מחקר זה בחן את השימוש של סטודנטים בריטיים בהערכות מעצבות שבועיות ומקוונות של הוראה מתוקשבת באמצעות סביבת למידה וירטואלית(Winchester, Maxwell K.; Winchester, Tiffany M. 2012).

סקירה קצרה ויעילה אודות ההיערכות הטכנולוגית והמקצועית במערכת החינוך הבריטית ליישום הערכה מתוקשבת של לומדים, תלמידים וסטודנטים. באופן מעשי מתארת הסקירה את שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת קמברידג' וחברות מתמחות הקשורות אליה ליישום נרחב , שיטתי ומתקדם של מערכות הערכה מתוקשבות בכל רחבי אנגליה. מדובר על טכנולוגיות מתקדמות של ניהול בחינות מתוקשב, בדיקה וציונים. במהלך התהליך הטכנולוגי והמקצועי גיבשו גם הבריטים סטנדרטים לאיכות תהליכי ההערכה המתוקשבת ולמרות שגם בישראל יש התחלה של היערכות בנושא כדאי גם ללמוד מהניסיון הבריטי ליישום באופן נרחב ואיכותי מערך הערכה מתוקשב לבחינות.

המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות. במאמר נתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט ( Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007).

דיווח מעניין בכתב העת האקדמי Teachers College Record על שינוי פדגוגי מהותי שיזמו הבריטים לאחרונה במערכת החינוך שלהם. הכוונה למבדק איכות הקריאה הכיתתי של התלמידים. המבדק הוא ביסודו תהליך שנועד להעביר את האחריות לשיטות ההוראה של המורים ולא להישגי התלמידים הנורמטיביים כפי שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות. התלמידים בכיתה צריכים לקרוא בכיתה בפני המורה קטעים מתוך ספר או טקסטים אחרים. המורים בבתי הספר היסודיים נדרשים לדווח להנהלת בית הספר באיזו שיטת הוראה הם נקטו וביה"ס נדרש לדווח באתר האינטרנט על שיטת ההוראה והצלחתה. הדגש הוא עתה אחריות המורה ולא בהכרח להציג מבדק הבודק את הישגי התלמידים באופן השוואתי. משרד החינוך האמריקאי התרשם מאד מהיוזמה הבריטית והוא שוקל עתה להנהיגה בבתי הספר בארה"ב ( Dick Schutz).

המאמר חוקר דעות של שותפים על הדגם של התפתחות מקצועית שיתופית מתמשכת ובוחן מחסומים אפשריים בהפעלתה. המאמר מסתמך על שני פרויקטים בנושא: הראשון-פרויקט שבחן מורים כלומדים לאורך כל הנתיבה המקצועית שלהם (AERS; והשני – התמקד בצרכי ההתפתחות המקצועית המתמשכת של מורים בעלי ותק של 2 – 6 שנים (LTS ). הממצאים נותחו על פי "מסגרת שלוש – העדשות"(Fraser et al., 2007) המציעה הסתכלות מורכבת על למידת מורים, ונשענת על שלוש דרכים להבנת ההתפתחות המקצועית.מן המחקר הנוכחי עולה שרצוי לקיים איזון רב יותר בין צורות ומטרות רצויות של התפתחות מקצועית מתמשכת כפי שפורט, ועדיין בסקוטלנד ובמדינות רבות אחרות בעולם הדגש הוא על מסגרת אישית ומבוססת-סטנדרטים. קיימים מתחים ביחס למידה שבה למידה שיתופית ולא-פורמלית נתפשת כבעלת ערך ועד כמה היא ניתנת לביצוע במסגרת כזאת. לא כל הלמידה המקצועית ניתנת להתקבל כטובה או יעילה, ויש צורך באמון מקצועי רב כדי שהרווחים של למידה שיתופים, לא-פורמלית ומקרית לא יאבדו בניסיון להפוך אותה לפורמלית ולאישית ( Kennedy, A ).