סקירת ספר בגיליון "הד החינוך , אפריל 2013 , עמוד 127. יצחק עזוז, מהרסייך ומחריבייך מאוהבייך יצאו: על תהליך התמוססות היהודיות במערביות (מפרדיגמה ל'סברה'), מכון מופ"ת, 2012 , ד"ר יצחק עזוז מהלך בגדולות. הוא מנתח את התרבות המערבית ומעמת אותה עם התרבות היהודית בגרסתה כ"סברה חז"לית" משנאית־תלמודית ומפיק מכך קווי מתאר חדשים לחינוך.

דמות הבוגר הרצוי של מערכת החינוך הישראלית נעה תמיד בין קוטב עולמי לקוטב לאומי. דמות הבוגר הרצוי של השנים האחרונות חלולה יותר מאי פעם . אנשי החינוך החדש ביקשו להקנות לתלמידיהם השכלה כללית לפי הדגם של מוסדות החינוך האירופיים. אך ככל שהתגברה הרוח הלאומית בראשית המאה העשרים עבר הדגש למטרות חינוך לאומיות; אהבת הארץ ותרומה לחברה המתהווה קודמים להשכלה כללית. ראעיונות עפ פרופסור אניטה שפירא, פרופסור יובל דרור , ד"ר אמנון כרמון , ופרופסור רוני אבירם ( נאוה דקל) . .

כל תקופה והוגיה הגדירו מחדש את הבוגר הרצוי. וכיוון שכל אדם מתפתח לכדי בוגר רצוי המתאים לו, השאלה החשובה אינה מיהו הבוגר הרצוי אלא מיהו המחנך הרצוי . רק יציאה מנקודת הנחה שאין בוגר רצוי, אלא שהרצוי משתנה בהתאם ליחיד שעליו מדובר, יכולה להביא לחינוך מיטבי, שבו היחיד מתפתח לבוגר ראוי. התנאי ההכרחי לכך, כפי שמציין ניטשה במסתו, הוא מפגש של החניך עם מחנך ראוי שמשחרר אותו מן העצלות והפחד להתפתח בדרכו. השאלה הבוערת יותר משאלת הבוגר הרצוי היא אפוא שאלת המחנך הרצוי. יתר על כן, מי שפגש במחנך ראוי יודע זאת היטב ושאלת הבוגר הרצוי הופכת עבורו למיותרת. בחינוך ראוי המפגש החינוכי קודם לניסוח דמות הבוגר הרצוי, מפני שבחינוך מיטבי אין לקבוע מראש מה רצוי לחניך. לכן המחנך שיודע לאפשר לחניך להתפתח באופן מיטבי מנסח למעשה, בכל פעם מחדש דרך פעילותו החינוכית, את דמותו של בוגר רצוי. ( שי פרוגל) .

התאוריות החדשניות, הפתוחות, ברוח השקפת העולם ההומניסטית, אינן תואמות במקרים רבים את סדר היום הלימודי הסגור והדכאני של הכיתה הקונבנציונלית. כיתה זו מונחה בידי מנגון תקשורתי חד-סִטרי, האוכף משמעת קפדנית, בחינות ו"צלצולים" ומאלץ את המורה לדבר “אל" תלמידיו ולא “עם" תלמידיו. גישה זו אינה מותירה כל סיכוי לאמץ את המהפכות מלאות ההשראה הללו. ניתוק התאוריה מן המעשה החזון המגולם במהפכה הרוחנית, ואשר אמור היה להגיע אל נקודת הקצה, אל התלמיד, התנפץ במקרים רבים לרסיסים על סף דלת הכיתה ( עמיקם מרבך).

מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).

שלושה ממדים בהגותו של קורצ'אק – הומניזם, חינוך מוסרי וזהות – רלוונטיים ביותר לחינוך בימינו. קורצ'אק, לאחר שמתגברים על דמותו המיתולוגית, מציע תפיסת עולם חינוכית אקטואלית לגמרי ( מרק סילברמן ) .

הגותו החינוכית של פאולו פריירה – איש החינוך הידוע ביותר בעשורים האחרונים – הצמיחה את הפדגוגיה הביקורתית, שהשפיעה מאוד על מחשבת החינוך והשפיעה מעט על מעשה החינוך . פאולו פריירה תיאר את החינוך הבית ספרי כ"חינוך בנקאי" שבו המורים "מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים כדי ש"יפרעו" אותם בעתיד כלשהו. תכליתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את המבנה החברתי, המבוסס על מדכאים ומדוכאים ( חגית גור) .

ענבר אופק, חלוצת שיטת מונטסורי בישראל, מסבירה איך זה עובד. .שיטת החינוך מונטסורי, הקרויה על שמה של ממציאת השיטה מריה מונטסורי, מבוססת על תצפיות ומחקרים שעשתה מונטסורי על ילדים, ולפיהם טבעו הפנימי של הילד יוביל אותו להתפתחות מושלמת. "כל הילדים נולדים עם סקרנות", מסבירה ענבר אופק ( אור סופר) .

בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .