מאמר זה בוחן כיצד אינטראקציות חברתיות שונות של מתבגרים עם מבוגרים משפיעה על האופן בו מתבגרים מתמודדים עם קונפליקטים העולים במסגרת בית הספר. כפי שעולה מן המחקר, אינטראקציות שונות של המתבגרים עם מבוגרים הקרובים אליהם, כגון הורים ומורים, מעלות או מורידות את האפשרות שהמתבגרים יתמודדו באופן חיובי עם קונפליקטים אשר עולים בבית ספרם. כך למשל, אם למתבגר יש קשר טוב עם מורים, הסיכוי שהוא ידע להתמודד עם קונפליקטים בצורה משביעה רצון גדל.

מאמר זה חוקר את המאפיינים ואת התנהגות הלומדים בתשעה קורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn בשנים 2014 ו-2015. הגישה הקונסטרוקטיביסטית חברתית של הפלטפורמה, המדגישה למידה דרך אינטראקציה חברתית, הופכת את המיקוד על פרסום בפורומים בתוך קורסי המוּק הללו למתאים במיוחד. מחקר זה תורם באופן ניכר לספרות המחקר אודות קורסי מוּק, ראשית על ידי חקירת ההיקף שבו לומדים בקורסי מוּק בפלטפורמת ה-FutureLearn מעלים תגובות; שנית, בחקירה באם לקבוצות לומדים, המעלים תגובות במידה קטנה או במידה רבה יותר, יש מאפיינים דמוגרפיים שונים; ושלישית, בחקירה באם פעילות העלאת התגובות מקושרת לסיום קורסי המוּק (Swinnerton, B.; Hotchkiss, S.; Morris, N.P.. , 2017).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

מאמר זה בוחן כיצד אפליקציה של למידה ניידת יכולה להגביר את התנסויות הלמידה של הילדים מחוץ לכיתה. המחקר מתבסס על ראיות אמפיריות שנאספו בחקר מקרה אחד אשר נערך במסגרת בית ספר יסודי בפינלנד בסתיו 2012. חקר המקרה הראה שהאפליקציה בטלפון הנייד סיפקה לתלמידים התנסויות מוחשיות, מניעות וחינוכיות. האפליקציה הניידת עודדה גם את האינטראקציה החברתית. בנוסף, חקר המקרה הדגיש את החשיבות של הפדגוגיה (Rikala, Jenni, 2015).

מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

עיצוב שיתופי ( Participatory-Design ) הוא מתודולוגיה בשדה של העיצוב ממוקד- המשתמש, הנותן מנדט להשתתפות פעילה של משתמשים בתהליך העיצוב, כדרך לפיתוח מערכות רגישות ותקפות מבחינה חברתית עיצוב שיתופי מערב משתתפי קצה באופן ישיר כשותפי עיצוב. משתמשי קצה יכולים להיות ילדים, שיכולים להפיק תועלת מתוכנה חינוכית, כמו גם מורים, מטפלים והורים אשר משתמשים בתוכנה על מנת לעזור לילד להשיג מטרות חינוכיות וחברתיות ספציפיות. עיצוב שיתופי שימש בהצלחה לפיתוח טכנולוגיה חדשה כמו תוכנת מחשב, סביבות וירטואליות וממשקים רובוטיים. לאחרונה נעשה שימוש בעיצוב שיתופי ( Participatory Design ) בבחינת טכנולוגיה חדשה— שולחן מגע אלקטרוני Diamond Touch Table (DT, זהו יישום אינטראקטיבי ממוחשב, המבחין בו זמנית במגע של 2-4 אנשים, ודורש מקבוצת משתמשים לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה . המאמר מתאר את מטרות הסדנה (תמר וייס, סיגל עדן) .

כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

המחקר בדק את השפעתן של קטגוריות שונות של "נוכחות חברתית" על הנכונות של לומדים להשתתף בקבוצות דיון. לפי המודל של Rourke, Anderson, Garrison & Archer, המרכיב החברתי הוא מכריע להצלחת הלמידה בסביבת למידה א-סינכרונית. שלושת הקטגוריות שהחוקרים זיהו נבדקו גם במחקר זה: אינטראקטיביות, תגובות מלכדות, ותגובות רגשיות. במחקר השתתפו 38 נבדקים בגילאים 22-43 (74% נשים), כולם סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. רמת הנוכחות החברתית נותחה באמצעות ניתוח תוכן של שתי קבוצות דיון. למרות פער ניכר בכמות האינדיקטורים לנוכחות חברתית בין שתי קבוצות הדיון נמצא כי הקוראים תפסו את רמת הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון באופן זהה. מהמחקר עולה כי לא ניתן לראות את הנוכחות החברתית כמושג אחיד. אינטראקטיביות ולא תגובות רגשיות או מלכדות קובעת את נכונות הלומדים להשתתף. (אינה בלאו, אבנר כספי)

הספרות המחקרית העוסקת בקורסים מתוקשבים מנסה מזה שנים לבדוק את הקשר שבין האינטראקציה החברתית והנשירה הגבוהה בקורס המקוון. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב ניסה להבין טוב יותר את המורכבות של תהליכי האינטראקציה החברתית בקורסים מקוונים וזאת על מנת לזהות את הגורמים המובילים לכישלון ולנשירה בהם. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את היחס שבין תכונות הלומדים המקוונים והאינטראקציה בקורס המקוון. המחקר בדק את דפוסי ההשתתפות והאינטראקציה החברתית של 140 סטודנטים במכללה לחינוך בארה"ב. נמצא שכל המכלול של אינטראקציה חברתית בקורס מקוון נותרת לגמרי באחריות הלומדים ללא כל לקיחת אחריות וללא כל מעורבות של מנחי הקורס ומעבירי הקורס. לכן, הלומדים המקוונים נוטים להסתגר בד' אמותיהם. כלומר, בוחרים לפתח אינטראקציה חברתית מוגבלת רק עם אותם לומדים מקוונים מעטים שלכאורה הם בעלי תכונות אישיות דומות. התוצאה: נוצר נתק בין הלומדים המקוונים והקהילה הרחבה יותר של הקורס. יתכן ואחד האמצעים לצמצם נתק זה הוא בלקיחת יותר אחריות מצד מנחי הקורס גם להיבטים של אינטראקציה חברתית. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ביולי בסן דייגו בארה"ב (Sophia Tan)

פרופ' Miriam B. Raider-Roth טוענת כי התלמידים מפתחים יכולות מיוחדות להבחין בעיקרי התכנים המועברים בכיתה באופן מצבי לטיב יחסיהם בכיתה ומגבשים את הידע שלהם בהתאם. התלמידים לומדים לבנות את הידע שלהם בכיתה בהתאם לאיכות היחסים שהם רוקמים עם עמיתיהם ועם מוריהם. משקל רב בתפיסה מצבית זו יש לרמת האמון שהם רוכשים למוריהם ולעמיתיהם. ילדים שאינם מצליחים לפתח יחסי אימון ושיתוף מידע משפיעים גם באופן שלילי על הבנתם ועל היחסים בכיתה. נמצא קשר ישיר בין עומק ההבנה ואיכות ההבנה של התלמידים ובין התפתחות יחסי הגומלין בכיתה. חשיבותו של המחקר בכך שהוא מערער על ההנחה שטיב ההבנה של הילד תלויה אך ורק בהתפתחות הקוגניטיבית.