Roojoom הישראלית נולדה מהצורך הפשוט של סידור ושיתוף מספר רב של קישורים באותו הנושא, מבלי ללכת לאיבוד בנבכי האינטרנט ולפתוח למעלה מ-10 טאבים שונים לנושא אחד ספציפי. החברה מציעה למשתמשים כלי מקוון, שהוא למעשה אתר האינטרנט של החברה, המאגד את כל התוכן הרלוונטי ל"מסלול" אחד בו יכול המשתמש לנווט בכל יום מחדש. המורה רחל קינן היא אחת המורות החדשניות במערכת החינוך והיא אחת הראשונות שאימצה את הכלים המתוקשבים ליצירת מסלולי תוכן של קישורים כותבת רחל קינן: "זה אכן כלי נהדר, אני אישית עובדת אתו בכתתי על בסיס יומיומי, מומלץ בחום מצרפת דוגמה ליחידת לימוד שהכנתי לקראת הבחירות".

הסבר מאיר עיניים למרצים או מורים שזו הפעם הראשונה בה עליהם לבנות אתר מלווה קורס. ההנחיות מתייחסות למבנה הנושאים/יחידות הלימוד , ריכוזי התכנים , תצורת הנושאים והשלבים השונים של קביעת התצורה באתר ה-MOODLE כדי להתאימו למבנה הקורס או השיעורים בכיתה . מתוך אתר הדרכת ה-MOODLE שהוקם ע"י מכון מופ"ת ( שרית כהן) .

כשבאים להעריך אתר לימודי יש להתייחס לשלושה ממדים עיקריים: ממד תיאורי, ממד פדגוגי ומימד תוכן. ממדים אלה כוללים בתוכם תתי נושאים. במסגרת הקורס עיצוב סביבות למידה מתוקשבות במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה נתבקשה הסטודנטית לתואר שני חגית צחור ע"י המרצה ד"ר אתי כוכבי לבחור אתר לימודי ולנתח אותו ( חגית צחור ) .

אתר האינטרנט שהקימה המורה והמנחה אתי נוי-שמעוני כמרחב למידה שיתופי לתלמידי המגמה למדעי החברה , תיכון שער הנגב. כל קבוצת תלמידים נדרשת לערוך השוואה בין מאפייני התרבויות השונות ולהציג באתר האינטרנט את הממצאים והמסקנות במתכונת של מצגת מסכמת של עבודת הקבוצה.

כאשר העולם בכלל והחברה בפרט נעשים יותר מקושרים ומחוברים לאינטרנט עולה גם הצורך כי כל מורה וכל מחנך יפעיל וינהל אתר אינטרנט ייעודי לכיתה בה הוא מלמד . יש כיום ציפיות מצד ההורים כי למורה יהיה אתר אינטרנט משלו . ההורים מעוניינים לעקוב אחר מטלות שניתנו לתלמידים . הניסיון גם מראה כי מורים המחזיקים אתר כיתתי מצליחים להפעיל בצורה יותר מאתגרת את התלמידים וגם לעורר עניין (Chad Lehman ).

'גוגל סייטס היא פלטפורמה חינמית של גוגל לבניית אתרים, המבוססת על טכנולוגיות של WEB2 וטכנולוגיות WIKI. הסביבה מאפשרת לבנות דפי HTML לקשר ביניהם ועל ידי כך לאסוף ולארגן מידע .אין צורך לדעת שפת HTML אלא בפעולות שניתן להגדירן מעצבים אתר בטעם האישי ומוסיפים לכל עמוד ועמוד כל מה שדרוש: כמו סרטוני YOUTUBE , תמונות, קישורים, מסמכים של גוגל דוקס ואפילו מטמיעים בתוך האתר אתרים אחרים או דפים מאתרים אחרים .

ההתחדשות וההתעניינות המחודשת בתחומי סביבת הלימודים המתוקשבת של חקרשת , הניעה כמה גורמי הדרכה והטמעה פדגוגית ליזום מהלכים שיטתיים לביסוס הידע הפדגוגי המעשי בתחום ותיק זה , אשר קרנו עלתה מחדש. לאחרונה הקימה ד"ר גילמור קשת, מדריכת האגף למחוננים לתחום מחקר ופיתוח, אתר אינטרנט מועיל הבנוי כפעילות חקרשת, וכולל מידע רב ומפורט, תיאורטי ומעשי אודות החקרשת. בנוסף, למעוניינים בכך, יש אפשרות להשתמש בתבנית אתר חקרשת ליצירת חקרשת משלהם (ד"ר גילמור קשת).

