אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" …

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג. מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר 2009 ברמת גן במכללת שנקר.

המחבר מדווח על סקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה באנגליה וראיונות שנערכו עם מרצים שמשתמשים בבלוג בקורסים שלהם.נמצא בסקר שסטודנטים מגלים התלהבות מהפוטנציאל של הפעילות בבלוגים ששולבה בקורס שלהם. בבחינת תגובות הסטודנטים לשאלות הפתוחות נמצא, שמקצת הסטודנטים גילו ציפיות חיוביות מהפעילות בבלוגים שמקילה על שיתוף חומרים ורעיונות, ואילו רוב הסטודנטים ביטאו דאגה בקשר לסובייקטיביות של הכתוב בבלוגים. כותב המאמר מציע הנחיות לסטודנטים כיצד להתאים את כלי הבלוג לצרכים הלימודיים האישיים שלהם.

יש אנשי חינוך בעולם הסבור כי הפלטפורמה המתוקשבת של טוויטר (מיקרו-בלוגים) יש לה סיכוי רב בחינוך. עפ"י סקר שערכה לאחרונה אשת החינוך המתוקשב Jane Hart, מספר אנשי החינוך המתוקשב שמאמין בפוטנציאל של טוויטר כסביבת לימוד בחינוך הולך וגדל והם מיקמו בסקר הנוכחי מ2009 את טוויטר במקום ראשון ככלי מתוקשב מבטיח ליישומי חינוך. לא מעטים מאנשי החינוך המתוקשב בארה"ב סבורים כי התקנת מערכת טוויטר ייעודית לכיתה יכולה להגביר את ההתעניינות של התלמידים בנושאים שונים על הפרק. כך, לדוגמא, יכולים מורים להשתמש במערכת טוויטר על מנת לתת לתלמידים משימות איסוף מידע בזמן אמיתי, כגון על נתונים אקולוגיים או איתור מקור מידע באינטרנט העונה על שאלת המחקר של המורה.

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. הקובץ הנוכחי , שנאסף ונערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת , כולל מבחר של מקורות מידע על תופעת הבלוגים בחינוך מתוך פורטל מס"ע אך גם ממאגרי מידע אקדמאיים בחו"ל. מקורות המידע שנאספו מוינו ואורגנו בשלושה צירים עיקריים : א. רציונאל, תפיסות ותיאוריות ב. דגמים ודוגמאות מהשדה . ג. הערכה ושיקולי הערכה של בלוגים בלמידה ובהוראה. הקובץ הוכן במאי 2009 כחוברת מקורות מידע לקורסים אקדמאיים בחינוך המוקדשים ללמידה מקוונת ול-WEB 2.0 .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם ניהול בלוג בנושא קשיים חברתיים של מתבגרים כגון: אי-שייכות, בדידות, קושי ליזום מפגש חברתי, חוסר בטחון ביחסים בין-אישיים) מקילה על הקושי הרגשי-חברתי של הכותבים, מגבירה את ההתנהגויות החברתיות שלהם, ומעלה את הדימוי-העצמי שלהם, בהשוואה לכותבי יומן אישי במחשב בנושא אותם קשיים חברתיים , ומנבדקי קבוצת ביקורת . הממצאים הראו כי אמנם הכותבים בבלוג השתפרו בשלושת המדדים – קושי רגשי-חברתי, התנהגות חברתית ודימוי-עצמי – לעומת נבדקי שתי הקבוצות האחרות. נראה כי לגורם הפומביות שבבלוג ישנה השפעה חיובית על הכותב מתוקף הידיעה כי רשימותיו מתפרסמות ברבים ובהקשר לאינטראקציה עם קוראים מגיבים. ממצאים אלו מספקים בסיס ליצירת כלי ייעוצי חשוב לעבודת היועץ בבית-הספר ( מירן בוניאל-נסים , עזי ברק).

מנהלי בתי ספר הכותבים בלוג חינוכי כאמצעי לשיפור התקשורת בין ההנהלה לסגל המורים היא תופעה נדירה בנוף החינוכי של ישראל . לכן , הבלוג החינוכי של מנהלת ביה"ס "גוונים " בראש העין יכול בהחלט להיחשב כחלוץ בתחומי הניהול החינוכי וכדוגמא חינוכית ראויה . מנהלת החטיבה שפרה סטרוסקי הצליחה באמצעות הבלוג החינוכי שהיא כותבת גם לשפר את זרימת המידע בין כל גורמי ביה"ס וגם ליצור שקיפות לתהליכים ופרויקטים הנערכים בביה"ס . "מטרת הבלוג ליצור שיתוף ושיח פדגוגי עם קהילת ביה"ס מורים, הורים ותלמידים וכן שיח עם הקהילה העוטפת את ביה"ס. הבלוג נכתב בנימה אישית ומתעדכן באופן שוטף." מורים בביה"ס וגם הורים יכולים , לדוגמא , להתעדכן על פעילויות שונות הנערכות בביה"ס כגון יום מקוון לשכבה ז' או ביקור המפקחת בביה"ס ותוצאותיו.

