אי-שיוויון
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • סיכום

    מה קורה ללימודי האמנויות בבתי הספר בישראל, המחויבים למדיניות "תחומי הליבה"? שעתיים שבועיות בלבד מוקצבות לכל חמשת תחומי האמנויות – אמנות חזותית, מוזיקה, תיאטרון, מחול וקולנוע – הנשארים ברובם מחוץ למערכת הליבה. צמצום זה מרחיב ומעמיק את הפער החברתי והכללי בין ילדים שהוריהם יכולים לממן עבורם חינוך אמנותי באופן פרטי, לבין ילדים שהוריהם אינם יכולים לאפשר זאת. זאת ועוד: השלכות מדיניות הליבה משפיעות גם על המורים לאמנות, רובם למעשה נשים, ועל הבטחון התעסוקתי שלהן, החלש ממילא.

  • סיכום

    מאמר זה עוסק במדיניות של השוואה כלפי מטה (leveling down) במערכת החינוך והצדקתה. מדיניות זו מתרחשת כאשר שוויון מושג על-ידי החלשתם של החזקים והורדתם לדרגתם של החלשים. היא עשויה להתעורר, למשל במצבים שבהם שיפור מצבם של החלשים (השוואה כלפי מעלה) אינו אפשרי. המאמר מניח, שקיימת דרישה לקדם שוויון בחינוך, להבדיל מהשגת רף של חינוך הולם וזאת מבלי להתחייב לגישה מסוימת של שוויון חינוכי. ככלל, השוואה כלפי מעלה היא האפשרות העדיפה מבחינה מוסרית שכן היא מקדמת שוויון וגם משפרת את רווחת הפרטים. עם זאת, לעתים, לא ניתן לפעול תוך השוואה כלפי מעלה. הדבר קורה, למשל מטעמים מוסריים או בשל מגבלות תקציביות. אז, קיימת הצדקה למדיניות של השוואה כלפי מטה. המאמר דן במדיניות זו ובהצבת גבולות לה תוך התייחסות לשתי סוגיות עיקריות, המעלות שאלות של חלוקת משאבים בחינוך: תקצוב מערכת החינוך ושיבוץ תלמידים בבתי ספר.

  • תקציר

    פער ההישגיות, כסימפטום של אי-צדק חברתי מתמיד, מטריד את החינוך ואת החברה האמריקניים במשך עשרות בשנים. התהום העצומה בהישגיות אקדמית קיימת זמן רב לצד מאפיינים גזעיים ושל עוני. ביצועיהם של ילדים לא לבנים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, בממוצע, גרועים יותר בכל המחוונים של הצלחה אקדמית: ציוני מבחנים מתוקננים, שיעורי מסיימי בית ספר תיכון ושיעורי הזכאים לתעודת בגרות. פער זה מנציח את אי-השוויון הקיים בחברה. למאמצים לסגור את הפער הייתה השפעה מעטה. הפער נותר ולמעשה מתרחב. מאמר זה טוען כי הפער הוא סימפטומטי לפרדיגמה החינוכית מוּנעת החוסר (Zhao, Yong, 2016).

  • לינק

    כותבי המאמר טוענים שעל אף היות הערבית שפה רשמית, מעמדה בארץ מוחלש ונתון להתקפות חוזרות ונשנות מצד המערכת הפוליטית החל מִקום המדינה. בהיותה אמצעי תקשורתי המשקף תרבות, משמשת הערבית ככלי נוסף במאבק המתמשך בין יהודים וערבים בישראל. אך בניגוד למחשבה הרווחת, הנמכת מעמדה אינה מחזקת את הזהות היהודית, אלא פוגעת בערכיה הדמוקרטיים של המדינה ומעוררת פילוג, במקום לסייע בבניית גשר בין-תרבותי. לנוכח זאת יוצאים הכותבים בקריאה לחיזוק מעמדה של הערבית. חיזוק זה יקל על הפגת המתחים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים בין יהודים לערבים בארץ ובין ישראל לשכנותיה, ויכבד את זהותם ומורשתם של יהודים יוצאי מדינות ערב (יונתן מנדל, דפנה יצחקי, מיטל פינטו).

  • לינק

    מי מצליח להגיע להשכלה גבוהה בישראל, ומה צריך לעשות כדי להנגיש אותה לאוכלוסיות חדשות? מחקר חדש בוחן שאלות אלה ומצביע על חסמים בכניסה להשכלה גבוהה (רונן בר-אל, יובל ארבל ויוסי טובול).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על של 78 מחקרים שהתפרסמו בשנים 2014-2000 ועסקו בחקר המושג "אקלים בית ספר/כיתה". המסקנה המרכזית של הכותבים מתוך הממצאים היא שאקלים בית-ספרי חיובי הוא בעל תרומה חיובית מקיפה לקידום הישגים אקדמיים של תלמידים, ובעיקר לבעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך. הסקירה מתארת כיווני מחקר חשובים ובכך ממלאה פערי ידע ותיאוריה בנושא זה. הכותבים גם מתייחסים להיבטים מעשיים לשיפור אקלים בית-ספרי והישגי תלמידים ולצמצום פערים (Berkowitz, R., Moore, H., Astor, A.T., & Benbenishty, R).

  • תקציר

    מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).

  • לינק

    מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).

