ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

המאמר מתאר את שיטת ההוראה של מורה בבית ספר יסודי בארה"ב המשתמש בדגם SOLE כדי לאתגר את תלמידיו ולאפשר להם ללמוד בדרכים יצרתיות. המאמר מתאר את דרך הוראה של המורה (Natasha Scripture, 2014).

משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

תכנית " הכיתה ההפוכה" בנויה במתודה הפוכה מזו הנהוגה במרבית ביה"ס. בשיטה זו הקניית הידע הבסיסי נעשית מחוץ לכיתה, בדרך כלל ע"י סרטי וידאו ושאלוני מבדק קצרים. בפיילוט מודל הכיתה ההפוכה משתתפים כ 20- מורים המלמדים מתמטיקה ב 20- כיתות בחינוך העל יסודי. הניסוי נערך בבתי ספר של רשת אמי"ת בישראל ( נורית רייך, דן בוכניק) .

המאמר מפרט את מודל הכיתה ההפוכה, שיטת לימוד המאפשרת למורים להגביר את חוויית הכיתה באמצעות הקצאת פחות זמן שניתן להרצאה פרונטלית והקצאה יותר זמן המוקדש לפעילות בכיתה (Bergmann, Jon and Sams, Aaron, 2014).

המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. בכיתה עצמה, השיעורים מוקדשים לדיונים בנושא, לתרגול או לפרויקטים. המורה משמש למנחה למידה המסוגל לעבוד אחד על אחד עם התלמידים, להבהיר מטלות ולהציע עזרה נדרשת. יתרון בשיטה, מורים יכולים להקדיש זמן רב יותר בעבודה ישירה עם תלמידים במקום להרצות בפניהם. החיסרון הוא הצורך בגישה לטכנולוגיה ומוטיבציה של התלמיד בהכנה לקראת שיעור. קטעי הווידאו המיועדים לצפייה מובאים מתוך מקורות אינטרנטיים קיימים או שהם נוצרים על ידי המורה או התלמידים . במידה מסויימת, ההייפ על נושא כיתה הפוכה מנופח יתר על המידה. מושג זה הוא פשוט ואין צורך בכותרות מיוחדות, הוראה טובה צריכה להגביל את העברת הידע הפאסיבית בזמן השיעור ולקדם סביבות עבודה מבוססות חקירה, שיתוף פעולה בין תלמידים וחשיבה ביקורתית. הפיכת הכיתה היא רק פתרון פדגוגי מיני רבים (יעל שרצר- גלזר) .