האם מורים למתמטיקה יכולים לנהל את השיעורים שלהם באמצעות בלוג חינוכי? המורה למתמטיקה בכיתות ה' בארה"ב, Mrs. Caudill מאמינה כי הדבר אפשרי והבלוג שלה מומלץ בארה"ב כדוגמא ראוייה לשיפור הקשר עם התלמידים וההורים ולתכנון לימודים נכון וראוי בבתי ספר יסודיים. הבלוג שלה משמש בעיקר כעלון מידע (ניוזלטר) לכיתה ולהורים, הוא מעדכן אותם לגבי תכנון השיעורים בשבועות הקרובים ולגבי מועדי מסירת המטלות. מעבר לכך, כולל הבלוג קישורים מומלצים שלה לאתר אינטרנט שונים ולמקורות מידע שיכולים לסייע לתלמידים בלמידת המתמטיקה. המדור המועיל ביותר הוא Week-at-a-Glance המדווח על הנושאים המרכזיים שיילמדו בשבועות הקרובים. מדי שבוע מוסיפה המורה Mrs. Caudil גם מאמרונים (פוסטים) ספציפיים משלה שנועדו להגביר את המוטיבציה של התלמידים, לדוגמא, דיווח על יום המתמטיקה הבינלאומי (Pics from World Maths Day) וגם התייחסות שלה לאירועי ספורט בקהילה.

פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע השבוע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. "רשימותי לגיורא" אורגן , תועד והוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידי relationet. הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה .

הרצאתה המרתקת של ניבה פרי מתיכון עירוני ה' בחיפה כפי שהועברה ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , ניבה פרי דיווחה על המחקר המתמשך שלה בביה"ס תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג.

במחקר זה נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל ומעודכן, הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך . לשם כך אותר בלוג כיתתי פעיל ומעודכן של המורה Mrs. Kathy Cassidy בקנדה הכולל תמונות, וידאו, שידורי פודקסט ישירים, דיווחים, תוצרי עבודות ורשומות של כל תלמיד ותלמיד מסודר לפי שמו, קישורים ועוד . ממצאים: הייתה הענות גדולה של ההורים להשתתפות במחקר. 84% מהשאלונים הוחזרו. ממצאי המחקר הראו את העדפות ההורים לגבי השימוש בבלוג הכיתתי, על הפעילות שהם מעדיפים שתהיה בבלוג, על האופן בו הם משתמשים בבלוג ועל עמדותיהם. ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי. מסקנות- הבלוג הכיתתי יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

איציק קורן המלמד סטודנטים להוראה במכללת קיי בדרום עושה שימוש יצירתי בבלוגים על מנת להעביר בצורה מאתגרת ומעניינת את התכנים והבעיות הדידקטיות הנגזרות לפרחי ההוראה. הוא מעלה, לדוגמא , קישורים שונים של סרטי קולנוע על מנת לעורר עניין בפרחי ההוראה המגיבים בבלוגים ודנים בבעיות שהוזכרו במהלך השיעור . כמו כן , הוא מעלה מצגות שלו ושל הסטודנטים לבלוגים החינוכיים אשר הקים באינטרנט .

במאמרון זה נעשה ניסיון "ליצור סדר בבלגן" כאשר הוא מביא בצורה יעילה הסברים קצרים וידידותיים לבלוגרים המתחילים המסתמכים על מידע מאתרי אינטרנט שונים. מאחר ויותר מורים וגם תלמידים מתחילים להתנסות בתקופה האחרונה בבלוגים חינוכיים על מנת לאסוף מידע ועל מנת להפיץ מידע , יש במאמרון שיטתי זה ' שנכתב על ידי צוות ספריית מכללת לוינסקי' חומרי עזר ומושגי יסוד חשובים שרצוי להציג בפני משתלמים בנושא או מורים המתכוננים להשתלב בכתיבת בלוגים בחינוך.

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.