  • מאמר מלא

    רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

  • תקציר

    קורסי ה-MOOC מעצבים את הדיון לגבי למידה במדיה הדיגיטלית בשנים האחרונות. אחת התביעות של קורסי ה-MOOC במסורת של משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) היא להרחיב את הנגישות להשכלה, בעיקר בתחום של ההשכלה הגבוהה. אך האם קורסי ה-MOOC עונים על תביעה זו? הנתונים האמפיריים במאמר זה מאשרים את החשד שלמרות כל ההטרוגניות של המשתתפים, בקורסי ה-MOOC משתמשים לרוב אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר (Matthias Rohs and Mario Ganz , 2015).

  • סיכום

    התביעות ממערכות החינוך בשני העשורים האחרונים רבות וניתן לומר שלא היו דומות להן לפני כן. באופן בולט יש דרישה לשוויון בחינוך ולתוצרים שווים לכל התלמידים כולל מיעוטים ותלמידים מאוכלוסיות חלשות, ולמצוינות והצמחת כל הלומדים להיות בעלי יכולת לחשוב, להצדיק, לתקשר ליצור ולפתור בעיות בדרכים שיאפשרו להם להיות שותפים אפקטיביים בחברה של המאה ה-21. טענת הכותבים היא שמערכות החינוך לא השתנו בהתאם. לדעתם ההוראה באמריקה כיום היא "לא-שיטה" (non-system) של נסיבות מקריות ולא תוצר מתוכנן המוביל למטרות הנ"ל. באמריקה קיימים פערי הישגים בין אוכלוסיות מיעוטים כבר מהכניסה לגני ילדים והם הולכים ומתרחבים לאורך הזמן. ארה"ב אינה נמצאת במקום גבוה במבחנים בין-לאומיים (מקום 17 בקריאה, 20 במדעים ו-27 – במתמטיקה), גם כתוצאה מרמות העוני והאפליה התורמות בבירור לתוצאות אלה (Mehta, J., Theisen-Homer, V., Braslow, D., & Lopatin, A).

  • לינק

    פאסי סאלברג, מומחה עולמי לחינוך שהוביל את רפורמת החינוך המצליחה בפינלנד, מציע לשר החינוך החדש של ישראל לשקול לפרק את המערכת ולהתחיל לבנות אותה מחדש. "ביקרתי בארץ בכמה בתי ספר שמעוררים השראה, והייתי אפילו שמח אם הילדים שלי היו לומדים בהם, אבל המטרה היא לא רק ליצור בית ספר טוב או כמה בתי ספר טובים. אנחנו יודעים איך ליצור בית ספר טוב, והמטרה היא לעצב מערכת שלמה שבה כל בתי הספר כאלה. האם אפשר לתכנן מערכת שבה כל בתי הספר יהיו בתי ספר טובים ומגוונים, מבלי להתעקש שכל בתי הספר יהיו אותו דבר?" (דפנה מאור, ליאור דטל).

  • סיכום

    באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

  • מאמר מלא

    החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים. החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם (אריה דיין).

  • סיכום

    קובעי מדיניות, מנהלי בתי ספר, מורים ומורים מתחילים מחייבים ומקדמים תוכניות חונכות. עם זאת יש מחקר מועט המתעד התנסויות מורים מתחילים עם חונכיהם. הכותבים-החוקרים לקחו סיפורים של מורים מתחילים על חונכות ובדקו את מאפייני העבודה עם העמיתים המנוסים. בין היתר: האם היו להם חונכים רשמיים שמונו ע"י בית הספר או המחוז? מה היו המאפיינים של העבודה עימם? האם החונכים לימדו באותו בית ספר, באותה רמת כיתה ו/או באותו נושא? מה היה אופי האינטראקציות עם החונכים? האם החונך צפה במורה המתחיל בכיתה והאם הם דנו בהיבטים קריטיים של הוראה: קוריקולום, הוראה וצורכי תלמידים? (Kardos, S.M., & Johnson, S.M).

  • לינק

    הדיון בהפרדה בין תלמידים לנתיבים שונים, לכיתות ולקבוצות על פי מה שמעניין אותם ועל פי יכולותיהם נמשך כבר שנים רבות (למשל, Powel et al., 1985, Oaks, 2005). המטרה בניתוב להקבצות היא להיענות בדרך הטובה ביותר לצרכים שונים של תלמידים שונים (בארה"ב מדובר במונחים: tracking ו-ability groups ובאנגליה: streaming ו-setting). למרות שההוראה בדרך זו נפוצה מאוד, הביקורת טוענת שזוהי שיטה המעודדת אי- שוויון, שכן תלמידים בהקבצות הגבוהות מגדילים את יתרונם בהישגים לעומת האחרים, ומפני שהחלוקות הללו מצויות על פי רוב בהתאמה להיבטים סוציאליים המייחדים אוכלוסיות חלשות. לאחר שנים ארוכות של מחקר על ניתוב תלמידים/ הקבצות, ניתן לצפות לתשובה ברורה יותר לשאלה בדבר הדרך הטובה ביותר לארגון תלמידים להוראה. בו בזמן ממשיכה להתקיים הדילמה הנ"ל שכן המטרות של הדגשת המשותף או הבלטת המבחין קרובות זו לזו, ולכל גישה יש חסרונות ויתרונות משלה, וכן בגלל שהתוצאות של פתרונות שונים משתנות לפי ההקשר.המחקר החדש מבטא התקדמות חשובה תוך התמקדות בהוראה הניתנת לתלמידים המנותבים בדרכים שונות לכיתות (Gamoran, A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין