-
לינק
מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.
-
לינק
ג'יי הורוויץ סבור כי הבלוג של איריס שחקי, שחקי על חלומות, הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.
-
לינק
הדיון בהפרדה בין תלמידים לנתיבים שונים, לכיתות ולקבוצות על פי מה שמעניין אותם ועל פי יכולותיהם נמשך כבר שנים רבות (למשל, Powel et al., 1985, Oaks, 2005). המטרה בניתוב להקבצות היא להיענות בדרך הטובה ביותר לצרכים שונים של תלמידים שונים (בארה"ב מדובר במונחים: tracking ו-ability groups ובאנגליה: streaming ו-setting). למרות שההוראה בדרך זו נפוצה מאוד, הביקורת טוענת שזוהי שיטה המעודדת אי- שוויון, שכן תלמידים בהקבצות הגבוהות מגדילים את יתרונם בהישגים לעומת האחרים, ומפני שהחלוקות הללו מצויות על פי רוב בהתאמה להיבטים סוציאליים המייחדים אוכלוסיות חלשות. לאחר שנים ארוכות של מחקר על ניתוב תלמידים/ הקבצות, ניתן לצפות לתשובה ברורה יותר לשאלה בדבר הדרך הטובה ביותר לארגון תלמידים להוראה. בו בזמן ממשיכה להתקיים הדילמה הנ"ל שכן המטרות של הדגשת המשותף או הבלטת המבחין קרובות זו לזו, ולכל גישה יש חסרונות ויתרונות משלה, וכן בגלל שהתוצאות של פתרונות שונים משתנות לפי ההקשר.המחקר החדש מבטא התקדמות חשובה תוך התמקדות בהוראה הניתנת לתלמידים המנותבים בדרכים שונות לכיתות (Gamoran, A).
-
לינק
מאמרו המעניין של פרופסור עמוס דרייפוס עוסק באחד ממרכיבי החינוך הסביבתי בבית הספר היסודי, קרי – היחסים בין האדם לבין התושבים האחרים של כדור הארץ. בתחום זה אנחנו שואפים לטיפוח עמדות המבוססות על ערכים מוסריים, על "אתיקה סביבתית" . העמדות השונות נבדלות בערכים שהן מדגישות. ניתן להציג שתי קבוצות עיקריות : א. ערכים אנתרופוצנטריים ( האדם במרכז) המקנים לטבע ערך אינסטרומנטלי, כלומר, מקנים לו ערך בגלל תרומתו לאדם; ב. ערכים ביוצנטרים (או אקוצנטרים) המייחסים לטבע ליצורים הלא אנושיים מידה של ערך מוסרי פנימי אינטרינסי, כלומר, ללא תלות בתרומתו לאדם. התומכים בדעות מהסוג האחרון רואים את האדם כחלק מהטבע. על אף ההבדלים הרבים בין העמדות השונות לבעיית היחס בין האדם לטבע, לכולן מכנה משותף, והוא מידה כלשהי של יחס כבוד לטבע. ואכן, החינוך הסביבתי שואף לטיפוח עמדות המבטאות יחס כבוד ליצורים הלא אנושיים החיים אתנו על כוכב הלכת שלנו . לפיכך, הוא שואף במידה רבה לקירוב התלמידים לעמדות המייחסות לטבע ערך מוסרי בפני עצמו . חינוך כזה יכול להתבסס על מרכיב הידע, בעיקר במדעי הטבע , תהליכים במערכות אקולוגיות, תרומת הטבע לקיום הפיסי של האדם וכן על המרכיב הרגשי אסתטי קשר רגשי ליצורים ולנופים, הערכה אסתטית של יופי, התפעלות וכדומה . (פרופסור עמוס דרייפוס).
-
לינק
תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.
-
לינק
מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.
-
לינק
מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות. המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה. המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה.
-
מאמר מלא
עיקרי הדיון בכנס המרחב הפתוח של משרד החינוך במאי 2008 בנושא של תפיסת הסטאג' וליווי המורה בשנתו הראשונה. במיפגש העלו מנהלי בתי ספר את קשיי ההתמודדות שלהם עם קליטת המורים המתחילים וההיערכות הנדרשת שלהם לנושא. כמו כן הועלו רעיונות שונים לשיפור המצב הקיים של תמיכה במורים החדשים. המנהלות והרכזות שהשתתפו במיפגש הציגו מודלים מעניינים לתמיכה וצמיחה של מורים חדשים כדרך התמודדות ייחודית שלהן להתמודדות עם המצב הבעייתי וטעון השיפור של קליטת מורים חדשים בבתי הספר. חלק מן הטענות היו שאין קשר בין המד"פיות ( מדריכות פדגוגיות ) לבין בתי הספר בהן מתנסות הסטאז'ריות.
-
לינק
המאמר מציע סיפור מקרה לשימוש לעבודה עם סטודנטים בנושאי נשירה והתמדה בהוראה. שמירה retention) ( על המורים במערכת או נשירת מורים מהמערכת הפכו למשבר ברמה לאומית. המאמר הוא חקר מקרה המתאר מאמצים של מנהל לתמוך במורים מתחילים ולצמצם את שיעור הנשירה בבית הספר, ותוצאותיהם הבלתי-צפויות – המשך התופעה ואף חיזוקה. המאמר מתאר את הצעדים בהם נקטה המנהלת למניעת נשירת מורים חדשים ( Brown, K.M., & Schainker, S.A).
-
לינק
בכנס גולשים 7 שנערך במכון מופ"ת הציגו ארז מזרחי וסימה הנדריקסון את ייחודיות התפיסה האינטגרטיבית של ביה"ס הר-וגיא ללמידה והוראה מתוקשבת. סולם היא קמפוס של קמפוסים אוטונומיים שמשתפים פעולה על פלטפורמה של מיקרוסופט כדי לקיים למידה מקוונת ברשת. כל ביה"ס מקבל אתר פתוח באינטרנט לייצוג ואתר סגור ללמידה . המערכת המתוקשבת כוללת מודולים לניהול ההוראה המתוקשבת המאפשרים למורים לנהל בעצמם פריטי תוכן ומערך שיעור ממוחשב באינטרנט לרבות מערכת לניהול למידה סינכרונית לכיתה , ללמידה משותפת , למפגשים מתוקשבים ולדיווח אירועים בכיתה ( דיווח אירועי משמעת וציונים) . במערכת סולם משתתפים כמה עשרות בתי ספר בישראל והיא מתפתחת כל הזמן מבחינה טכנולוגית ופדגוגית.
-
לינק
זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).
-
לינק
מטרת המחקר הייתה לבחון את התנסויות הקליטה של מורים מתחילים שונים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בזיקה ליכולות של מנהיגות חינוכית. נותחו הרפלקציות על הפרקטיקה, תפיסות ההוראה והלמידה והבחנותיהם בדבר בעלי תפקידי מנהיגות רשמיים בבית-הספר. השתתפו 95 מורים מתחילים משלושה בתי ספר שלימדו בכיתות א' – ח'. כל המורים השלימו שני סקרים בהתחלה ובסיום של שנת 2005 – 2006. 30 מתוכם התנדבו להשתתף בקבוצות מיקוד ושישה השתתפו בראיונות אישיים חצי-מובנים באותה שנה ( Cherubini, L).
-
תקציר
המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).
-
סיכום
בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. בשנת הלימודים הבאה עין הים יהיה בית הספר הניסויי היחיד בעיר חיפה. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים.
-
לינק
היישום המתוקשב רש"ת (רצינו שתדעו…) מאפשר להקים ולתחזק בצורה ידידותית מגזין בית ספרי ברשת האינטרנט. בניגוד לעיתון הבית ספרי המודפס, המידע במגזין מתעדכן באופן שוטף, דבר המייצג נכונה את הנעשה בבית הספר ומשחרר מהתלות במועדי הפקה קבועים. היישום החדשני שפותח בהנחייתו של אלישע בביוף ממערכת אוריאנית בדרום מאפשר פעילות מתוקשבת של צוות הכתיבה המבוססת על עקרונות העבודה השיתופית של מערכת ה Wiki. כתיבת החומר נעשית באמצעות עורך, המאפשר שילוב טקסט, תמונות ומדיה עשירה (פלאש, אודיו, וידאו). חברי צוות הכתיבה יכולים ליצור גרסה שלהם לכתבה, או לערוך גרסה קיימת. בתהליך שיתופי, המלווה במערכת הערות פנימית, הצוות יוצר את המוצר המוגמר.
-
לינק
מורה בבית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה מאמין שגישת הלמידה הדיאלוגית +תפישת ווב 2 מחוללת מהפכה הכרחית ולכן הקים רשת חברתית מתוקשבת בבית הספר בו הוא מלמד. 120 תלמידים, מורים והורים חברים ברשת המתוקשבת , מתוכם כ-25 אחוז פעילים; כמה שיעורים המתבססים על הרשת לעבודה מתוקשבת (בנוסף למפגשים המתוקשבים בשיעוריי); מעורבות ראשונית של הורים בתכנים שנלמדים בעזרת הרשת וכו'. בהקשר למידת ההשתתפות ברשת, בכוונת ביה"ס "גבעול" לשים דגש רב על מעורבות הורים בתכנים הנלמדים. למשל אם בשיעור נדונה שאלה על הלבטים של בן-גוריון ערב הכרזתו על הקמת המדינה, יכולים הורי תלמידים להכנס לפורום השיעור ולענות על השאלות העקרוניות שעלו במהלכו ( הראל צ'רניס) .
-
לינק
יש מעט ספרים מעמיקים על ההשלכות הגלובליזציה בחינוך למרות שמגמות הגלובליזציה משפיעות על בתי הספר והתלמידים הרבה יותר מאשר אנו יודעים. מבחינה זו קובץ המאמרים החדש בעריכת פרופסור Marcelo M. Surez-Orozco ממלא ריק מחקרי הקיים בתחום חשוב זה בחקר החינוך. קובץ המאמרים הוא למעשה אוסף המחקרים והמאמרים שנכתבו והוצגו בכינוס First International Conference on Globalization and Learning (FICGL) שנערך בשטוקהולם בשנת 2005. חלק מן המאמרים עוסקים בתנועות הגירה ומהגרים כתוצאה מהגלובליזציה והשתלבותם בבתי ספר. מאמרים אחרים עוסקים בהשפעת הגלובליזציה על הערכים התרבותיים של התלמידים והחששות של המחנכים והמורים מכך. המאמר החשוב בקובץ נכתב על ידי , Mansilla and Gardner והוא מציע מסגרת קונספטואלית להתמודדות עם עולם התוכן והמיומנויות בחינוך בעקבות הגלובליזציה על ידי חקר נושאי הגלובליזציה על ידי תלמידים בהנחיית מורים ( כגון חקר האינטגרציה הכלכלית באירופה , חקר סוגיות האקולוגיה, המזון והתחממות כדור הארץ ) . הספר יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת University of California Press .
-
לינק
מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .
-
לינק
התעניינות המחודשת ברחבי העולם במודל של בתי ספר מפיקי ידע שפותח באוסטרליה בשנים 2004-2008 הביאה גם לגיבוש התיאוריה של בתי ספר אלו מעבר לגבולות אוסטרליה. מאמרם של שני חוקרי חינוך מובילים, ג'ים גריסון ושניידר פורסם בכתב העת החינוכי השפיט Teacher College Record . במאמר זה מנסים גריסון ושניידר לבסס את המודל הפדגוגי של בתי הספר מפיקי הידע על יסוד המאפיינים של דיוואי תוך הדגשת היבטים אפיסטמולוגיים של המיומנויות הדיגיטאליות החדשות שבתי ספר אלו מנסים להקנות לתלמידיהם (S.B. Schneider & Jim Garrison).
-
לינק
אין זה מקרה ששני חוקרים מובילים בארה"ב בתחומי הסוציולוגיה של החינוך והמינהל החינוכי נרתמו לכתיבת מאמר מעניין המתאר את צמיחת התנועה הפרוגרסיבית בארה"ב להקמת בתי ספר קטנים. התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים כאלטרנטיבה לבתי הספר המקיפים והתיכוניים הענקיים גוברת מחד אך גם ההתנגדות של גורמים שונים לכך מתחזקת מאידך. המאמר הנוכחי הוא חקר מקרה היסטורי וסוציולוגי של שני בתי ספר קטנים בארה"ב שהוקמו בארה"ב בשנות ה-80 , האחד מהם עבור אוכלוסיות מרמות סוציו-כלכליות נמוכות ושכנות מצוקה. הממצאים של המחקר המלומד מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בארה"ב אינם רווים נחת מתנועת המלחציים של רפורמת No Child Left והסטנדרטים בחינוך , אך יש להם פוטנציאל פדגוגי וסוציולוגי מלא להצליח יותר מבחינה פדגוגית ולקדם תלמידים גם משכנות מצוקה למרות האילוצים של תנועת הסטנדרטים בחינוך (Susan F. Semel & Alan R. Sadovnik ).
בתי ספר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין