בכיתות ד–ו. הפעילויות מתחלקות לשני סוגים:א. משחקים ומשימות, שהמור/ה יכול/ה להדפיס. ב. פעילויות מתוקשבות, שהתלמידים יכולים לבצע גם בבית. 2. חומרי העשרה למורים, משלושה סוגים: טיפים קצרים ליישום מיטבי של ההפעלות, מאמרים, סרטי הדרכה (הרצאות משודרות). הפיתוח התכני והרעיוני נעשה ע"י צוות האתר במט"ח בראשותו של שלמה זיס.

בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר" פוּתח מודל המכונה "דיאלוג יצירתי". "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה-למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל ארבעה שלבים עיקריים:.עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים.רפלקציה, הערכה ומשוב. רמות חפר, הנו בית-ספר תיכון ניסויי. 5 שנות ניסוי מקיים בית-הספר מרכז השתלמויות ניסויי, במטרה ללמד ולהעביר את הניסיון החדשני למערכת החינוך. בית-הספר פיתח במשך שנות הניסוי, דרך למידה, המבוססת על דרכי הוראה והערכה חלופיים. בעזרת אגף הניסויים ובעזרת המפקחים על המקצועות השונים, ממירים ברמות חפר את בחינות הבגרות הרגילות בדרך היבחנות אחרת, התואמת את דרך הלמידה.

המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .

סלאור" הוא המרכז להוראת למידה של אוריינות אקדמית במכללת סמינר הקיבוצים בו לומדים מדי שנה כ300 סטודנטים בדרך המנטורינג. בצורתו הקלאסית , המנטורינג הוא מפגש הנחיה לימודי של אחד על אחד ויש לו איפיונים ייחודיים. מטרות מאמר זה הן מחד, להאיר את מימד ההוראה במנטורינג של אוריינות אקדמית במרכז "סלאור" באמצעות המשגתו ויצירת מודל תיאורטי המעוגן בפרקטיקה. ומאידך, להציע אפשרות של העברה ( איכותנית) של מאפיינים רלוונטיים מהמודל המוצע אל פרקטיקות הוראה אחרות במכללה. הגורמים המקצועיים המשפיעים על ההוראה במנטורינג הם תפיסת תפקיד המנחה והמונחית על ידי שניהם, צרכים , מטרות וציפיות של המנחה והמונחה, מצב הידע של המונחה, כמו גם מאפייני תחום הדעת שבו עוסקת ההוראה. ( וולפנספרגר, יוכי).

עם ההצטיידות ההולכת וגוברת כיום (2010) בלו"א (לוח אינטראקטיבי/לוח חכם) ו"בכתה חכמה", גובר הצורך בדיון מפורט באופני השימוש היעילים וההולמים בו. "הכתה החכמה", והלו"א בפרט, מממשים סביבת למידה חדשה ועדכנית אשר מעצבת ומשנה את פני ההוראה. ההתנגדות לשימוש בהוראה פרונטאלית, בנימוק שהיא הוראה אנכרוניסטית שעבר זמנה, היא הנחה שגויה, שכן אם מנצלים את יתרונותיה הרבים, לצד חלופות בדרכי הוראה נוספות, ניתן למלא מגוון גדול של צרכי לומדים ולמידה. המאמר מציג עקרונות שיעור עדכני מבוסס הוראה פרונטאלית ממזגת, המיישמת למעשה את עקרונות ההוראה המיטבית, המשלבת פדגוגיה עדכנית עם טכנולוגיה כמהות פדגוגית חדשנית, שנותנת מענה אוטנטי והולם לצרכי הלומד במאה ה- 21. כמו כן מציע המאמר דרכים ליישום הוראה פרונטאלית ממזגת באמצעות מרכיבי השיעור: מסגרת השיעור, אינטראקציה, חשיבה, שילוב הטכנולוגיה בקידום הלמידה ובניהול שיעור. בנוסף, מתוארים גם הכלים שעומדים לרשות המורה המשתמש בלו"א, המאפשרים יישום בפועל של עקרונות הוראה אלה ( עידית אבני, אברום רותם, אביבה בן-חפר).