בימים אלה עלה לרשת אתר חדש, "פרזנטציה בריבוע", מבית "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח. האתר פותח במטרה לאפשר למורים במקצועות לימוד שונים לנהל שיעורים פרונטליים דינמיים חווייתיים ומאתגרים, באמצעות מצגות אינטראקטיביות. המצגות מציגות שיטת הוראה חדשנית – שיטה המאפשרת ליהנות מיתרונות ההוראה הפרונטלית ומיתרונות הלמידה האינטראקטיבית גם יחד. בעוד שפעילויות אינטראקטיביות מבוססות בדרך כלל על עבודתו של תלמיד יחיד מול מסך המחשב, הפעילויות האינטראקטיביות במצגות באתר מתבצעות פרונטלית, בשיתוף כל תלמידי הכיתה. כדי להפוך את השיעור לאפקטיבי יותר, המורה הוא שמנתב את התקשורת בין המסך לבין התלמידים ( אילנה כהן) .

כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ). היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים. השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי . מגדירים קטוגריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי. ניתן לכתוב ערכים וסיווגים בעברית .

המאמר מספק אסטרטגיות לגבי האופן שבו מורים יכולים לנצל טכנולוגיות חינוכיות קיימות באינטרנט ללא קשר להיכרות שלהם עם מחשבים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפיתוח וטיפול באתר אינטרנט כיתתי המספק לתלמידים משאבים חינוכיים כגון חומרי מקורות, דפי מידע והודעות. אסטרטגיות ראויות לציון אחרות כוללות צמצום שימוש בנייר כדי לקדם את השימוש בקוראים אלקטרוניים (e-readers), שימוש בקודי QR (quick-response codes) כדי לספק גישה למשאבים ועבודות תלמידים, ועידוד מחקר מקוון. בסוף המאמר מפורטות גם אסטרטגיות של שימוש בסקרין-קסטים (screencasts), ופרסום בבלוגים ( Mike Dappolone ) .

מנוע החיפוש מתואם אישית של גוגל הוא כלי עזר לחיפוש מידע באופן שהחיפוש ייערך רק באתרים/בלוגים/פורמים שאנו נרצה ונגדיר מראש . "באותו חשבון בגוגל ניתן לבנות כמה מנועים מותאמים אישית שרוצים, כל מנוע ניתן למקד אותו בחיפוש באתרים שונים" . מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל הוא מנוע חיפוש מיוחד שאתם יכולים לייצר בעצמכם באמצעות כמה הגדרות פשוטות. המנוע מאפשר לחפש במספר קבוע וידוע מראש של מקורות וכמו כן לעצב את הצבעים של עמודי התוצאות כרצונכם ( עמי סלנט) .

פרויקט MERLOT, הנקרא בעברית מאו"ר, עוסק ביצירת תוכן לימודי פתוח לשימוש כעזר להוראה. מחולל התוכן הדינמי מאפשר יצירת אתרים מלאים, המכילים את כל סוגי המדיה, ואפשר לשתף אותם לעולם או להשאיר אותם לשימוש אישי. השימוש במחולל ניתן ללא תמורה. האתרים שנבנים בעזרת המחולל, מאוחסנים בשרתי מרלו ( שחר עוז) .

המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.

זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .

לא פחות מ-94% מבני הנוער לא מתנתקים מפייסבוק גם בבית הספר, וממשיכים לגלוש בזמן השיעור . מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מגלה שהנוער לא עוזב את הרשתות החברתיות גם כאשר הוא יושב ולומד, כביכול, בכיתה. נתוני המחקר מראים שלא פחות מ-94% מתלמידי התוכן בישראל גולשים ברשתות החברתיות במהלך השיעורים, ושרק 4% מהתלמידים לא עשו כלל שימוש בטלפון הנייד בזמן השיעור מעולם ( קובי מנדל) .