תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים. מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים. גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון (לין גרנרוט-קפלן).

לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

רשת בתיה"ס HTH בסן דייגו, המשמשת כמודל לביה"ס "החממה" באור יהודה, נוסדה לפני כעשור על ידי איש ההייטק ג'רי ג'ייקובס, המשמש גם כמנכ"ל חברת השקעות הנושאת את שמו. ברשת האמריקנית מוקדשים כ 90%- מזמן הלימודים לעבודה על הפרויקטים ורק 10% – ללמידה פרונטאלית. במסמך הפדגוגי , שהוכן ע"י הצוות הפדגוגי של מכון כרם ( אשר מלווה את ביה"ס באור יהודה) , מפורטים שלושת העקרונות הפדגוגיים המנחים של ביה"ס בסן דייגו והרציונאל שלו.

יותר ויותר בתי ספר פרטיים נפתחים בשנים האחרונות. במשרד החינוך מתנגדים לרעיון ובכל זאת, 200 בתי ספר פרטיים ועשרות אלפי תלמידים לומדים בחינוך הפרטי החילוני המשמש כאלטרנטיבה לחינוך הממלכתי. בשנים האחרונות הפכו בתי הספר הפרטיים לתופעה רווחת ומבלי ששמנו לב כבר הוקמו 200 מהם מתחת לאפו של משרד החינוך. גובה שכר הלימוד לשנה בבית הספר הפרטי "חברותא" בכפר רופין עומד על 35 אלף שקלים כאשר 12 תלמידים בכיתה לומדים בשיטת "אטקינס" סביב שולחן.

בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. בשנת הלימודים הבאה עין הים יהיה בית הספר הניסויי היחיד בעיר חיפה. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים.

לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)

שלושת בתי-הספר הניסויים שנחקרו הם בבית-הספר היסודי "מגן", בית-הספר "בן צבי", בית-הספר "רמות חפר". כל בתי-הספר נמצאים בשלב שבו הניסוי הרשמי הסתיים, וכולם פועלים להפצת הידע שהתגבש בניסוי. הממצאים העיקריים שעלו בכל אחד מבתי-הספר מתמקדים בהיקפו ובמהותו של השינוי, באופי ובמיקוד החדשנות, בקיומו של בסיס תאורטי ובדפוס השינוי. כל שלושת בתי-הספר הניסויים נוטים להוות שינוי מסדר שני.השינוי שחוללו בתי-הספר מקיף את המכלול הבית-ספרי כולו: המבנה הארגוני של בית-הספר; צוות המורים; תוכניות הלימודים בכל הכיתות; מרחבי הלמידה. שינוי מסדר שני מחייב מאמץ אנושי וארגוני גדולים מזה הנדרש לשינוי מסדר ראשון, או במילים אחרות — שינוי מסדר שני, מעצם היותו מערכתי, מאפשר הגדרת מטרות ועדיפויות משותפות לכל הארגון, בלי הבידול הנוצר בשינוי המחייב רק חלק מן המערכת (שכבת גיל, קבוצת כיתות, מורים של מקצוע יחיד וכדומה). בתי-הספר שונים מאוד זה מזה במהותה של החדשנות העומדת במרכזו של הניסוי (דוד חן).

מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)